"העולם חייב לדעת את האמת!" • חיפאים יוצאי אוקראינה ורוסיה מדברים על הימים הקשים שעוברים עליהם

אאישה לא מסוגלת ללמוד מרוב חרדה למשפחתה שבאוקראינה • ליליה לא עוזבת את החדשות | חיפאים יוצאי חבר המדינות מספרים על המלחמה שלהם

בימים האחרונים כולם עסוקים (בצדק) במלחמה בין רוסיה לאוקראינה. זה מתרחש מול העיניים שלנו, המידע זורם ללא הפסקה דרך ערוצי התקשורת והרשתות, אנשים יוצאים להפגנות בכל העולם ובכל שעות היממה, כך גם בחיפה, מידי יום מתארגנות הפגנות שקוראות להפסיק את המלחמה ולעצור את פוטין. סרטונים קורעי לב מאוקראינה מציפים את הרשתות – ההיסטוריה מתרחשת עכשיו מול עיני העולם כולו והאירועים הללו ללא ספק יתפסו מקום משמעותי בסיפורו של העידן שלנו. 

לכאורה, עברנו המון מלחמות, ויהיו שיגידו שאנו חיים בתקופה יחסית שקטה מהבחינה הזו, כן, מתרחשות התנגשויות פה ושם, אבל בסופו של דבר דברים נרגעים וממשיכים הלאה.

מנסים לסייע אבל חוששים

המבצע הצבאי שפוטין פתח נגד אוקראינה הוא בעל משקל כבד ופוגע בצורה קשה ואיומה בעם האוקראיני. מדינות אירופה וארצות הברית מנסות לסייע לאוקראינה בדרכים שונות, כולל הטלת סנקציות על רוסיה, אך לא מתערבות צבאית, כי הן יודעות שהן עלולות לשלם מחירים כבדים אם יעשו זאת ובעיקר בשל החשש מהתסריט האיום שתפרוץ מלחמת עולם שלישית.

מידע חלקי ומצומצם

בזמן שאנחנו צופים בחדשות ומקבלים מידע שמוזרם אלינו ברשתות, למעשה מדובר במידע מצומצם ויש עוד הרבה שאנחנו לא יודעים בכל הקשור למלחמה שמנהל פוטין נגד אוקראינה. בחיפה יש המוני תושבים ממוצא אוקראיני ורוסי שנמצאים בקשר רצוף עם משפחותיהם וחווים את המלחמה מקרוב מאוד, על אף שגאוגרפית היא מתנהלת ביבשת אחרת.

אאישה חרדה למשפחה

חברה טובה שלי, אאישה ורסקה, צעירה בת 23, נולדה בישראל. משפחתה עלתה מאוקראינה לפני שנולדה, אך כשהייתה בת שנה וחצי, החליטו לחזור לאוקראינה. בשנת 2015 חזרה אאישה לבדה לארץ במסגרת התוכנית לעולים חדשים – 'סל״ה'. היום אאישה מתגוררת בחיפה ולומדת לתואר בעיצוב גרפי במכללת ויצו.

משפחתה של אאישה וקרובי משפחתה מתגוררים באוקראינה בערים ניקולייב, קייב, לבוב ואודסה. בכל שעות היום והלילה אאישה בקשר איתם, מתעדכנת בכל מה שקורה באוקראינה ובעיקר מודאגת וחרדה מאוד.

אאישה מספרת:

קרובי המשפחה שלי והחברים התנדבו להתגייס. חברות שלי עוסקות בסיוע הומניטרי, אוספות פריטים חיוניים לחיילים של ניקולייב. בן כיתתי קיריל דיאצ'וק נמצא בברון תרמי. דוד שלי ליאוניד ירושבסקי, מנתח אונקולוג קיבל את הצלב האדום ועוזר לפצועים בעיר.

"אמא בכתה וצעקה"

אאישה: "המשפחה שלי היא מיהודי אוקראינה מהעיר ניקולייב שבדרום המדינה. ב-24 בפברואר בשעה 7 בבוקר קיבלתי טלפון מאמי כשהיא בוכה וצועקת שהמלחמה התחילה. בכל מקום נשמעו ירי ופיצוצים. המשפחה שלי עם בעלי חיים הסתתרו במרתף. זה קרה ללא כל הכנה או אזהרה. פוטין פגע מוקדם בבוקר במחצית מהערים הגדולות באוקראינה".

"אני צריך תחמושת ולא מונית למקלט"

אאישה מספרת שלכול הרוסים עושים ״שטיפת מוח״. הם לא יודעים מה קורה באוקראינה וחושבים שפוטין עושה את כל הפעולות האלה כדי לשחרר את אוקראינה מהפשיסטים, למרות שהנשיא של אוקראינה הוא יהודי. "המורל של האוקראינים עלה כשהציעו לוולדימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, מקלט, והוא בתגובה אמר: "אני צריך תחמושת, לא מונית למקלט". המשפט הזה הרים בטירוף את רוחם של כל האוקראינים", היא מספרת.

