שכונה קטנה בת שני רחובות
רמות ספיר היא שכונה קטנה שנמצאת בין רמת חן, רמות רמז וגבעת זמר, וגם קרובה מאוד ל'גרנד קניון'. בשכונה יש שני רחובות בלבד, והיא בנויה בצורה מעגלית. רחוב גוטל לוין מתחיל בכניסה לשכונה ומקיף את כולה. הרחוב השני הוא קדיש לוז.
פנחס ספיר
רמות ספיר נקראת על שמו של פנחס ספיר, שהיה שר האוצר השלישי של מדינת ישראל ונפטר בשנת 1975, כשהבנייה בשכונה התחילה. ספיר היה מהבולטים בפוליטיקה הישראלית ברבע השלישי של המאה ה-20 ונחשב לאבי הכלכלה הישראלית. קריאת שכונה על שמו היא די יוצאת דופן בחיפה, יתר השכונות בעיר נקראות על שם ראשי ממשלה (נאות פרס, רמת גולדה, רמת אשכול ועוד).
השריפה הגדולה
בנובמבר 2016, כשהשתוללה שרפה ברחבי העיר, האש כמעט שהגיעה עד לבתים בשכונת רמת אלון, התושבים פונו מבתיהם. הדבר שהציל אז את המצב ומנע מהאש להגיע, היו אזורי החיץ שהוקמו בין העצים והבתים. לולא היו שם אזורי החיץ הללו, היתה האש עלולה בקלות להתפשט ולשרוף את השכונה כולה. בשכונות בהן לא היו אזורי חיץ והעצים הגיעו עד לקירות הבתים, כמו בגבעת אורנים ברוממה החדשה, הבתים נשרפו.
לחדש את הירוק
לאחר השריפה היה צורך בחידוש הצמחייה סביב רמות ספיר. יותר מזה, בכניסה לרמות ספיר, הביאה העירייה בדצמבר 2016 עצים שניטעו במקום, כדי להחזיר את הירוק החיפאי לעיניים. לאחר מכן נעשה כך בעוד מקומות ברחבי העיר. מי שנסע בכניסה לרמות ספיר ראה ממש יער, שעומד ומחכה שישתלו אותו בכל מקום שנפגע על ידי השריפה. ללא ספק, מה שעזר לחיפה ולחיפאים להתמודד עם השריפה הקשה הייתה העבודה הנחושה והמהירה של העירייה ועשרות אלפי העצים החדשים שניטעו בכל מקום והחזירו לכרמל את המראה הירוק והמוכר.
תלמידים
התלמידים בשכונת רמות ספיר לומדים לרוב בבית הספר 'הבונים' בשכונת רמות רמז הסמוכה ומשם ממשיכים לבית הספר השש שנתי 'אליאנס' שנמצא בעמק השמש. עם הסעה שאוספת אותם מהשכונה עד לאליאנס.
גוטל לוין
רחוב גוטל לוין קיבל את שמו לזכרו של משה גוטל לוין, שהיה תעשיין וממייסדי חברת התרופות "סלומון, לוין ואלשטיין", לימים הבסיס לחברת "טבע", ומראשי הציבור היהודי בחיפה. נקווה שהוא לא רואה מלמעלה מה שקורה עם חברת "טבע" בעשור האחרון ותולש את השערות מהראש.
רחוב גוטל לוין, שתושבים רבים קוראים לו 'גוט לוין' הוא כאמור, רחוב מעגלי המקיף את כל השכונה. בשעות אחר הצהריים והערב אפשר לראות הרבה מתושבי השכונה עושים הליכות או רצים לאורכו.
הרחוב השני הוא רחוב קדיש לוז, על שמו של מי שהיה מנהיג פועלים, שר החקלאות ויושב ראש הכנסת. לוז גם כיהן תקופה קצרה כנשיא המדינה, כשהנשיא השני, יצחק בן צבי, הלך לעולמו בשנת 1963. הוא שימש בתפקיד עד שהנשיא השלישי, זלמן שזר, נכנס לתפקידו.
