בבוקר יום ה', 24/3/22, זרם ביוב בקו משני על המורדות הצפוניים של נחל לוטם. אנה רזניקוב דיווחה לחי פה ואנו הזעקנו את מי כרמל, בערב שבין חמישי לשישי. בשישי בבוקר הגיע צוות של מי כרמל והעובדים פתחו סתימה שנוצרה בקו. הסתימה יצרה גודש וגלישה שהתגברה בשל מי גשמים שהציפו את הקו.
קו ביוב חדש יחסית:
קו הביוב הזה הונח בשנת 2010, על מנת לנתב ביוב גולמי מאזור רחוב לאונרדו דה-וינצ'י והשכונות הסמוכות, אל בסיס נחל לוטם ומשם לקו הביוב הראשי שמוביל למכון הטיבור בצ'ק פוסט. לצורך הנחת קו הביוב הזה נחצב שביל על הצלע הצפונית של הנחל.
מכת הגשם שהייתה היום הגדישה את קו הביוב וככל הנראה גרמה לפריצה של גשם מעורב בביוב גולמי. עודפי הביוב זרמו על צלע ההר, זיהמו את ההר ומשם לבסיס הנחל.
ביוב זורם לנחל לוטם (צילום: אנה רזניקובה) 
ביוב זורם לנחל לוטם (צילום: אנה רזניקובה)
תגובת מי כרמל:
צוות של מי כרמל נשלח לנקודה בעקבות הדיווח של חי פה. הייתה סתימה, בשל פסולת שנכנסה בעקבות הגשם. הקו תוקן על ידי הצוות, מייד על הבוקר.
ככה זה שמעדיפים פנסיה לכמה פרזיטים על פני ניקוי שוטף של קווי הביוב .
איך לא תיוצר סתימה בקו הביוב, כשהעיריה מעמיסה עוד מאות דירות תמ"א 38 בכל שכונה על תשתיות ישנות שלא הותאמו לזה. כשמצופפים אוכלוסיה בלי הפסקה, שגם ככה אין בה התחשבות בזולת. חונים על מדרכות. מזניחים גינות. מטנפים פארקים בחד"פ ועשן מנגלים. בתרבות של חוסר התחשבות, לכלוך, חוסר נקיון בתור מוטיב שזור בתרבות כולה. מהילדים שצורחים בסופר כי ההורה לא שם גבולות ועד בנייה פרועה שפוגעת בתשתיות כי הרשויות לא שמות גבולות.
זו התרבות הסובבת והיא חדרה גם אלינו. תרבות הג'ונגל. החוק הוא המלצה. מדרכה היא המלצה, מקסימום נחסום מי ישמע. אי תנועה זה מקום חניה שעוד לא גילו אותו, אז נעלה עליו. חסימת הכביש "רק לדקה" לקפוץ לפיצוציה, אז האוטובוס מאחורה יחכה. תמא 38 – נו אז חסמנו את השמש לגג של הבניין ליד עם בנייה גבוהה ב-3 קומות, אז מה כבר קרה.
כן, זה המאפיין מדינה שהיא ג'ונגל ושהתושבים בה החליטו שנקיון וסדר ואכיפה ובנייה לפי תקנים זה רק במשיכת עין ואפשר לעשות מה שרוצים ועוד להאשים את מי שרוצה נקיון סדר אכיפה וכללים שהוא לא מפריע לג'ונגל להתנהל בכיף. והרי אין כמו אסון מירון או אסון הכרמל להבהיר שהג'ונגל שמתנהל בכיף בסוף נגמר בחורבן. הרס ואדי.. עניין קטן, נסתר מהעין. למביני עניין. לא יהיו הפגנות נגד מי כרמל, למי אכפת מביוב בואדיות. הרי הואדיות הם שטח זמני עד איזו "מורדות לינקולן הרופא" שתגלח את מה שנותר. גם כשיש תכנון, הוא דורסני. ג'ונגל כבר אמרנו?
כל מלה זהב. כואב כמוך את מה שהמדינה שלי הפכה להיות. נראה לי כבר בלתי הפיך וחסר תיקון. אולי כדאי להתחיל מחדש את מדינת ישראל-ב', אבל הפעל להפיק לקחים מהנסיון שנכשל…