תינוקות נולדים ברכבת התחתית

בני משפחתה וחבריה של אאישה יושבים לא רק במקלטים ובמרתפים, אלא גם בתחנות הרכבת התחתית. היא מבקשת להזכיר שברכבת התחתית כבר נולדו מספר תינוקות, בזמן שיריות ופיצוצים נשמעים מעל האדמה. לא מעט אוקראינים שהיא מכירה מנסים לברוח מהמדינה. הם לא מבינים מה קורה סביבם כי השלטונות הרוסיים חוסמים את הרשתות החברתיות ואת ערוצי החדשות.

"לא מצליחים להתרכז בכלום"

אאישה מספרת בכאב: "אני מבועתת, כמו כל החבר'ה הרוסים והאוקראינים בישראל שסובבים אותי. המון אנשים לא יכולים להתרכז בלימודים, אנחנו לא מצליחים להתכונן לבחינות ולעשות שיעורי בית. אני בכלל לא הלכתי היום ללימודים, אני מרגישה רע כל כך ואני לא יכולה להוציא את הטלפון מהידיים שלי. הכול בחדשות. זו מכה נוראית. העברתי סיוע כספי לצבא אוקראינה. אני כותבת הרבה באינסטגרם, כדי שאנשים יידעו את האמת ברחבי העולם על מה שקורה באוקראינה".

מאסר למי שיסייע ל"אויב"

"החברים הרוסים שלי לא מפרסמים שום דבר באינסטגרם", היא מספרת, "הם לא רק מתביישים, הם גם לא בכלל לא מודעים למצב האמיתי. הם גם לא יכולים לפרסם, רק אתמול יצא צו מאסר על סיוע למדינות האויב (הכוונה לאוקראינה והאיחוד האירופי) – מאסר של 14-20 שנים!

סבתא ליליה שלי

סבתי ליליה עלתה לישראל מרוסיה בשנת 2011 ומאז גרה בחיפה. היא ביקרה באוקראינה מעל 10 פעמים כדי לטייל ולפגוש את קרובי המשפחה שלנו שנשארו שם, אלה שבימים האחרונים חווים את המצב הקשה כמו יתר תושבי אוקראינה. סבתא שלי נמצאת איתם בקשר כל הזמן ועוקבת אחרי החדשות באובססיביות מובנת. היא גם ממש מבקשת למסור את תודתה הענקית לכל הישראלים שמשתתפים בהפגנות למען אוקראינה.

סבתא ליליה:

יש לנו קרובי משפחה בקייב, דניפרו וחרסון. כמה מהם עברו ללבוב כדי לברוח מהמלחמה, אך בעיר יש כמות נמלטים עצומה, כך שלא היה להם מקום. לבוב לא מצליחה להתמודד עם כמות האנשים הזאת. היום הם ברחו לפולין. אירופה תומכת באוקראינה ושונאת את רוסיה. ישנן מסעדות באירופה שמסרבות לשרת רוסים. מצד אחד זה נעשה בצדק, מצד שני, לא כל הרוסים מודעים למצב האמיתי, מכיוון שפוטין חוסם להם את כל המידע.

"הכלכלה ברוסיה תקרוס"

סבתא ליליה עוקבת כל הזמן אחרי המתרחש. לפי דעתה, הכלכלה ברוסיה מתחילה לקרוס בעקבות הטלת הסנקציות על הבנקים הרוסיים שפועלים בשיתוף פעולה עם מספר בנקים בינלאומיים. "הרוסים יגלו את זה עוד מעט", היא אומרת, "כשתשוחרר החסימה על החדשות והרשתות החברתיות".

אמא שלי טטאינה

אמא שלי, טטיאנה, גרה ברוסיה. אני רואה אותה פעם בכמה שנים, כשהיא באה לבקר אותי בישראל. הייתי שמחה לבקר אותה ברוסיה, אך גם במובן הזה המדינה עושה בעיות. לא מאשרים לי להיכנס למולדתי בתירוץ ש"אין ברשותי מספיק מסמכים שיאשרו לי ביקור״.

רק שלא עוקבים…

התכתבתי עם אמא באינסטגרם לפני כמה ימים ודיברנו על המצב הביטחוני, תוך שעולים בי חששות שפוטין עוקב אחרי הכול. אמא הרגיעה אותי: ״אף אחד לא רשאי לאסור על אמא לדבר עם הילדה שלה״, היא אמרה. אמנם באזור בו היא מתגוררת אין פעולות צבאיות, אבל בסופו של דבר, המצב הזה פוגע בכולם בצורה כזו או אחרת.

בעולם המודרני, בעידן שלנו, כל הטרוף הזה נראה כל כך בלתי סביר ולא הגיוני. הרי זה לא נתפס איך בן אדם אחד, שלכאורה הוא ״כלום״ מול כל העולם, עושה ככל העולה על רוחו ולא מתכוון לעצור. בואו נתפלל בשביל אוקראינה ונחזק את האנשים שם ואת בני משפחותיהם בתקופה הקשה והנוראה הזו!