אשכול גנים
בלב השכונה נמצא אשכול גנים גדול ומתנ"ס. הרבה מהילדים בשכונה מתחילים את דרכם במערכת החינוך במעון נעמ"ת וממשיכים לאשכול הגנים בשכונה, שאותו הם מסיימים בגיל 6, מוכנים לכיתה א'. הרבה חברויות נוצרות בגינה ברמות ספיר כשאימהות לפעוטות באותם גילים, מגיעות ביחד להביא את הילדים ולהוציא אותם מהגנים.
אסון הכרמל
בתחילת דצמבר 2010 פקד את חיפה האסון הנוראי, כשפרצה שרפה ביערות הכרמל, סמוך לבית אורן, ואוטובוס של צוערים שהיה בדרכו לכלא דמון הסמוך, עלה באש עם הצוערים בתוכו. באסון נספו גם שני שוטרים – אהובה תומר ומי שהיה בעלה של חברת הכנסת לשעבר, נאווה בוקר – ליאור בוקר, וכן שני הכבאים רס"ל דני חייט ורב-כבאי אורי סמנדייב.
אלעד ריבן ז"ל
אלעד ריבן היה תלמיד בית הספר הריאלי שהתנדב במערך הכבאות והתגורר ברמות ספיר עם הוריו. כשפרצה האש קיבל ריבן הודעה בקבוצת ווטסאפ בה היה חבר, שקראה לכל המתנדבים להגיע. ההודעה כמובן לא הייתה מיועדת אליו דווקא, אבל הוא שיכנע את אימו לקחת אותו אל השריפה כדי שיסייע בכיבויה. אלעד נספה באסון. היתה זו טרגדיה איומה, כשנער כה צעיר מקפי את חייו, אין צורך להסביר עד כמה קשה הדבר, ודאי כשהיה בן יחיד להוריו, כמו שהיה אלעד.
לאחר מותו הביאו לעולם הוריו של אלעד תאומים. הוא מונצח בשכונה בה התגורר בגינה אקולוגית, סמוך לאשכול הגנים.
שכונה ללא בית כנסת
לאורך שנים תושבי רמות ספיר מוחים על כך שאין בית כנסת בשכונה. התושבים אספו תרומות ופנו אינספור פעמים לעירייה על מנת שיהיה מבנה קבע לטובת בית כנסת. תושב השכונה שרוצה להגיע להתפלל בבית כנסת בשכונה סמוכה, יצטרך ללכת ברגל לא מעט דבר שנעשה מורכב במיוחד ביום כיפור במהלך הצום. במשך שנים היו נערכות תפילות במבנה אירעי, כשתושבי השכונה מחכים ליום שיוקם עבורם בית כנסת כמו בכל שכונה אחרת בעיר.
תושבת מפורסמת
התושבת הידועה ביותר בשכונה היא כמובן ראש העיר ד"ר עינת קליש רותם. ראש העיר הקודם יונה יהב מתגורר בשכונת דניה ונוצר הרושם שהמגורים בשכונת רמות ספיר מעידים על עינת, שהיא יותר "אחת מאיתנו". יחד עם זאת השנים שעברו לימדו שיהב הוא מאוד "איש של אנשים", לבבי ונגיש, ועדיין, גם לאחר שכהונתו הסתיימה, מגלה עניין בעיר, בתושבים אהדה ותמיד מחייך ואמפטי במפגשים עמם "על הדרך".
נוף העיר וזיהום
תוושבים רבים בשכונה רואים מהמרפסת או מהחלון את העיר מונחת לפניהם. יחד עם הנוף, יש גם את הזיהום. שכונת רמת ספיר נמצאת יחסית בקירבה למפעלים המזהמים במפרץ. המדינה הצהירה על כוונתה בעשור הקרוב לפנות את המפעלים. עדיין לא ברור האם הכוונות יהפכו למציאות בשטח והאם זה באמת יקרה. ימים יגידו.
גבעת זמר
לפני מספר שנים התחילו לבנות מתוך רמות ספיר את שכונת גבעת זמר. השכונה תחליף את החורשה שהייתה במקום לפני כן. אני הייתי רואה את ההפגנות נגד הקמת השכונה מהבית בו גרתי אז בגבעת אורנים. לא ייאמן איך אפשר ב-5 שנים להקים מפלצת בטון כזו. המלחמה בחיפה הייתה על הכבישים לשכונה ונכון לעכשיו רמות ספיר הפסידה ורוממה החדשה ניצחה, כיוון שהכביש ברחוב מרטין בובר בשכונת רוממה החדשה, שכרגע הוא כביש ללא מוצא ואמור להיות מחובר לשכונה, לא נבנה. המשמעות היא שכדי להגיע לגבעת זמר יהיה צריך להגיע לכניסה לרמות ספיר, והתנועה העודפת לא תועיל לתושבי השכונה.
