לכבוד:
מזכיר העיר גב' ברכה סלע
מזכירת מועצת העיריה גב' פרידה בורר
הנדון: הצעה לסדר למועצת עיריית חיפה.
ראש העיריה והנהלתה תומכים בהקמת הפצחן המיימני! הייתכן?
במשוואה בין בריאותם, שלומם ואיכות חייהם של תושבי חיפה,
לבין האינטרסים העיסקיים של קבוצת עופר,
דומה כי תרומתם המכסה כרבע מהקמת האיצטדיון, סינוורה ובלבלה לחלוטין את
הנהלת עירייתנו והעומד בראשה, עד כדי יציאה מהאיזון.
בדיון המיוחד שייזמה האופוזיציה, נחשפה תמיכת העיריה בשוד קרקעות המפרץ,
לדעתנו, על חשבון הפארק במורד הקישון, לצרכי "נמל המפרץ".
המרויחים הגדולים: מי שיתגלו כזכייני נמל המפרץ וקרקעותיו, להערכתי – קבוצת עופר.
המפסידים: תושבי חיפה והצפון, ונמל חיפה ועובדיו, היות שנמל המפרץ הפרטי מבטל את
תכניות ההרחבה של נמל חיפה , ואת פתיחתו לעיר.
אך תם הדיון בפארק הקישון, וכבר על הפרק "הפצחן המיימני".
אני מסתכן בניחוש כי ראש העיריה, המייצג את חיפה בועדה הסודית הממודרת לנושאי
בתי הזיקוק, עתיד לתמוך בפרוייקט. מ"מיתו גב' חדוה אלמוג, נציגת חיפה בועדה המחוזית
ובמועצה הארצית, תתמוך אף היא, מהנימוקים ממוחזרים וחסרי שחר:
זיהום האויר? יפחת… התעסוקה? תגדל… המשרד להגנת הסביבה? תומך..
והרי לכם איפא הפרוייקט שיחזיר את הצעירים לחיפה, לאחר שהירוקים גרשו אותם,
כדברי מי שמנהלים באמת את עירנו ואת ראש עירייתנו.
– כאשר בקשו להעביר את חוות הגז הארצית לראשון לציון, ראש העיריה הוא שהוביל את
התנגדות הציבור, וחוות הגז הועתקה בסוף… למפרץ חיפה!
– כשרצו להקים בשטח המועצה של חוף הכרמל מיתקן לקליטת הגז מהקידוחים הימיים,
ראש המועצה עמד גם בראש המאבק נגד, וחוששני שהאתר יועתק כמה ק"מ צפונה…
– נסו רק להציע מיתקן דומה בנתניה בראשות מרים פיירברג, או בהרצליה בראשות יעל גרמן,
ותקבלו מושגים חדשים על ניהול עיר ודאגה לתושביה.
הדיון בהצעה לסדר שלי, בנושא הפצחן המימני, נחוץ ודחוף, על מנת לחשוף בפני המועצה
מידע אמין, כדרכי בכל נושא שהעליתי אי פעם, על השלכותיו האמיתיות מבחינת זיהום אויר,
תעסוקה, עמדת המשרד להגנת הסביבה, ועוד.
אודה על העלאת הנושא לסדר היום כבר בדיון הקרוב בתחילת אוקטובר, במטרה להקדים
דיוני וועדות התכנון, ולהשפיע על עמדות נציגינו בוועדות אלו.
בברכה, שמואל גלבהרט
אדריכל ומתכנן ערים
יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העיריה
מצטער – ממש לא מסכים עם הרעיון להעביר את המפגעים לנגב !!
הפתרון – לדעתי – אינו להעביר את הזוהמה והסיכון לנגב- ואז לגרום לנגב -שעדיין נקי – להיות מזוהם ומסוכן !!
הפתרון המתבקש לטעמי – הוא לטפל במפגעים – ונטרל אותם .
יש להשקיע את המשאבים הדרושים ואפילו כשמדובר בהרבה כסף.
אחרת יש לסגור את המפעל.
גם על חשבון של אובדן מקומות עבודה.
