ביתה של אביבה שמר בחיפה הוא ססגוני ושופע שמחה ממש כמוה • ויש לה גם נכד מאוד מפורסם ש"קיבל גנים אומנותיים מסבתא"

(גם אני חי פה) – האהבה הינה המרכיב הסודי לחיים ולבית המושלם, זוהי משנתה של האומנית הרב תחומית אביבה שמר.

ביקור בביתה של האומנית הרב תחומית אביבה שמר

המדור שמביא אליכם דמויות חיפאיות מרתקות בבית מגוריהן – ההיכרות הינה דרך הסיפורים, המטענים ונקודת המבט הייחודית של האנשים המרכיבים את הפסיפס האנושי של עירנו חיפה. דהיינו, אלה החיים וגרים פה – ממש כשם המדור – "גם אני חי פה" • קישור לכל הכתבות במדור

שורשים באדמה וכנפיים כדי לעוף

ברחבי העיר חיפה כמעט כולם מכירים את האומנית הרב תחומית אביבה שמר. פסליה הייחודיים מעטרים נקודות חשובות בעיר, כמו למשל, בכניסה לטכניון ניצב בגאון הפסל "שלום ואהבה" ואילו תרומתה לשער הכניסה אל בית החולים רמב"ם היא פסל הברונזה "אהבה", שכן אהבה היא תרומתה הרוחנית לקהל המבריאים בו. ליד "בית האומנים" בעיר נמצא את הפסל "שורשים וכנפיים", לגרסתה של שמר, אדם חייב שרגליו תהיינה נטועות עם שורשים מהותיים לאדמת מולדתו מחד, ומאידך שיהיו לו כנפיים ויכולת לעוף ולממש את מאוויי נפשו.

דור שביעי

בדקות האחרונות של ליל 31.12, בשנת 1942 נולדה בחיפה אביבה שמר לחווה לבית קאופמן וליוסף רכטמן. מצד אביה, שמר היא דור שביעי בארץ.

אביבה שמר, אומנית ישראלית רב תחומית, למדה בבית הספר הריאלי בחיפה, המשיכה אח"כ את לימודיה באוניברסיטת חיפה והשלימה תואר ראשון באומנות, תואר שני בתרפיה ביצירה והבעה ותואר שני נוסף בפילוסופיה יהודית. כך גם למדה (2017) ב"מכללת אילמה" בנושא ייעוץ בבריאות הנפש.

יהדות שואה ותקומה

יצירותיה של אביבה עוסקות בנושא יהדות, השואה והתקומה. עבודותיה מוצגות במיטב המוזיאונים ליהדות בעולם, ובאוספים פרטיים רבים. היא ציירת ופסלת המתמקדת באומנות יהודית וכבר הציגה מעל 30 תערוכות יחיד, אצרה תערוכות, וכאמור, פיסלה פסלים סביבתיים רבים.

בארץ ובעולם

עבודותיה של שמר מוצגות בחו"ל במוזיאון דורסטן-גרמניה, במוזיאונים בלודז' בטיקוצין, ובקרקוב בפולין, בווילנה, וגם במוזיאון גטו ריגה, במוזיאון לאומנות מודרנית בקרגנדה שבקזחסטן ובמוזיאון דייוויס בברצלונה. בישראל מוצגות עבודותיה במוזיאון חיפה לאומנות מודרנית, במוזיאון תפן, ובמוזיאון בקיבוץ ברעם לאומנות ויודאיקה.

שער ברזל מפואר

בפתח ביתה בולט לתפארה שער ברזל יפיפה שהיא עיצבה. לפני כן הייתה שם צמחייה סבוכה ולא נאה. השער נבנה כתכלית נגד חזירי הבר הרבים אשר מציפים באזור יומם וליל. זהו אמנם שער מהודר, אך הוא נבנה בקו ישר עם כל השערים שברחוב ואינו בולט או חורג לעבר המדרכה – אלא אך בגובהו וביופיו הרב. על העיצוב של השער ועל ייצורו עמלה שמר במשך יותר משנה תמימה.

השמחה היהודית

עם הכניסה למעלית האדומה המובילה את ביתה המיוחד, נתקבל על ידי אביבה ונתעטף בניחוח בושם משובח, בברכה, בצחוק ובמאור פנים. אביבה מדגישה כי השמחה היא הערך היהודי החשוב ביותר, ובמילותיה: "בלי שמחה אין צמיחה" בפרט, ובכלל, בכל מצב יש לפעול לפי ההיגדים: "ובחרת בחיים" ו- "והיית אך שמח".