הוקמה בשנות ה-80
השכונה הוקמה בתחילת שנות ה-80, כך שהיא בדיוק על התפר מבחינת פינוי בינוי. נכון לעכשיו אין בשכונה פרויקטים של התחדשות עירונית, ולא נראה גם שיש צורך. השינוי היחיד שתושבי השכונה עושים הוא הוספת מרפסות, כיוון שברבים מהבתים אין מרפסת.
מבחינת בתי הספר בשכונה התלמידים מכיתה א' עד י"ב חייבים לצאת מהשכונה. בבית הספר היסודי הם לומדים לרוב ברמז בבית הספר הבונים. וחלקם בביה"ס הדמוקרטי פיכמן ובהמשך באליאנס.
הדירה הראשונה
הדירה הראשונה שקניתי אחרי נישואיי הייתה ברמות ספיר ברחוב גוט לוין. ראינו 40 דירות, רציתי מאוד לגור ברחוב הפלמ"ח ברוממה הישנה או ברמת אלון, אבל שום דבר לא התאים. בסופו של דבר הגענו לרמות ספיר, קומה רביעית בלי מעלית, וקנינו את הדירה. תמיד אהבתי לעלות מדרגות ולא שיניתי את דעתי גם בהריונות וגם במלחמת לבנון השנייה, כשהייתי צריכה לרדת 4 קומות עם הבת שלי למקלט בכל אזעקה. תמיד הגעתי לפני השכנה מהקומה הראשונה.
רמות ספיר הייתה שכונה נהדרת כשכונה ראשונה. מקום אידיאלי לגדל את הבנות שלנו. היו גנים מוצלחים מאוד, והשכנה מהקומה הראשונה הייתה הגננת. מה אפשר לבקש יותר? זו שכונה צעירה עם הרבה משפחות עם ילדים והיינו מאוד מרוצים.
חבר'ה על הדשא
בכניסה לבניין המגורים שלנו היה דשא גדול, הייתה מרפסת והיה מאוד נעים. ביום כיפור האחרון שלנו בשכונה, כשכבר מכרנו את הדירה וקנינו את הדירה הבאה שלנו בשכונת גבעת אורנים, ישבנו עם עוד הרבה הורים וילדים אחרים בגן המשחקים בכניסה לשכונה ואמרנו אחד לשנייה, שבכל יום כיפור, גם כשכבר נגור בגבעת אורנים, נבוא לרמות ספיר לשבת עם החברים שלנו.
תוכניות…
ביידיש יש משפט שאומר, שהאדם מתכנן ואלוהים צוחק, ואכן, תכנונים לחוד ומעשים לחוד. מעולם לא באנו שוב לשכונת רמות ספיר, לא ביום כיפור ולא בכלל ונהננו מאוד משכונתנו החדשה והזוגות החדשים שהיכרנו שם. ככה או ככה זה לא משנה את העובדה, שרמות ספיר היא שכונה נהדרת לגור בה ולגדל בה ילדים.
כמה זה עולה?
דירת 4 חדרים (92 מ"ר) בבניין חדש יחסית ברחוב גוט לוין 5, נמכרה במחיר של 1,630,000 ש"ח. לעומתה, דירת 3 חדרים (63 מ"ר) באחד הבניינים הישנים באותו רחוב נמכרה במחיר 1,050,000 ש"ח.
איך יש בקצה של גוט לוין כל כך הרבה חניות ואף אחד לא חונה שם? הבניינים ריקים מדיירים? מישהו יודע על איזה תכנית צל?
היות והכתבה לא נכתבה ע"י סוכן נדל"ן אין טעם לזרוק סתם מילים,
1. רמות ספיר לא קרובה לגרנד קניון (אלא אם אתה מגדיר אחרת מעל 30 דקות הליכה אם מכיוון חנקין או רוממה, או 10-15 דקות ברכב שזה לא מרחק תוך-עירוני קטן מי יודע מה)
2. רוב תלמידי רמות ספיר הולכים לעירוני ג', לא לאליאנס. התבלבלת בחתך הסוציואקונומי.