בריאות ובטחון הציבור כמו גם השמירה על הסביבה ואיכות חיינו ושל הדורות הבאים – קודמים עשרות מונים
מהמשך הפעלת מפעל מזהם המסכן את הסובבים אותו.
זו צריכה להיות הדרך שבה נבחרי הציבור צריכים ללכת.
בעיות החומרים המסוכנים במדינה הן בעיות לאומיות.
ממשלת ישראל צריכה להגדיר מתחם רחוק ממקום יישוב ולהעביר לשם את המפעלים המסוכנים האלה.
אולי בנגב יימצא הפתרון.
תודה לשמואל על כתבה עינינית בנושא.
בתור תושב העיר, כמוני יכולים גם תושבי רבים לזהות בקלות כל בוקר מהי כיוון הרוח – מזרחית- משמעה ריחות חריפים שגורמים להרגשת מחנק או , מערבית – אוויר צלול וזך מהים .
מה שמציין מר גלבהרט בכתבתו, מזכיר לי מאוד קטעים מהסרט "שיטת השקשוקה" – שניסה להעלות לדיון ציבורי נוקב את הקשר הבלתי מוסרי, הון-שלטון.
כל יום אנחנו האזרחים, מוצפים במידע על קשרי הון-שלטון, כמו שוחד, מעטפות כסף, גניבות, ניגוד עיניינים וכו, שלמעשה הם דוגמא להידרדרות המוסרית של נבחרי ציבור רבים. הפרשיות חדשות לבקרים מביאות למרבה הצער לאדישות מסויימת מצד הציבור.
מאוד מתסכל המצב שהרבה נבחרי ציבור -כאשר הם מגיעים לעמדת כח ושלטון – מזלזלים במה שהבטיחו לבוחריהם . לי נדמה – כי הרצון העז לפרסום והתאווה הגדולה לממון, מסנוורים ומבלבלים את התבונה של האדם – וגורמים לו לקבל החלטות שגויות שבדר"כ מטיבה עם מספר בעלי ממון, על חשבונו של כלל הציבור .
ואני שואל את עצמי מתי כבר יבוא שינוי ?
לצערי זה יקח עוד זמן רב, כי בסך הכל, אנשים אינם משתנים ככה סתם ! הכל מתחיל ומסתיים בחינוך! ההשקעה בחינוך ילדינו לשמירה על נקיון האוויר המים והאדמה וכמובן חינוך לערכי מוסר – ושהכסף איננו המטרה שלנו בחיים פה על הכדור ! אבל זה רק לטווח הארוך.
– בנתיים , יש להודות לכך שבמדינתינו עדיין יש אפשרות לנצל את התקשורת ואינטרנט להגיב ולהתריע ולנסות ל"העיר" את הציבור למאבק על זכותו לאיכות חיים טובה יותר.
לסיכום:
יש לדרוש מנבחרי העיר חיפה – דיון ציבורי פתוח ושקוף – שכל פרטיו חשופים לציבור הרחב.
במידה ואכן יש סיכון אמיתי בתהליך הפיצוח – וזה מה שמשתמע מהמידע שנחשף לעיל, יש לוותר על הפרוייקט הזה.
למרות שהשיטה הקפיטלסטית עדיין היא המובילה בעולם שלנו , יש לבחון דברים בדרכים אחרות – כסף זה לא הדבר העיקרי בחיים!!
ולסיום
– בהזדמנות זו אני פונה לכל נבחרי העיר בדרישה לפעול ביתר מרץ, להפחתת הזיהום והסיכונים מהמפעלים הרבים שמזהמים כבר עשרות בשנים את כל איזור העיר ומפרץ חיפה !! די – נמאס לנו לחכות !! הנושא ממש בנפשינו.
– לא רוצים לחכות לאסון כבד שחלילה יקרה לפני שמישהו יעשה משהו. כסת"חים – לא יעזרו במיקרה של חלילה אסון – שיפגע באלפי אזרחים !!
נא להתעורר ולעשות יותר – עכשיו !!
הכותרת שכפי הנראה העתקת היא מטעה. אפשר לחשוב שמדובר בקואליציה בעיריה שמתנגדים, והמצב בדיוק הפוך ! הקואליציה בעיריה ובראשם יונה יהב, בעד תוספות זיהום וסיכונים.