קשת שחורה

בלתי ניתן שלא להבחין בנוכחותה הצבעונית והבולטת ואין כל אפשרות להתעלם משמחת החיים הקורנת סביבה. הצבע האדום הוא המועדף עליה: "זהו צבע העושה לי שמחה". אביבה מספרת שעד לפני כמה שנים ארון בגדיה היה מורכב מקשת של בגדים שחורים. לכשהבינה את מהות צבע הביגוד עבורה, חילקה את מלוא תכולת ארונה לחברותיה ולצדקה לנזקקות.

26 שנים של אהבה גדולה

מזה כ-50 שנים מתגוררת שמר בביתה הנפלא, כשנוף מפרץ חיפה והנמל משמש לו כתפאורה תמידית. היא אם לשלוש בנות וסבתא ל-10 נכדים, אחד מהם הוא לא אחר מהזמר המפורסם עומר אדם. לאחר גירושיה מאבי בנותיה חיה שמר במהלך "26 שנים ובאהבה גדולה", עם בן זוגה, מהנדס המכונות, מיכאל קליש ז"ל, אשר נפטר לפני כשנתיים.

תיקון המידות

מאז נוצר אצלה ריק גדול מאד ולכן היא רצתה להנציחו "אך לא במשהו מדכא". בעבר, אחד ממוריה הרבים הסביר לה שכל הספרים של חכמת היהדות נכתבו כדי לממש את הרעיון של "ואהבת לרעך כמוך", משם הסיקה וכך היא מאמינה, שתכלית האדם היהודי הוא העבודה על תיקון המידות. את זאת היא מנסה ליישם הן באומנות והן בחיים עצמם.

'ואהבת לרעך כמוך'

שמר החליטה ליצור עבודה בשם ו"אהבת לרעך כמוך", אשר שותפים בה מיטב המשוררים והפסלים מבין מכריה הרבים. אביבה צילמה ושיתפה את חבריה ברשתות החברתיות בכוונותיה. הו אז, אומנית צרפתיה בשם קלייר נתקלה בפרסום של שמר, ומכאן החל סיפור מיוחד במינו להתגלגל, סיפור שעובר בנסיעת אביבה לצרפת, אל עבר יצירה מיוחדת מעין כמוה.

בצרפת נפגשה שמר עם האמן המצרי עלי סאלם, אוהב ואוהד ישראל, אשר עימו יצרה את הפסל "נושאי השמש".

השמש של שמר

מוטיב השמש הוא מאד דומיננטי מבחינת שמר. במהותה, אביבה איננה יוצרת חיץ בין המציאות לבין האמנות. לפי אמונתה "הכול אחד ואין מקריות". בו זמנית היא ציירת, פסלת וגם אוצרת ומטפלת באמנות, לומדת עם רבנים ומתעניינת מאד בשירת המשורר הלאומי ח.נ. ביאליק.

מתוך שירי ביאליק העוסקים בשמש:
"עִם-שֶׁמֶשׁ הַשְׁכִּימוּ לֶהָרִים – וּמְצָאתֶם
הַזָּהָב הַטּוֹב וְהַכָּתֶם.
וִהְיִיתֶם רִאשׁוֹנִים לְאוֹר שֶׁמֶשׁ, וּשְׁאָבוֹ
אִישׁ אִישׁ מְלֹא נִשְׁמָתוֹ וּלְבָבוֹ".

וכן מתוך:
"רַק קַו-שֶׁמֶשׁ אֶחָד עֲבָרֵךְ,
וּפִתְאֹם רוֹמַמְתְּ וְגָדָלְתְּ;
וַיְפַתַּח חֶמְדָּתֵךְ וּבְשָׂרֵךְ,
וּכְגֶפֶן פֹּרִיָּה בָּשָׁלְתְּ."

התמקדה שמר בחמה.

זוהי אותה השמש המתפרשת בשני הממדים של הציור כנקודה זהובה. כאן היא מצטטת את דבריי הצייר פבלו פיקסו: "יש ציירים ההופכים את החמה לנקודה צהובה ויש ציירים ההופכים את הנקודה הצהובה לחמה – בכוח אהבתם ובינתם".

אותה השמש

שמר גורסת שהשמש היא האור שבחיינו – ובהעתקה מדויקת, הכתיב בערבית ובעברית זהה (شمس = שמש), צירוף של אותיות אלו יצר את הפורמט לפסל המשותף עם האמן המצרי עלי סאלם, הנושא, כאמור, את השם "נושאי השמש".

