כיום, בעידן האינטרנט, המחשבים והפלאפונים, אין סוף לכמות המתכונים שאפשר למצוא. כל הזמן מומצאים מתכונים חדשים, טרנדיים וצבעוניים, אשר מוצגים לראווה ברשתות החברתיות וצוברים אהדה. תחום הבישול, ממש כמו תחום האומנות, הוא תחום שתמיד אפשר לפתח אותו, להתנסות בדברים חדשים וליצור.
למרות השפע הרב באפשרויות חדשות, במטבחים רבים עדיין יופיעו המתכונים המסורתיים, מתכונים עתיקי יומין, אשר נשמרו במשך דורות ונשארו רלוונטיים גם לשולחן האוכל המודרני. האהבה למסורת, לתחושה הביתית החמה והמוכרת וכמובן איכותם של המתכונים הם ששמרו עליהם כל השנים, מצוינים וטובים כשהיו.
בכתבה זו נסקור חמישה מאכלים חשובים שלא התיישנו עם הזמן, וגם היום בעידן המודרני אי אפשר בלעדיהם!
גפילטע פיש
קציצת הדג המוכרת מהמטבח האשכנזי היא מתכון חשוב מבחינה קולינרית והיסטורית. אנשים רבים, אשר אינם מכירים אותה מהבית, נרתעים מהמראה והמרקם יוצאי הדופן שלה. למרות מראה הג'לי הרוטט והקריר, גפילטע פיש היא מנה טעימה ומיוחדת. משמעות השם ביידיש היא "דג ממולא", עדות היסטורית מתקופות צנע דלות באירופה, שבהן היהודים העניים נאלצו להשתמש למאכל בחומרי הגלם אשר היו להם – עור של דג, שאותו היו ממלאים.
מתקופה זו המתכון השתנה, וכיום אנו מכירים אותו כקציצת קרפיון בג'לי מקושטת בגזר, אשר מבושלת באופן ובמתיקות משתנה מתפוצה לתפוצה. גם היום מופיעה המנה לתפארת בשולחנות החג של משפחות רבות – תזכורת מסורתית טעימה מימים עברו.
חמין
חמין הוא מאכל חגיגי לשבת, אשר נפוץ הן בעדות אשכנז תחת השם "צ'ולנט" והן בעדות המזרח תחת השם "סח'ינה".
החמין הוא סיר עמוס בכל טוב – בשר, תפוחי אדמה, קטניות, חומוס, שעועית, חיטה, גריסים וביצים קשות. החמין מבושל לאורך כל הלילה בבישול איטי, על אש קטנה. על פי המסורת, מכיוון שאסור לבשל בשבת, בישול החמין מתחיל לפני כניסתה וממשיך ללא התערבות אל תוך השבת. כך נשאר החמין חם ומתאים לאכילה גם בבוקר וצוהריי יום שבת.
בעדות אשכנז נהוג להוסיף לחמין "קישקע"- מעיים ממולאים ולבשל את כל מרכיבי החמין יחד. מאידך, בעדות המזרח נהוג לסגור כל מרכיב בשקית, כך שהבישול נעשה בנפרד והטעם המיוחד של המצרכים נשמר.
קוסקוס
הקוסקוס הוא מאכל כה נפוץ ואהוב היום, כתוספת למרק, למנה בשרית או לירקות, שקל לשכוח כמה שהוא ותיק.
מקור הקוסקוס במטבח הצפון־אפריקאי העשיר. הוא עשוי מגרגירי סולת (בגדלים שונים) אשר מותפחים על ידי אדי מים רותחים. לפי המסורת, את הקוסקוס מכינים בסיר מיוחד הנקרא "קוסקוסייר"- סיר בן שתי קומות, אשר בתחתיתו מתבשל מרק ירקות עם חומוס, לפעמים בתוספת עוף או בשר, ובחלקו העליון מתבשלים גרגירי הקוסקוס, סופחים את הרטיבות והטעמים העשירים מאדי המרק הרותח.
בעקבות הפופולריות הרבה שלו, קוסקוס היום נמכר גם בגרסת האינסטנט המוכנה- יש להוסיף לו רק מים ושמן, ותוך דקות אחדות הוא מוכן. זוהי אלטרנטיבה קלה וזריזה עבור משפחות רבות, אך עדיין, היא אינה מתחרה בטעמו של קוסקוס ביתי אמיתי.
ג'חנון
ג'חנון הוא מאכל פופולרי במיוחד, אשר מקורו ביהדות עדן שבתימן.
הוא מצוין כארוחת בוקר או ערב בכל ימות השבוע, אך נפוץ ואהוב בתפקידו המסורתי- כארוחת בוקר ביום שבת.
בדומה לחמין, גם את הג'חנון מבשלים לאורך כל ליל השבת. הוא מוכנס לתנור לפני כניסת השבת ומוכן לאכילה בבוקר.
במקור, היה עשוי הג'חנון מקמח מלא- אשר בעזרת מרגרינה או חמאה נהפך לשכבות רבות של בצק עלים שגולגלו לצורתו המוארכת האהובה.
כיום, הקמח הלבן מחליף את המלא במנות בסיסיות רבות. בדומה ללחמים, סוגים שונים של פסטה, עוגות ועוגיות, גם הג'חנון השתנה ועשוי כעת מקמח לבן בלבד.
אינג'רה
מנת הדגל של המטבח אתיופי, היא ללא ספק אחת המנות הבריאות בעולם! קמח הטף (הדגן הגדל באתיופיה) ידוע כיום כסופר פוד- הוא עשיר בברזל ולא מכיל גלוטן כלל.
האינג'רה היא מאכל חמצמץ דמוי לחם שטוח המהווה בסיס לרוב המאכלים האתיופיים. תבשילי בשר, עוף וקטניות מוגשים מעליה ונאכלים יחד.
תהליך הכנתה של האינג'רה הוא ארוך. קמח הטף מעורבב עם מים ונשאר לתסוס למשך כמה ימים. כאשר העיסה מוכנה, מגיע השלב המורכב בתהליך- האינג'רה מבושלת במחבת מיוחדת ("מגוגו") כאשר העיסה נמזגת למחבת בצורה ספירלית מעגלית (אשר יוצרת את צורתה העגולה של האינג'רה). מזיגה זו דורשת יד יציבה ומיומנת.
למרות טעמה החמצמץ ויוצא הדופן, טעם שונה וזר לאנשים רבים, זוהי מנה טעימה במיוחד אשר הופכת כיום יותר ויותר למוכרת, בזכות פתיחתן של מסעדות אתיופיות ברחבי הארץ ואנשים "אמיצים" המוכנים לנסות טעמים לא שגרתיים ומאוד מיוחדים!
מעניין מאוד תודה