אילן, אביה של מיטל: "כשפוקד אותך אסון כזה, אתה באמת שואל את עצמך איך תוכל להמשיך לחיות"
היום, שלישי 3/5/22, ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, אני מבכים את מותם של כ-24,000 חיילים וחיילות. אחת החיילות היא מיטל שדות ז"ל, נהרגה לפני 30 שנה בתאונת דרכים במהלך שירותה הצבאי. היא הייתה כמה חודשים בצבא בחיל המודיעין וברגילה נסעה עם חברים, רכבם התהפך והיא מצאה את מותה. היא השאירה זוג הורים שבורי לב ושני אחים קטנים.
אביה של מיטל, אילן שדות, היה סמנכ"ל משאבי אנוש בעירייה. "מיטל נולדה באוגוסט 1973, חודשיים לפני מלחמת יום כיפור", מספר שדות. "היא למדה באורט ביאליק והגבירה את לימודי הערבית. היא למדה ערבית ברמה של 7 יח"ל. הצבא הגיע והיא הוכשרה יחד עם שאר התלמידים שלמדו איתה, ומיד בסיום כיתה י"ב היא התגייסה למודיעין. היא עברה קורס אולפן אמ"ן והגיעה בו להישגים גבוהים. בפברואר 1992 היא סיימה את הקורס בהצטיינות".
"האחים של מיטל והנכדים, זה מה שמעודד אותנו"
"לאחר מספר חודשים, בסוף פברואר 92 היא נסעה ברכב של אחד החברים כדי לבקר חברים אחרים בבסיס שלהם. הרכב התהפך, מיטל נהרגה במקום ושאר הנוסעים נפצעו פצעים קלים. מאז אנחנו עסוקים בהנצחה. מה שמעודד אותנו הוא שלמיטל היו שני אחים קטנים, דותן ויותם, שהיום הם הורים לילדים. אני סבא לנכד ו-3 נכדות, וזה מכניס שמחה לחיים".
"קשה להבין את עומק השבר"
לאחר שמיטל נהרגה, החליף אילן את תפקידו בעירייה. הוא היה אז עוזר של מהנדס העיר והחליט להיענות לבקשה שקיבל ולסייע בתחום משאבי האנוש. שדות סבר שלימוד התחום החדש והעבודה עם האנשים יקלו עליו. "קשה להבין את עומק השבר כשפוקד אותך אסון כזה. אתה באמת שואל את עצמך איך תוכל להמשיך ולחיות. הדבר שעזר לי מאוד היה שהיו לי שני ילדים קטנים, והם היו צריכים הורים מתפקדים. בנוסף, לאורך כל השנים עסקנו בהנצחה של מיטל וזה גם נתן לנו קצת נחמה. שנה אחרי פטירתה הוצאנו ספר לזכרה, בעזרתו של האמן גרשון קניספל. מעבר לזה אנחנו עושים אחת לשנה טקס לזכרה ובו אנחנו נותנים תעודות לחיילים מצטיינים מחיל המודיעין. זה אירוע מאוד מכובד, שבו, לצד חלוקת התעודות, אנחנו גם מדברים על דמותה המיוחדת של מיטל".
100 חברים הגיעו, גם אחרי 30 שנה
לפני חודש ערכה המשפחה מפגש לרגל 30 שנה לפטירתה. "לאורך כל השנים חברים של מיטל תומכים בנו ומגיעים לאזכרות, על אף כל השנים שעברו. הפעם עשינו מפגש בגלילות והגיעו 100 חברים של מיטל. הגיעו חברים שחיים בחו"ל, אבל היה להם חשוב להגיע לאירוע. זה דרש מאיתנו הרבה מאוד כוחות. היה מאוד מרגש לראות עד כמה החברים של מיטל ממשיכים לזכור אותה גם 3 עשורים אחרי. אנחנו, המשפחה, כל הזמן עסוקים בזיכרון, בכאב הגדול ובהנצחה, ומרגש לראות שאנחנו לא לבד ועוד אנשים זוכרים את מיטל ומתגעגעים אליה".
האם הכתבה עניינה אותך?
יהי זכרה ברוך.