ברגע שנכנסים אל הבית – מיד מתאהבים ביושביו • בית מועאד עודה בשכונת כבאביר בחיפה

• גם אני חי פה •

בית משפחת מואעד עודה, מזכ"ל העדה האחמדית

ביתו של מואעד עודה, מזכ"ל העדה האחמדית בישראל, נמצא בטבורה של שכונת כבאביר אשר בכרמל בה גרים רבים מבני העדה האחמדית. בשכונת כבאביר שבחיפה חיה הקהילה האחמדית הגדולה והמבוססת ביותר בישראל, פרט להם, קהילות אחמדים נוספות מפוזרות באזורים אחרים בישראל. לצד הרוב האחמדי מתגוררים בשכונה גם יהודים, ערבים נוצרים ומעט דרוזים.

כבאביר של אחוות העמים

רבים רואים בכבאביר שכונה המהווה מודל לדו קיום אמיתי, בו קהילות שונות חיות זו לצד זו באחווה ובשלום. דוגמה לכך נמצא בדבריו של יונה יהב, ראש עיריית חיפה לשעבר המתאר את האחמדים כ"מוסלמים רפורמים". בעבר מספר פוליטיקאים הגיעו לביקור בשכונה והכירו את אנשי קהילה המקומית, ביניהם גם הנשיא שמעון פרס אשר הגיע לשכונה לארוחת אפטאר במהלך חודש הרמדאן.

חג הקורבן

השבוע, מגיע לפתחנו חג הקורבן (ממוצ״ש הקרוב, 9/7/22, למשך 4 ימים): עיד אל-אדחא (ערבית: عيد الأضحى, תעתיק: עִיד אלְאַצְ׳חא), המכונה גם "החג הגדול". זהו חג מוסלמי המציין את המועד לקיום החג׳, כלומר העלייה  לרגל למכה.

אלה שחיים פה

כזכור, במסגרת המדור "גם אני חי פה" נכיר דמויות חיפאיות, גם דרך ביקור במקום מגוריהן. נכיר את אלו אשר חיים פה, כלומר את מי שחי-פה!

פסיפס אנושי חיפאי

שוב נזכיר כי ההיכרות אינה דרך מטראז' הדירה, הערכה נדלני"ת או תיאור עיצובי – אלא דרך הסיפורים, המטען הרגשי וזווית הראייה הייחודית של האנשים אשר מרכיבים את הפסיפס האנושי של עירנו חיפה.

עם חמש בנות בבית

במפתן הכניסה לחצר הבית, בית משפחת מואעד עודה, מזכ"ל העדה האחמדית – תחושת משב הרוח, האווירה ומאור הפנים גורמים לנכנסים להתאהב ביושביו בו ברגע. מואעד, יליד 1973, נולד בכבאביר בבית שבו הוא מתגורר גם כיום. בהיתול מה הוא אומר "יש לי חמש בנות בבית" וכוונתו שמתגוררות עימו: אימו האהובה עליו ג'מילה, רעייתו המקסימה ליילה ושלושת בנותיהם היפות (בכיתות יא' ט' ו'). זוהי הסיבה שכצעיר ביותר מבין ארבעת אחיו, עדיין נשאר עם המון אפשרויות לפינוקים…

תמיד להועיל לחברה

בצער נזכר מואעד באביו הנערץ עליו, שנפטר לפני כ-20 שנה בהיותו בן 65 בלבד. לדבריו אביו הוא שהנחיל לו את כל התובנות וכישורי החיים אשר בהם ניחן. בראש העניין עומד המסר: "עשה בחייך אך ורק דברים אשר יועילו לחברה". אביו היה מורה למדעים בבית הספר ואימו עדיין מתפקדת כ״אם במשרה מלאה".

