אך סוף טוב: לפני ימים אחדים עמדה מתחת לחופה עם בחיר ליבה
התקופה שלפני החתונה היא אולי המרגשת ביותר. מרבית התכנונים כבר נעשו, האירוע מתחיל לקרום עור וגידים, ופרפרים של התרגשות מלווים את הזוג הצעיר לקראת אחד הרגעים החשובים בחייהם.
עבור י', תושבת אזור חיפה בשנות ה-20 לחייה, הדברים נראו קצת אחרת כשנאלצה לבטל את חתונתה שבועות ספורים לפני מועדה. הסיבה? כלבם של בני הזוג, כלב כבן שנתיים מסוג אמסטף, תקף אותה ונשך אותה באזור הפנים ובקרקפת.
"התקרבתי לתת לו נשיקה"
"הכלב שלנו שכב במרפסת", משחזרת י', הכלה שהותקפה את שאירע באותו היום, "לא משהו חריג. שתיתי קפה ויצאתי אליו. ליטפתי אותו קצת, שיחקתי איתו ובאתי לתת לו נשיקה כמו שאני עושה כל הזמן. פתאום הוא פשוט תפס לי את הראש ונשך אותי. הייתי בהלם. אני לא זוכרת הרבה מהסיטואציה. רק דם, ציפורניים שנשברו. איכשהו השתחררתי. סגרתי את המרפסת עליו והזמנתי אמבולנס".
השלכות על הנפש
כשהגיעה י' לרמב"ם, היא טופלה על ידי צוות המחלקה לכירורגיה פלסטית, אשר חיטאו את פצעיה, תפרו את החתכים והשאירו אותה להמשך השגחה. "מדובר בפציעה פשוטה יחסית", מסביר פרופ' אסף זלצר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית ברמב"ם, "החתכים בפניה ובראשה של הצעירה היו אמנם עמוקים, אבל לא הצריכו ניתוח או טיפול נוסף מעבר לתפרים. יחד עם זאת, חשוב להבין שמדובר באירוע שיכול היה להסתיים אחרת ומעבר לפצעים שנראים לעין, תקרית כזו יש לה גם השלכות על הנפש".
סוף טוב
אולם, למרות האירוע הלא פשוט, הסוף הוא טוב. בתום תקופת החלמה של מספר שבועות, לפני ימים אחדים עמדה י' מתחת לחופה ונישאה לבן זוגה: "הפצעים לא החלימו לחלוטין, אבל הכל נראה הרבה יותר טוב והגיע הזמן לקיים את החתונה", היא מסכמת, "אני לא אשכח את הסיפור הזה כל כך מהר. אני לא מסוגלת להתקרב יותר לכלבים. לא קטנים ובטח שלא גדולים. בדיעבד גיליתי שהיו עוד כלבים מהסוג שהיה לנו שתקפו מכרים שלנו. שמעתי גם על פציעות הרבה יותר חמורות משלי. מזל שהסתיים כך".
על כלבים, אנשים והקשר הבלגי
פרופ' זלצר מעדכן כי זמן קצר לאחר הגעתה של הצעירה לרמב"ם, טיפל צוות המחלקה לכירורגיה פלסטית באירוע דומה – הפעם כאשר כלבם של בני משפחה מאזור הצפון תקף את אחד מילדי המשפחה, כבן שמונה. הילד, אשר שיחק עם הכלב, אף הוא מסוג אמסטף, ננשך בפניו ובראשו וסבל מחתכים עמוקים באזורים הללו. גם במקרה הזה, הטיפול כלל חיטוי ותפרים ללא צורך בניתוח.
פרופ' זלצר מספר על מקרה שאירע בעת שעבד כרופא בכיר באחד מבתי החולים המובילים בבריסל, בלגיה: לפני כמה שנים טיפלתי באישה אשר הותקפה על ידי הכלב שלה בפניה. האירוע המצער הסתיים בזה שכלב המשפחה תלש לה את החלק התחתון של הפנים. כל אזור הפה היה חשוף והיא נאלצה לעבור טיפול מורכב ומאתגר שנמשך חודשים ארוכים על מנת להחזיר לה את יכולת התפקוד ואת הנראות", הוא אומר ומוסיף: "ממש לאחרונה אירע מקרה שבו תינוקת כבת שנה וחצי הותקפה על ידי כלב המשפחה ומתה מפצעיה.
פרופ' זלצר מסכם:
הכלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם, אבל ישנם כלבים שבנסיבות מסוימות עלולים להפוך למסוכנים ביותר. צריך להקפיד על כללי זהירות בכל הקשור לכלבים הללו. לעיתים מדובר בסכנת חיים.
אסור לגדל אמסטפים
זו סטייה לנשק כלבים. מכר שלי ננשך כאשר נישק את כלבו האיימתני ונזקק לטיפול בבית חולים, לשאלתי מדוע הוא מנשק את כלבו בשפתיים, ענה החבר (מהנדס אלקטרוניקה) כי לכלב יש שפתיים רכות ונעימות.
לאחר כמה חודשים המעשה קרה שנית והפעם הכלב קרע לחבר את הפנים. החבר נזקק לניתוח מסובך ועכשיו פניו מלאי צלקות.
שיקנה כלבה…
להפסיק לגדל אמסטף ורוטויילרים וכלבים אלימים
הם סכנה ממשית לילדים ומבוגרים