רות סגל, שחקנית תאטרון חיפה, ויקירת העיר, הלכה לעולמה אמש, בגיל 92
רות סגל, מהשחקניות הבכירות של תאטרון חיפה, נפטרה אמש (שבת 7/8/21) בגיל 92.
סגל חיה ויצרה בעיר חיפה, ובה גידלה את שני ילדיה נעמי ויהונתן.
סגל שיחקה בתפקידים ראשיים בתאטרון החיפאי והקהל אהב לבוא לצפות בשחקנית הגדולה מגלמת את הדמויות הרבות והמוכרות בגילומה.
"היא היתה אחת משלנו, כזאת שבסיום ההצגה חוזרת לבית בכרמל, אוהבת לארח, ולבלות בעיר. הקהל שמח לראות אותה על הבמה", אמרו עליה חבריה", היא נמנתה על נבחרת השחקנים שהקים יוסף מילוא.
בין תפקידיה הבולטים על הבמה: ליזה דוליטל ב"פיגמליון" של ברנרד שו, מאשה ב"שלוש אחיות" של אנטון צ'כוב, ראנייבסקה ב"גן הדובדבנים של צ'כוב", האומנת ב"האב" של סטרינדברג ועוד. בין השאר שיחקה גם בתיאטראות "הבימה", הקאמרי ותיאטרון בית לסין כשחקנית אורחת.
רות סגל שיחקה גם בשלוש הצגות יחיד: "אישה לבד" מאת סימון דה בובואר, "פנויה להצעות", מחזה שנכתב עבורה על ידי אריה יאס ו-"לאה יוצאת לרחוב" ליהונתן סגל. עם "פנויה להצעות" הופיעה גם בפסטיבלים מחוץ לישראל.
עבור תפקידה ב"המחרשה והכוכבים" של שון או'קייסי בבימויו של עודד קוטלר, הוענק לה פרס מרגלית ל"שחקנית מצטיינת בתאטרון". היא כתבה גם ספר שתיעד את חייה כילדה בפולין, כשגדלה אצל משפחה נוצרית, ״גויה עם נמשים״, שיצא לאור ב-2002 בהוצאת עם עובד.
כאמור, סגל חיה, יצרה וגידלה את ילדיה בחיפה והיתה מחוברת בנפשה אל העיר. בנה יהונתן, הוא שחקן, במאי תסריטאי ויוצר בקולנוע ובתיאטרון הישראלי, התפרסם בקרב הקהל הרחב בעיקר כשגילם את "מומו" בסדרת סרטי הפולחן "אסקימו לימון" של בועז דוידזון, אך מאחוריו השתתפות ביצירות רבות (נגוע, קשר עיר, רשימת שינדלר ועוד).
ניצה בן צבי מנכ"לית תאטרון חיפה מסרה לחי פה תאגיד החדשות: "רות עוררה השראה עצומה והיתה מעמודי התווך של התאטרון הישראלי בכלל ותאטרון בחיפה בפרט. היא אהבה מאוד את העיר והשאירה אחריה חותם תרבותי שיישאר לעד".
יהי זכרה ברוך
תנצב"ה,שחקנית ואדם מוערל משפחת סגל התגוררה בשכנות למשפחתי דאז ,משפחת סגל התגוררה ברחוב אשכולות ומשפחתי בבניין המקביל מול בדרך הים,זמנים יפים של שנות ה70 וה80 שבהם גדלתי.
בתור ילדים אוהבי תאטרון היינו ״ מתפלחים@ לתאטרון העירוני לא תמיד הצלחנו אבל שתי שחקניות הערצנו , את זהרירה חריפאי ואת רותי סגל. ועד היום לאחר עשרות שנים אני זוכר את שתיהם כשחקניות העוצמתיות והמשפיעות ביותר על אהבתי לתאטרון. לא יופין ולא ה״ סלביות״ ולא טורי רכילות , רק איכות, כנות וגילום דמויות שאתה צולל לתוכן ושוכח שאתה בתיאטרון. יהיה זכרן ברוך
שחקנית מעולה, מוערכת וטובה. זכתה לגיל יפה. יהי זכרה ברוך.
*חסרה…
רות סגל יקרה, זכרונה לברכה.
גדולה מהחיים. לצערי הכרתיה רק כשחקנית..והיא היתה מהפנטת, מטילה לחש קסם עד ששכחתי שאני בתיאטרון ושקעתי כולי בעלילה. מי שלא ראה אותה בהצגות יחיד שלה
לא יוכל לעולם להבין את ההפסד. איך תיאטרון בלי רות סגל ? הרי קודם היתה רות וסביבה בנו את תיאטרון חיפה.❤️ היא חלק מחיי קרוב ל-50 שנה❤️ והיא לא הולכת לשום מקום. תודה רות יקרה, על שעות של הנאה צרופה שהענקת לי בחייך. הלכה ממני עוד פיסה של פאזל חיי. מנוחתך עדן אישה יקרה, את כבר חברה❤️ תנחומיי לילדים ולמשפחה. מי יתן ולא תדעו דאבה עוד. ?⌛??
פעם אחרונה שראית אותה, הייתה בהצגה הנכד,בשנת 2000…הייתה מוכשרת במיוחד…
היתה שחקנית אדירה ואישה מקסימה מאין כמותה. אהבתי אותה מאד. עצובה על לכתה. יהי זכרה ברוך