ד"ר האני בחוס, מנהל מערך הטראומה מזה 10 שנים בבית החולים רמב"ם בחיפה, בראיון מיוחד על מערך הטראומה, השינויים בפציעות המתקבלות, החידושים בטיפולים ובמענה למטופלים ועוד. בחוס, בוגר בית ספר לרפואה – הדסה עין כרם, את ההתמחות בכירורגיה כללית עשה ברמב"ם ואת התמחות העל בטראומה עשה בארצות הברית במיאמי, משם חזר ומונה ב-2011 כמנהל מערך הטראומה ברמב"ם, תפקיד בו הוא מכהן עד היום.
מה זה בכלל חדר הלם?
"חדר הלם הוא חדר אליו מוכנסים חולים מורכבים עם פציעות קשות. חדר ההלם מצויד בכל הכלים שאנחנו יכולים להזדקק להם באופן דחוף כדי להציל חיים של פצועים. הוא גם יכול לשמש לחולים אחרים שזקוקים לטיפול דחוף ומציל חיים".
מה הן ההגדרות של רמת הפציעות קשה/אנוש?
"כשאנחנו מדברים על פצועים במצב אנוש, בכל העולם ההגדרה היא לפצועים מורכבים מאוד שיש להם פציעות קשות, ובדרך כלל במספר איברים בגוף (פגיעה רב מערכתית), פציעות שעלולות לסכן את חייהם. לא מדובר בפציעה בודדת. פצועים קשה הם לא כל כך שונים מהפצועים בדרגה אנושה, אך דרגת הסיכון לחייהם פחותה".
האם רוב הפצועים אנוש לא שורדים? או שהיום המצב השתנה בעקבות הקידמה והשתכללות הטיפול בטראומה?
"יש שיפורים ושכלולים היום בעולם הטראומה. השינויים והחידושים מתחילים למעשה מרגע הפציעה: הטיפול בשטח, ההעברה המהירה באמבולנס וצוותי טרום בית חולים מיומנים מאוד. לאחר מכן מגיע שלב חדר הלם, בו ישנו ציוד שעוזר לנו לטפל בפצועים מורכבים. בעשר שנים האחרונות, בכל אחד מהשלבים האלה, חל שינוי בגישות ובאמצעי הטיפול שבעזתם ניתן להציל חיים ולשפר את איכות החיים של הפצועים".
האם כל מי שמגיע לחדר הלם מורדם ומונשם?
"חלק מהפצועים מורדמים ומונשמים כבר בשטח. כל מי שמועבר לחדר ניתוח, כמובן מורדם. חשוב לדעת כי מה שמוסכם כיום בעולם בכל הקשור להרדמות והנשמות, הוא שכל פצוע מחוסר הכרה – מרדימים ומנשימים מלאכותית. פצועים במצב של אי ספיקה נשימתית, במצב של הלם, כאלה שאיבדו הרבה דם ולחצי הדם שלהם נמוכים מאוד וקצב הלב גבוה מאוד. במצב של פציעות רב מערכתיות שלא ניתן להשתלט על הכאב של הפצוע, מרדימים ומנשימים אותו. אלה המצבים הברורים והמקובלים להרדמה".
עלייה מתמדת בפצועי הירי וסוג הפציעות השתנה
האם יש שינוי בסוג הפציעות המתקבלות לחדר הלם בשנים האחרונות? האם תוגברו הצוותים?
"זה נושא חשוב מאוד", אומר ד"ר בחוס, "יש עלייה מתמדת בפצועי הירי במהלך השנים האחרונות, 2018-2021. המספר כל הזמן בעלייה כולל בחיפה ובישובים בצפון.
לגבי תגבור הצוותים, התשובה היא לא, כי הצוותים של הטראומה נמצאים והצוותים הרפואיים והסיעודיים קיימים בבית החולים. אנחנו יכולים לתת מענה לכל פצוע בכל שעות היום, לא משנה באיזו שעה מאחר והצוותים כפי שציינתי תמיד קיימים וזמינים תוך דקות לכן אין תגבור מיוחד בעקבות העלייה במספר הפצועים המתקבלים בחדר הלם. לפעמים יש תגבור של צוותים שמזעיקים אותם מהבית כשיש מספר פצועים מורכבים שמגיעים יחד תוך זמן קצר.
סוג הפציעות אכן השתנה ואופן הפציעות הפך לקשה יותר. כי ירי בדרך כלל גורם לפציעות קשות יותר מדקירות סכין ובדרך כלל המספרים הולכים ועולים מה שאומר שמספר הפצועים קשה ואנוש כתוצאה מירי גם כן עלה בשנים האחרונות וברוב רובם הפצועים האלה נזקקים לניתוחים וגם לאחר הניתוחים לשהות בטיפולים נמרצים בגלל האופי וחומרת הפציעות".
רמב"ם מטפל ברבע מהפצועים קשה בארץ
מה לגבי פצועי תאונות דרכים?