[quote="סורק אתרים":1xwgnj4z]לאחרונה הגישה בז"ן בקשה לעיריית חיפה, לאשר לה הקמת מתקן חדש לפצחן מימני
בקואליציה מכנים אותו "קללה חדשה במפרץ".
לפרטים
אני מסבים לרוב מה שכתבת. אבל אם רדיוס הפינוי 10 קילומטר, אזי לא נראה לי שייעמדו פרשנים באיזור האוניברסיטה…
זוכרים את ענן העשן הרעיל מהשריפה בחוד מתכות, הענן ששיתק את כל התנועה בקריות ואנשים פונו מבתיהם?
וזה משריפה במפעל קטן עכשיו תארו לכם רעידת אדמה קשה שבה עולים באש מספר מוקדי חומרים מסוכנים. צוותי החומ"ס
לא מצליחים להגיע לכל הנקודות. צה"ל נקרא לשלוח בדחיפות צוותים שלו, שעסוקים במקומות אחרים. מתחיל פינוי
המוני של רדיוס 10 ק"מ ממיכל האמוניה ומיכלי הגז – 750 אלף איש מתבקשים להתפנות – לאן? הכבישים היוצאים מהקריות
עם פקקי ענק, במנהרות הכרמל מחליטים לפתוח בחרום את המנהרות לאור הבריחה ההמונית. לפתע נשמע פיצוץ
אדיר ומתחילה שמועה שמכל האמוניה התבקע. אנשים מתחילים לחוש צריבות קשות בעור ובעיניים. רעש של סירונות
ואמבולנסים מציף את אזור הצ'ק פוסט בדרך לרמב"ם, שיתכן וגם הוא יצטרך להתפנות עקב כיוון הרוחות הנושבות מהמפרץ.
באזור זכרון מוקמת עיר אוהלים וקיבוצים מתחילים לקלוט מאות מתפנים כל אחד. מומחים מוזנקים לתחנות השידור
המאולתרות שמצלמות מאזור האוניברסיטה את ענני העשן שעולים עם הדי פיצוצים. הם מתראיינים ומסבירים שיתכן שהניקוי
של האזור יקח חודשים ואולי שנים ויתכן שרדיוס הפינוי יגדל כפי שנהגה סין ברעידת אדמה בה היה מעורב מכל אמוניה.
המדינה מודיעה על מצב חרום לאומי. משפחות עופר ודנקנר עולו ליאכטות שלהן והמטוס הפרטי אל הפנטהאוסים בניו יורק..
בתי הזיקוק (ולמעשה כל המתחם גדות,חיפה כימיקלים, כרמל אוליפינים) הם אסון אקולוגי. "פצצה מתקתקת" של ממש.
זה ברור וידוע. הנזק הבריאותי כבר נגרם. חזות ה"נוף" של ענני הרעלים ניראת כל יום.
וגם כפי הנראה לא נוכל לסלק אותם.
אז מה שנשאר זה באמת, זה להצר את כל הצעדים ל"התפתחות". כולל מניעת ה"מפצח" כפי שכתב בהרחבה גלבהרט.
לא לתת להם להתרחב. להחמיר בחקיקה ובניטור על הפליטות (לאוויר ולקישון).
לחייב אותם במסים לטיפול בכל הנזקים שהם גורמים ועוד יגרמו.
וגם לחייב את המפעלים בתקני הבטיחות מחמירים (כולל מיגון והטמנה של מיכלים מסוכנים).
חיפה זקוקה לאוויר נקי. לפארקים. לתעשיה נקיה יותר.
לתושבי חיפה מגיע איכות חיים משופרת.
תוספת לתגובתי המקורית: התרחיש של geronomo לא דימיוני. הסכנה בפתח.
הסכנה לא רק ל"ירוקים" אלא לכלל תושבי חיפה והקריות.
!!!.
האם תתקבל כאן תגובה רצינית? שטויות במיץ עגבניות …
הפצחן המימני – האמת, רק האמת, ועדיין לא כל האמת!