הגנים של סבתא

ממדף גבוה במטבח, וברגישות יתרה, שולפת סבתא אביבה את פיסלו של נכדה עומר. היא מספרת שהיא שומרת ונוצרת שלוש עבודות קרמיקה אשר יצר עוד בעת היותו ילדון בגן, וראה זה פלא, אחת מהעבודות עוסקת ממש בנושא השמש. היא מתפעלת מהגנים האומנותיים החבויים בו ומציינת בחיוך שהללו הועברו אליו מסבתו: "משהו נרכש לו ממני, כדמות של אדם המשמח את הזולת".

יחיד ומיוחד

הציורים והפסלים הרבים מעשה ידיה שמצויים במעונה של אביבה אינם למכירה, אלא רק הללו הנמצאים בקומת הסטודיו. לדבריה, כל חפץ מהפריטים המרובים, כל ציור ופסל בביתה שלה נמצא שם לא באופן מקרי או סתמי, אלא שכל אחד ואחד מהם יש לו סיפור משלו. כל חפץ קרוב לליבה ולכן אינה מסוגלת להיפרד משום פריט: "כל אחד ואחד הוא יחיד ומיוחד ויש לו תוכן ותכלית".

אותיות ומילים

זו אף דעתה לגבי האותיות והמילים בשפה העברית. כדי לבטא את אהבתה העצומה למילים, הוציאה לאור את הספר "כוחה של מילה" – אוסף אמרות וציטוטים מאוצר התבונה היהודית, אמרות של רבנים, משוררים, אמנים, סופרים ומרפאים. אלו הן מילים שעל פי דעתה ביכולתן להביא ריפוי. כך קרה שבעקבות הספר שמר אף יצרה סדרה של קלפים, כאשר בצדו האחד של הקלף ישנו ההיגד המילולי ובצידו האחר צילום של אחת מיצירות האמנות שלה. שמר משתמשת בקלפים לטיפול ומספרת שהם כה חזקים ומדויקים כל כך והיא "רק הצינור לנושא הטיפול".

הנוף היפה בתבל

בבית כולו ישנן כמה פינות האהובות על שמר במיוחד. גולת הכותרת היא המרפסת רחבת הידיים, ממנה נשקף הנוף היפה ביותר בתבל. כעת חיה, ביום קיץ חם לשבת על ה"ורנדה" (אכסדרה או מרפסת מקורה המחוברת לבית), ללגום תה קר, לנשנש צימוקים ושקדים ולצפות ביפי הנוף של מפרץ חיפה – אין תענוג שישווה וידמה לו.

המטבח והסטודיו

שניה בחשיבותה הינה פינת האוכל הצמודה למטבח. זהו המקום בו מתקיים אירוח החברותא, אשר אנשיה מגיעים בשמחה וברצון רב לדיונים, לשיחות ולסעודות. מקום נוסף בו מבלה אביבה שעות רבות הינו חלל הסטודיו שלה. שם היא חושבת, מתכננת ויוצרת את הדגמים המופלאים לכל עבודותיה.

בובת צמר ועץ זית

כאמור, שמר מחוברת בנפשה לכל פריט בביתה ואיננה מוכרת את הציורים והפסלים הנמצאים סביבה, למעט הללו החדשים הנוספים אשר נוצרים בסטודיו. יתר על כן, היא שומרת מכל משמר בובת צמר סרוגה אשר ניתנה לה כהוקרה ע"י אישה מבוגרת שהופנתה אליה מעמותת "עמך". יקר לליבה עץ הזית אשר נמצא במעלה המדרגות, שנשתל לפני כ-20 שנה ע"י מטופל מכיר תודה על כי בעזרתה הצליח להשתקם.

צרכנית תרבות

כצרכנית תרבות אובססיבית, שמר מבקרת תדיר בהופעות רבות ברחבי העיר חיפה. יש לה כרטיסי מנוי לתזמורת הפילהרמונית, לסימפונית של חיפה, לסדרות המחול, לתיאטרון העירוני, לאופרה ולסינמטק… ובמידה שנותרו מעט שעות פנאי, היא מעדיפה לאכול עם חברותיה "את הסלט הכי טעים שיש ב-"2 סוכר" או להתענג בארוחת דגים במסעדת דולפין".

'והוא האור'

עתה, בחודש אלול, אביבה מבקשת לברך ולהנחיל את התובנה שעל כל אחת ואחד מאיתנו לחפש בתוכנו את השמש, את האור שבנו, שכן האור הוא המתנה אשר האדם יכול להפיץ בעולמנו זה, וממנו בוא תבוא הברכה לישראל.