"מה שקורה ברמב"ם זה בעצם תמונה לכל מה שקורה בצפון ובארץ, ובהחלט תאונות הדרכים מהוות נתח לא מבוטל מהפצועים שמגיעים אלינו. אנחנו מקבלים כל שנה 35000-40000 פצועים בדרגות שונות, רובם קל. אנחנו מאשפזים כ-3500 פצועים, מתוך המספר הזה יש לנו בממוצע בשנה 900 פצועים קשה. מבחינה ארצית אנחנו מטפלים ברבע מהפצועים קשה – המספר הגבוה בארץ. רוב רובם של החולים המוטסים מגיעים לרמב"ם".
מה מציעים ברמב"ם שלא מציעים בבתי חולים אחרים בעיר?
"בעולם הטראומה יש דירוג של בתי החולים. 4 היא הדרגה הגבוהה ביותר ולרמב"ם יש את הדירוג הגבוה ביותר לטיפול בפצועים. זה אומר שרמב"ם, בכל יום ובכל שעה לאורך כל השנה, יכול לטפל בפצועים ולא משנה סוג הפציעות וחומרתן, לעומת בתי חולים קטנים שיכולים לטפל בפצועים, אבל אין להם טיפול נוירוכירורגי לטיפול בפציעות ראש 24 שעות לאורך כל השנה, פציעות לבביות או חזה או עמוד שדרה או פה ולסת, או כשלפצוע יש מספר פציעות. הדירוג הגבוה יותר אומר שבבית החולים מסוגלים לתת מענה מהיר לכל סוגי הפציעות".
מה השינויים שראית במערך הטראומה במהלך 10 השנים בהן אתה מנהל אותו
"אני רואה שיש יש עלייה ברורה בפציעות חודרניות כתוצאה מיריות ודקירות. אנחנו עדים לנפילות מגובה עמידה אצל קשישים. זה מצב שבהחלט אנחנו רואים ועדים לו בשנים האחרונות בארץ ובכל העולם. קשישים נופלים בבית, מחליקים, נופלים ממיטה, נתקלים במשהו ומקבלים חבלת ראש שמסכנת את חייהם וגורמת למוות. אותו מנגנון קורה גם מחוץ לבית ברחוב במדרכה באבן, חלק מהמקרים האלה גורם לחבלת ראש קשה והבעיה שחלק גדול מהאוכלוסייה הקשישה הזאת מקבלים נוגדי קרישה. במצב של חבלת ראש נוגדי הקרישה גורמים לדמומים תוך מוחיים וגורמים לפגיעה קשה ואף לתמותה. המעידה וחבלת הראש גורמת לפציעה ומחייבת ניתוחי ראש.
יש כמובן גם שינויים בעולם הטראומה מבחינת ציוד ותרופות בהם אנחנו משתמשים. תרופות שיכולות לעצור דימום, וגם כלים אחרים שעוזרים לנו טכנולוגית, כמו צילומים וצנתורים בחדר הלם כל אלה עוזרים לנו לשפר את הטיפול".
מה שונה בהתמודדות בחדר ההלם בתקופת הקורונה?
"בתחילת הקורונה ראינו שיש ירידה במספר הפצועים. לאחר חודש-חודש וחצי, חלה עלייה במספר הפצועים – שחזר לממוצע, אבל ראינו שינוי במנגנון הפציעה. בתחילת הקורונה הפציעות היו כתוצאה מאלימות בתוך המשפחה ומניסיונות התאבדות. היום חזרנו לאותן הפציעות כמו אלה שלפני הקורונה.
לגבי ההתמגנות, אם מגיע אלינו פצוע בהכרה אנחנו שואלים אותו אם הוא מחוסן או מחלים. כשמגיעים פצועים שלא ניתן לשאול אותם כי הם לא בהכרה, אנחנו מתמגנים בכל הציוד על מנת לשמור על עצמנו, וכשאנחנו מקבלים את הפרטים של אותו פצוע, אנחנו יכולים לבדוק אם הוא מחוסן או מחלים וכיו"ב".
מה המסר שאתה רוצה להעביר לציבור?
"אני רוצה שהציבור יבין שהפציעות האלה הן קשות מאוד. גם אם יוצאים מבית החולים, הפצועים הללו יוצאים מכאן עם נכות משמעותית, והשיקום נמשך לאורך שבועות וחודשים. אמנם אנחנו תמיד מתמקדים בפציעות הפיזיות, אבל יש גם פציעות נפשיות שמשפיעות על הפצוע ועל המשפחה. על כן אני מבקש לשמור על כל החוקים, לנהוג על פי חוק כדי למנוע תאונות ופציעות, במיוחד נהגי קטנועים, אופנועים ואופניים. כולנו צריכים להיות סובלניים ולא אלימים אחד כלפי השני. ולגבי הקורונה – שמרו על הכללים וההנחיות".
איש מדהים
יישר כוח לד"ר האני בחוס מרמב"ם בחיפה על עבודתו.
איש מדהים, כל-כך הרבה אזרחים וחיילים חבים לו את חייהם או את איכות חייהם. תודה מקרב לב בשמנו כולנו.