נראה כי מסע היחצ"נות של בתי הזיקוק חיפה, בשבחי "הפצחן המימני", השפיע רק על
עיריית חיפה, הזוכה לתרומות נאות ממשפחת עופר, ועל ראש העיריה, אורח רצוי בארועי
המשפחה. לפני שנתפתה גם אנו למצגות מגמתיות, יש להבהיר לתושבי מרחב חיפה, ולו
בקצרצרה, נושא המחזיק שורת אוגדנים כבדים. אם טחו עיני נבחריהם מלראות נכוחה את
הפורענות החדשה המתווספת למפרצנו, לפחות יבין הציבור במה מדובר באמת.
הגז הטבעי שיגיע לבז"ן – יפחית כמובן, ולשמחתנו, את זיהום האויר הסגולי. אגב כך
ייווצרו עודפי דלקים כבדים, שבהם הסיקו עד כה את כבשני בז"ן. לדלקים אלה מחיר נמוך,
היות שאינם עומדים עוד בתקני סביבה עדכניים. לכן, במקום למכור אותם בזול, כמו שהם,
בכוונת בז"ן להשביח ולמכור אותם ביוקר, ולהצטייר "בהזדמנות זו" כמפעל ידידותי לסביבה.
בעולם הוקמו כבר 220 "פצחנים", כמובן לא באזור עתיר מפגעים סביבתיים אחרים, מועד
לרעידות אדמה, בטווח של אלפי רקטות מעבר לגדר…
תהליך ה"פיצוח" מקצר שרשרות ארוכות של מולקולות, המאפיינות דלקים כבדים, וכך
נוצרים תזקיקים קלים ונקיים יותר. הכוונה בעיקר להשבחת סולר ודלק סילונים, ובהמשך
כנראה גם בנזין. בלי להעמיק בטכנולוגיה, זו מערכת מורכבת של ריאקטורים, מחליפי חום,
מיכלים וצנרות, ובה שני מרכיבי סיכון עיקריים: המימן שהוא חומר דליק ונפיץ ביותר, והלחץ
העצום במערכת, 250 BAR. מימן בלחץ – פוטנציאל מתמיד לאסון, ואין דרך למנוע אותו
בוודאות. גם אם הסתברותו אחת ל-1000 שנה, הוא עלול לקרות תוך שנה, ואחריה בשביל
הסטטיסטיקה, 999 שנים בטוחות… וזה עדיין ללא סיכוני רעידת אדמה חזקה המתרחשת
באזורנו אחת ל-80 שנה בממוצע, ומלחמות שתדירותן גבוהה עוד יותר, או "סתם" תאונות
עבודה, שאינן נדירות בעיסקי המימן. מהפיצוץ הספקטקולרי של הצפלין הגרמני הינדנבורג
בשנות ה-30, ועד בז"ן אשדוד, שכבר איבדו אנשים בהתלקחויות פתע. פעם בגלל חיכוך
מפתח בבורג, ופעם בגלל משקולת מדידה. המימן הוא מין חומר שרק "מחכה" לניצוץ, כדי
להרים כדור אש. סיכון חריג וחסר תקדים אפילו במפרצנו עתיר הסיכונים והתקדימים.
על כך יש להוסיף כמובן מערכת ענפה של פעילות רוחשת סביב הפצחן, בדרך אליו וממנו,
שינוע תוצרת בהיקף התחלתי של 25 אלף חביות ביום, בצנרת תת קרקעית, ובמיכליות
כביש ורכבת.
למיטב ידיעתי אין בארץ יכולת כבאית לטפל בתרחישי אסון "מימניים", וגם לא טכנולוגיה
לייצור מיכלים וצנרת בחוזק הנדרש. בייצור ובתיפעול יעסקו לרוב גורמי חוץ, כשבז"ן בעיקר
תורמת את השטח ואת חמרי הגלם, ותושבי האיזור- את בטחונם ובריאותם, בהבדל אחד:
בז"ן וקבוצת עופר לפחות גם ירויחו מזה… צפוי כי השווי הבורסאי של בז"ן יוכפל, ממיליארד
וחצי, ל-3 מיליארד דולר, בתוספת כ-200 מיליון דולר לרווח השנתי. לא רע ביחס להשקעה
של כ-700 מיליון דולר.