מכיר כל בית בשכונה

כבן השומע להוריו, שהנחילו בו ערכי עבודה ומוסר, החל מואעד לעבוד כבר בהיותו בכיתה ג' (!), אז היה עזר לדוור המקומי בחלוקת דואר בכבאביר. עד היום הוא מכיר את מירב המבנים, חדרי הבתים והדירות שבשכונה, שכן תיבות דואר לא היו אז בנמצא, ודברי הדואר נמסרו לנמענים בפתח דלתות בתיהם, אשר לרוב היו פתוחות לרווחה ומזמינות. חוויותיו כדוור שופעות בסיפורי המטעמים שאכל והתענג עליהם, כמו גם הידע שעדיין שריר וקיים בזכרונו עד היום – מיקומם המדויק של כל חדרי השירותים בבתי כבאביר…

השנים בקנדה

עם סיום לימודיו בתיכון האורתודוכסי, יצא מואעד אל אחיו בקנדה והחל בלימודי ישוב סכסוכים ופסיכולוגיה. בגין מחלת אביו שב ארצה, אך יצא שנית לסיים את מטלת לימודיו באוניברסיטת וויניפג.

לדידו, חמש השנים בהן שהה בניכר, היו שנים משמעותיות מאוד עבורו, דווקא שם כך הוא מספר, התעצם, צמח וגדל, גם מבחינה רוחנית והתקרבות רבה לדת, הדת האחמדית.

״האל כאן בשבילך״

על אצבעו הוא עונד טבעת חותם בה הוא מביט חזור והבט כדי לראות את המסר ולהפנימו בכל עת. הכיתוב (במשמעות ובתרגום חופשי) בדרש: האל שואל את המאמין, האם אני לא מספיק בשבילך? ובפשט: אל תלך למקומות אחרים, האל כאן כדי לעזור לך.

כמה כובעים למועאד

כיום משמש מואעד בכמה כובעים. הכובע הראשון הינו בפקידו כמזכ"ל העדה האסלאמית האחמדית בארץ, ומנהל "מרכז עילף", מרכז ליישוב סכסוכים ומתן כלים וסדנאות, במיוחד לנוער בסיכון והענקת מיומנויות בניהול ויישוב קונפליקטים.

בני אברהם

כמו כן מואעד מקדם יוזמות חברתיות בין-דתיות בחיפה, דרך מפגשים של קבוצות המכונות "בני אברהם" שמתכנסות בבית המדרש האחמדי, בשיתוף עם בית הכנסת הקונסרבטיבי בחיפה וגם עוסקים גם בכל מיני יוזמות חברתיות נוספות.

ליישב את הסכסוך בתוכי

הכובע השני של מואעד הינו כמנהל המרכז ליישוב סכסוכים, זאת הוא עושה דרך משרד הרווחה, בפעילות של מתן מיומנויות או סדנאות לנוער בסיכון, ולימוד כלים גישוריים. מואעד עובד לא רק על גישור, אלא גם, עוד לפני הגישור: "עובדים על מיומנויות בהן כל אחד לומד להתנהל בעת סכסוך או מחלוקת או קונפליקט, לא רק לגשר דרך אל האחר, אלא קודם כל לעבוד על עצמו״.

קהילה תומכת

בתוכנית נוספת עובד עודה עם עמותה שנקראת "קדם", המטפלת בנערים עוברי חוק. מטרת העמותה היא שבמקום שהנערים האלו יעברו תהליך משפטי וטיפולי במשטרה, הם יעברו תהליך של שיקום דרך הקהילה, כשהיא זו שמתערבת במתן משאבים לנערים, כדי לתת, בסוף של דבר, המלצה למחיקת הרישום הפלילי.

ללא כל ספק, ישנן בעבודתו של עודה הרבה מאוד תוצאות טובות. במיוחד בפעילותו למען הנוער בסיכון, בה הוא מתגאה ומצביע על השוני הרב בהתנהלותם של האנשים אחרי הסדנאות או/ו לאחר הטיפול בתיקים הפליליים שלהם.

