תמר בודק, הגננת המיתולוגית מחיפה, הלכה לעולמה

תמר ומשה בודק (אלבום משפחתי)

תמר בודק, שגידלה דורות של ילדים כגננת, הלכה לעולמה, חודש וחצי בלבד לאחר פטירתו של בעלה, המורה האהוב משה בודק.

"הורי לא נפרדו בחייהם וגם לא במותם"

"אימא שלי נולדה בשם גרטה טרומר, להוריה סופי ומרסל טרומר, בשנת 1934, בעיר צ'רנוביץ באוקראינה.

בשנת 1941, כשגרטה היתה בת 7 ואחיה ליאון בן 4, כבשו הגרמנים את העיר והמשפחה גורשה לגטו, ומשם החל המסע הקשה לחבל טרסניסטריה. במשך שלוש שנים הם שהו במחנה הריכוז מוגילוב, שם עבד האב מרסל בעבודות כפייה, עד שחלה בטיפוס ונפטר. גרטה ואחיה ליאון חיו בכוך קטן בתנאים קשים, כשהאם סופיה היתה יוצאת מידי בוקר לחפש עבודה ולקושש מעט מזון. כך עברו עליהם 3 שנים קשות, בהן ניצלו בנס שלוש פעמים, מהאקציות.

הם סבלו מקור, מרעב וממחלות וניזונו מקליפות תפוחי אדמה וגרעינים. הילדים ניסו לסייע ומכרו מים קרים לעוברים ושבים. באפריל 1944 נכנסו הטנקים הרוסים ושחררו את מחנה מוגילוב.

גרטה, ליאון ואימם יצאו מהמחנה שדופים וחולים, חזרו לצ'רנוביץ ומשם לבית יתומים בבוקרשט. בהמשך נשלחו הילדים למחנה של עליית הנוער אפלדורן בהולנד, ושם הם למדו עברית.

באוקטובר 1948 הגיעו גרטה וליאון לארץ באנייה "נגבה". גרטה הצטרפה לעליית הנוער בקבוצת קריית ענבים, שם בחרה בשם תמר והפכה ישראלית. למרות שאהבה את חיי הקיבוץ, נאלצה לעזוב, משום שלא אפשרו לה להגשים את חלומה להיות גננת. בעצת אנשי הסוכנות נרשמה למחזור הראשון של סמינר הקיבוצים בטבעון. את לימודיה מימנה מעבודה בניקיון חדרי מדרגות.

חברתה דרורה נצר סיפרה שחברותיה ללימודים הבחינו כי אינה מביאה איתה אוכל ללימודים ופנו להנהלת הסמינר בבקשה לאפשר לה לסעוד בחינם בחדר האוכל, וכך היה.

תמר ומשה בודק בצעירותם (אלבום משפחתי)

זוכרים את ימי הגן עם תמר

כשהיתה בת 17 הכירה את משה בודק, בן להורים שעלו לארץ מפולין לפני השואה והגיעו לחיפה. שהיה איש האצ"ל, שלחם בחטיבת גבעתי במלחמת השחרור. כעבור שנתיים התחתנו. תמר סיימה את לימודיה והחלה לעבוד כגננת במעברת נווה עמל ואחר כך בקריית אתא, שם חינכה בין השאר את גילה וילצ'ינסקי, כיום אשת חינוך, שמספרת עליה: "תמר בודק ע"ה היתה גננת שלי בגן חובה, ברחוב הרצל בכפר אתא. הגן נקרא "גן תמר". דרך אגב, המבנה קיים עד היום. זה היה בשנת 1959 בהיותי בת 5 שנים. אני זוכרת שמאוד שמחתי לבוא לגן. תמר קיבלה אותנו תמיד במאור פנים וידעה היטב את תפקידה. היא התחברה גם לבני המשפחות של כל אחד מהילדים בגן והכירה, פרט להוריי כמובן, את משפחתי הרחבה, משפחת גרינבלום".

בשנת 1955 נולדה בתה הבכורה נאווה וב-1961 נולד מוטי, אז לקחה 3 שנות חופשה וגידלה את בנה. אח"כ החלה לעבוד בגן יונתן בבת גלים, שם נמנו על חניכיה אורנה גאון (אז רוזנבלום) והדוגמן עופר רפאלי. בשנים 1965-1966 היתה גננת בנצרת עילית".

הזוג משה ותמר בודק עם שלושת ילדיהם (אלבום משפחתי)

הותירה רושם עמוק

"כשתמר חזרה לעבוד בחיפה, היא עברה לעבוד בגן מוריה באחוזה, שם התחנך אצלה, בין היתר, רופא השיניים הד"ר רונן גספר. גספר זוכר את הימים בגן: "תמר היתה הגננת המחנכת שלי בגן חובה (ואח"כ בגן אלדר גם של האחים שלי, אייל ונגה) והשאירה רושם מאד עמוק – עובדה שאני זוכר אותה עוד מגיל 5. אחרי זה הצטלבו דרכנו מספר פעמים, כשבפעם האחרונה היא הגיעה אלי בתור מטופלת. מאד אהבתי אותה בתור גננת והיא העניקה לי חינוך טוב, פטריוטיות, אהבת מולדת והכל בדרכי נועם. היות שהיא ובעלה היו תומכי ליכוד נלהבים בזמנו של מנחם בגין, היא הדביקה אותי באהבה הזו, עד שהתנדבתי בזמן בחירות בתחילת שנות השמונים לעזור למפלגה שהיתה אז. יהי זכרה ברוך".