בז"ן אינם "קליינט" קל לפיקוח סביבתי. עד 2003 התחפרו בשטח ה"אקס-טריטוריאלי",
כאדונים לעצמם. וכאשר "סופחו" לשטח המדינה, קמה לכבודם וועדה מקומית "משותפת",
ורק הציבור לא משותף בה. חסיון הוטל על דיוניה, בהסכמתו של ראש עיריית חיפה, אשר
במסגרת הנפקת בז"ן ויתר על סמכותו להשית עליהם תקני סביבה מחמירים.
בתי זיקוק באירופה פולטים רק 10% מהזיהום יחסית לבז"ן חיפה. גם לרגולציה אין במה
להתפאר. מדינות ה-OECD משקיעות 18$ לנפש, מדי שנה, בפיתוח אנרגיות מתחדשות,
למעט חברה אחת, ישראל, המשקיעה… 8 סנט פתטיים.
למנכ"ל בז"ן היתה קובלנה נגד הצוים האישיים ותקני הסביבה המשופרים, במילים שלו:
"גזרות שהציבור לא יוכל לעמוד בהן"! ונשיא התאחדות התעשיינים הרחיק עד כדי דרישה
מהממשלה לבטל את חוק אויר נקי כחלק מחבילת הסיוע ליצואנים. מה שלא מנע ממנו
לכהן בוועדת הפרס על מצויינות סביבתית מטעם המשרד להגנת הסביבה.
גורם משפטי במשרד, בראיון לפני כשנתיים: "בז"ן מתחמק מדרישות שהיה צריך למלא
מזמן, גם בלי קשר לגז. הסבלנות שלנו פשוט נגמרה. אנו עובדים מולם כבר שנים, ואין
התקדמות. בחלק מהנושאים אפילו לא הגישו עדיין תכניות, שלא לדבר על ביצוע".
נותר רק להפריך את המידע שמפריחים בעלי עניין, ולהעמיד דברים על נכונותם ואמינותם:
"המשרד להגנת הסביבה תומך בפצחן"? לא תומך! לכל היותר מסכים, בחמיצות רבה, אם
כי לזכותו תנאים רבים שדרש להפחתת המפגעים והסיכונים. גורמים מטעם המשרד הסבירו:
אם ימלאו את כל התנאים לא נוכל להתנגד, אבל אנחנו ממש לא משתגעים על זה…
"הפצחן יפחית את זיהום האויר"? לא יפחית, יגדיל! אולם המשרד להגנת הסביבה דרש כי
במקביל יפחיתו זיהום ממתקני בז"ן אחרים, כדי לקזז את תוספת הזיהום שיגרום הפצחן.
אך את זאת אפשר לדרוש גם בלי קשר לפצחן, ואז היה הזיהום פוחת עוד יותר!
"הדלק המושבח יפחית זיהום אויר מתחבורה"? נכון! אולם הבעיה שלנו איננה עם התוצר,
אלא עם תהליך הייצור. אין להתיר מפעל כזה, ככל שתוצרתו רצויה, בליבו של איזור מיושב
בצפיפות. אם לא ניתן לייצר באזור לא מיושב בדרום, עדיף לרכוש בחו"ל דלק נקי מן המוכן.
"הפצחן יספק תעסוקה, יקדם את חיפה"? לתושביה, אם לא לעירייתה, יש חזון אחר: לשנות
בהדרגה את זהותה של חיפה – מעיר מיושנת וישנונית עתירת מפגעים, לעיר איכותית ובריאה
עם תעסוקה נקיה, אטרקטיבית למשפחות עם ילדים. הפצחן המימני – לא משתלב בחזון שלנו!
בברכה, שמואל גלבהרט
אדריכל ומתכנן ערים
יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העיריה
הכל נסגר בדילים בדלתיים סגורות מאחורי הגב ומעל הראש של התושבים.
אף אחד לא מסביר מה הסכנות של קו הפצחן המימני, לא דורש לדעת מה התרומה מול הנזקים הסביבתיים,
כמובן זה האחים עופר ויש להם נציגים במועצת העיר חיפה שירימו את היד לכל דבר שהם ירצו ואחרכך יספרו
לנו שהם תורמים, הם תורמים. נראה לי שחיפה תורמת לכיסם פי 5 על כל שקל שהם תורמים.