נבחר 3 פעמים ברציפות

מזה 3 קדנציות נבחר מואעד עודה לשמש כמזכ"ל העדה האחמדית. למועמדים לתפקיד הזה אין כל יכולת לעשות תעמולה לקראת המשרה הרמה… והנה על אף זאת, נבחר מועאד כבר 3 פעמים ברציפות. המסר של מואעד הוא: ״עשה למען הקהילה ודע שאלוהים נמצא בחינוך בתוך המשפחה״.

זמן משפחה

אחת לחוש יוצא מועאד עם אימו ל״דייט״, בפעם האחרונה הם הלכו לאורך חוף הים, אכלו ארוחת בוקר באיזור שפת המים ושוחחו שיחת נפש. בימי ראשון או שני בשבוע הוא נוהג לצאת עם שלוש הבנות, להנות מהנוף, לטייל בהרי הכרמל ו… לאכול גלידה. מועאד וליילה אשתו, אוהבים לצאת למסעדות בחיפה ובאיזור מדי כשבועיים.

קיץ בקנדה

במהלך חופשת הקיץ תצא כל המשפחה, מואעד ו"חמש הבנות" לטיול ול״סגירת מעגל חיים וחוויות" בקנדה.

מכיוון שהמשפחה גרה באותו המבנה כבר שנים רבות, נעשו בו במהלך הזמן שיפוצים שונים. כיום מואעד אוהב לשבת בסלון הבית וממנו להשקיף אל חדר הלימוד של שלוש בנותיו. תענוג ונחת ממלאים את לב האב כאשר שלושתן רכונות אלי ספר ומחשב.

הקוראן וסידור תפילה, זה לצד זה באחווה

באותו חדר עבודה ולימוד נמצאת אף סיפריה גבוהת ממדים, אשר מבין ספריה הרבים שולף מועאד בגאווה רבה את הקוראן. באותה מידת גאווה הוא שולף מיד גם סידור תפילה יהודי.

ליילה מעידה שבשעות הבוקר המוקדמות מואעד ואימו יושבים במבואת הבית, בחצר הפתוחה, לסעודת בוקר, כאשר רעש העלעול בניירות העיתון נשמע עד סלון הבית. ממלכה נוספת שאהודה על בני המשפחה היא ממלכת המטבח. אימו ג'מילה ורעייתו ליילה אוהבות כל אחת לבשל לבדה בממלכה. לכל אחת סדר עבודה משלה והן אינן מתירות לאיש לחדור למרחב הפרטי שלהן, תוך שהן מקפידות לשמור על סדר וניקיון.

לבשל ולצחוק עם הבנות

לעומתן, מואעד אוהב לבשל יחד עם הבנות. הוא מעיד שהוא שש ל"בלאגאן" שהם יוצרים יחדיו, להווי הבישול וה"צחוקים" שלהם. גאווה ואושר מציפים את החבורה כשיוצאות מנות הדגל ובראשן מככבים: אוכל סיני או טאקו מקסיקני, כמו גם מנות אמריקאיות של המבורגר וצ'יפס ולעיתים גם שניצל עסיסי ושאר מיני בשרים "על האש".

חיים של שלום בעולם הזה

כידוע, האחמדים משתלבים במקומות מושבם, שכן, בהתאם לעקרונותיהם, עליהם להיות נאמנים למדינה בה הם חיים. בן העדה חייב במצוות הקוראן למען העולם הבא, אך אסור לו לסור מחוקת ממשלת מדינתו, כדי שיחיה בשלום בעולם הזה.

אחוות העמים

האחמדיה מטיפה לאחוות עמים ומתנגדת נחרצות לכפייה דתית, לפיכך אין היא תומכת בהפצת האסלאם בדרך הג'יהאד, "מלחמת המצווה", ולעומתה, מעודדת את שיטת השכנוע, כי לדידה האסלאם דת צדק היא.

מרחב הולך ומצטמצם

כיום מתלבטת העדה בבעיית מרחב המחייה שלה, מרחב ההולך ומצטמצם בשל היעדר עתודות בנייה. כך קורה שצעירים אחמדים עוקרים לשכונות שונות בחיפה, או לעיתים עוברים להתגורר בכפרים בגליל.