שם הפרופסור הסרבן וההזוי אז וגם היום הוא: יוסי בן ארצי, וגם עכשיו לא מאוחר לשנות את רחוב אינטרנציונאל לשדרות יצחק רבין!!!!!!!!
מדוע אין בחיפה לא רחוב ולא שכונה ע"ש יצחק רבין???
זה ביזוי עירוני רב שנים, לאחר שהצעתי מייד לאחר הרצח להפוך את רחוב אינטרנציונאל לשדרות רבין והפרופסור בוועדת השמות התנגד לכך!
שערורייה!!!
מין הראוי להנציח את אלעד ריבן שחי ברמות ספיר בקריאת רחוב על שמו. כשקוראים רחובות על שם זמרים שלא תרמו מאומה מלבד לכיסם מגיע לקרוא רחוב על שמו של נער שניספה בדרכו לעזור לאחרים במצוקה.
בעבר בנו רחובות עירוניים. כזה היה טרומפלדור וחנקין במרכז זיו. לכן מרכז זיו מקום חי, מקום של עיר, מקום שקורה בו משהו.
רמת ספיר מאפיינת את הבנייה של שכונות מגורים עם "יציאות" ללא ממשק של עיר. התכנון שם בכל שכונה מרכז מסחרי קטן בכניסה, מופרד משאר השכונה. המרכז המסחרי מפנה את גבו לרחוב והכניסה לשכונה נעשית בגשר במקום צומת מרומזר. ככה יצרו אוטוסטרדה במקום רחוב עירוני. ככה יצרו אנטי-עיר. ככה יצרו פקקי רכב פרטי במקום שיהיה כיף ללכת ברגל, למשל מרמות ספיר להיכל רוממה. ההליכה לצד אוטוסטרדה, אין נתיב אופניים. את האוטוסטרדה ניתקו עם גשר ומנהרה ממרכז זיו. כשבנו את רמת חן, גם לא טרחו לחבר אותן בשבילי הולכי רגל דרך הואדי. הכל מנותק מהכל. השכונה נראית כמו מצודה מסוגרת. במרכז המסחרי אין שום עניין. כמה חנויות, כולם באים ברכב. לא נעים ללכת בשכונה. בחלק גדול מהמדרכות בה אין צל. המגדלים במרכזה, הם מצודה בתוך המצודה. כמו עוגת שכבות של ניתוק וניתוק. חומות הגינה לצד המגדלים, מייצרים קירות. כאן במקום קירות 6 מטר גובה של אבן היה צריך לקום המרכז המסחרי, עם רחבה שמאפשרת מפגש ויוצרת קצת עניין במרכז השכונה השוממת. ממנו, היה צריך ליצור ציר של מגורים מעל שדרה מרכזית להולכי רגל ואופניים עם חנויות ומבני הציבור. וממנה, מדרכה רחבה, נתיב אופניים.. עד למרכז זיו. כדי שיהיה חיבור נעים ברגל. בקצה אותה שדרה מסחרית מרכזית היה צריך להיבנות גשר הולכי רגל בין הגבעה הזו להיכל רוממה. ככה היינו מקבלים אפשרות לנוע במנותק מצירי התנועה הסואנת, בין מרכז זיו, למרכז רמת ספיר, לרוממה.
האם אפשר לתקן? אולי, אבל מי יהיה בעל האומץ והמשאבים לתקן? להזיז את המרכז המסחרי, אולי במקומו ליצור מגורי סטודנטים עם חנויות נוספות ובית כנסת שכונתי כמטלה של היזם שיבנה את המעונות. אפשר לתקן, אפשר לגשר, אפשר להוסיף נתיב אופניים, אפשר לטפל בכביש הסואן ולייצר עיר. עיר אמיתית חיה לא כזו של שכונות מבוצרות מוקפות חניוני רכב. אבל זה לא באג'נדה של מהנדס העיר הזה, או אף אחד אחר. אולי יום יבוא, ויפול האסימון, ויתחילו לעשות קצת עיר ועניין
במקום שנצטרך לנסוע לערים אחרות לקבל קצת עיר.