"בשנת 1969 נולדה בתה צביה. באמצע שנות השבעים חזרו תמר ומשה בתשובה והחלו לנהל אורח חיים דתי. במקביל עברה תמר לעבוד כגננת ב"גן אלדר" שברחוב אידר, קרוב לבית ברח' איינשטיין בו התגוררה עם משפחתה.

בהיותה גננת בגן אלדר המציאה רעיון מנצח (שלימים הפך לתוכנית ריאליטי). בכל חג הלכו ילדי הגן לשמח את הקשישים שבבית האבות "משען", ששכן בקרבת הגן. כשהיתה בת 50 פרשה תמר בשל בעיות בריאות, לצערם הרב של ילדי הגן והוריהם, והחלה לעבוד כגננת משלבת בטירת כרמל. היא ראתה ברכה בעבודה פרטנית עם ילדים בקבוצות קטנות.

תמר ומשה בודק (אלבום משפחתי)

נהנו מהילדים, הנכדים והנינים

באותן שנים התחתנו ילדיהם של הזוג בודק ונולדו להם 15 נכדים. נאווה (מפיקה ועורכת בטלוויזיה) נישאה ליורם וגרה בהרצליה, מוטי (אדריכל ופרופ' בבצלאל ובאוניברסיטת ת"א) ונטע שגרים ברמת אביב וצביה (עובדת סוציאלית) וחגי שגרים במעלות.

תמר ומשה היו מאוד מאושרים מהילדים והנכדים, הם היו מעורבים מאוד בחייהם ובילו איתם רבות, הם טיילו יחד בארץ ובחו"ל, בילו בקונצרטים ובהרצאות ועוד. בשנים האחרונות סבלה תמר מבעיות בריאות לא קלות, אך גם כשגופה כאב לא ויתרה ובלטה בכל מקום בהופעתה הצבעונית ותכשיטיה המיוחדים.

בזקנתם תמר ומשה נהנו מאוד מנכדיהם ומעשרת הנינים שלהם. משה הלך לעולמו בערב יום העצמאות האחרון והוא בן 93. תמר, שהתגעגעה אליו מאוד, הלכה לעולמה רק חודש וחצי לאחר פטירתו, כשהיא בת 88. בחייהם ובמותם לא נפרדו.

עיריית טירת כרמל – רחב

יהי זכרה ברוך.

הגיבו כאן לכתבה

9 תגובות
  1. נורית לירז אמר/ה

    מרתק ומרגש ⭐️🌹❤️

  2. רוני ש. אמר/ה

    מרגש, מחמם את הלב ומעורר השראה…

    1. עופר- חיפה אמר/ה

      אין עוד אנשים ונשים כאנשים האלו אשר היו , בני אדם .
      המפעל שלהם סגר .
      כבר לא מייצרים כאלו

  3. שוקי אמר/ה

    הזוג בודק זעול לטוב בזכות עבודת החינוך שלהם.
    סיפורם יסופר לדורות ואני מקוה שצעירים יבינו שמורה טוב הוא האדם שזוכרים לכל החיים, לא חשוב באיזה מקצוע ומאיזו כיתה.
    .
    מוקדש למורי בבסמ"ת שמואל המאירי זל., מורה לתנך ספרות ולשון ומחנך בלתי נשכח.
    למורה לאנגלית אריאל אבן זל, למורי המגמה לחשמל יקי חרפק זל, חי קרחי זל מרק איזקוב זל וקלונימוס
    סלומון זל ולמורה לספורט האגדתי אמיל פרקש יבלח"א.
    כמו כן למנהל בסמ"ת סא"ל טוביה תורן זל שנפל במלחמת יום כיפור.
    בלתי נשכחים גם 45 שנה.

  4. רפי רפול - חסון.חיפה עיתונאי אמר/ה

    יהי זכרה ברוך של הגננת תמר בודק. אמן.

  5. אבי אמר/ה

    הגננת שלי בגן אלדר… יהיה זכרה ברוך
    ודרך אגב היא נולדה בצ'רנוביץ רומנייה… זה שהאוקראינים קבלו אותה אחרי המלחמה…

  6. יעלי ג. אמר/ה

    איזה אנשים נפלאים,
    סיפור חייהם מרגש
    ומעורר השראה 🌷
    דור הולך ונעלם

  7. דב אמר/ה

    זוג מיוחד וערכי.
    יהי זיכרם ברוך.

  8. ציפי לינהרט אמר/ה

    יהי זכרם ברוך.
    גם כגננת זכיתי להכיר את תמר המקסימה והחייכנית. זכיתי גם לקבל את גן אלדר, כשתמר פרשה. לעיתים הצליחה גם לבקר בגן. דור שלא שוכפל. ☺️🥲

הגיבו כאן לכתבה