מכה כבדה בכנף

בלוג דעה:

"אם אי אפשר לפעול נגדם הצטרף אליהם" זו הסיסמה שבודאי ישבה במוחם של התדמיתנים והדוברים שמעסיק ראש עיריית חיפה, כשנדרשו לנהל את המשבר התדמיתי החמור בשבוע האחרון, לאחר פרסום דו"ח משרד הבריאות על תחלואה חריגה. כי תושבי חיפה שעוקבים אחר דיוני מועצת העיר והועדה המקומית לתכנון ובנייה בשנים האחרונות יודעים דבר אחד ברור: ראש העיר הנוכחי לא בחל בשום אמצעי לפעול נגדם, נגד האינטרסים של בריאות התושבים, כשהקואליציה בראשותו לחצה לאשר הרחבות למפעלים המזהמים, הורידה בקשות לדיון מסדר היום בהצבעות חותמת גומי של "משמעת קואליציה", שבה ידיים הונפו כדי להסיר את הדיונים על נושאי סביבה והגבלת מזהמים במפרץ מסדר היום בתוכנית המתאר ובועדה המקומית – כל אותם נושאים הקשורים לאישור הרחבות המפעלים המזהמים.

יהב לא השתנה, מה שהשתנה זה המשבר התדמיתי שלפתע קיבל, מכה כבדה בכנף, בעוד אחת מנסיעותיו הבלתי פוסקות על חשבון הארנונה שלנו לטייל בחו"ל. אולי לפחות היה מקבל שם הסברים איך אותם מפעלי זיקוק מקפידים על תקנות מחמירות הרבה יותר מאלו שאצלנו, נדרשים לממן פילטרים ומשלמים מיסי זיהום כבדים שאילצו אותם להפחית את הפליטות והשפיכה של חומרים מסוכנים למינימום ולעיתים לחלוטין.

בעוד אצלנו, ראש עיריית השקשוקה דאג לספר לנו שהזיהום בכלל בעיה תדמיתית, שכל המדדים השתפרו פלאים – ש"התושבים 'לא מבינים' או 'לא בקיאים בנתונים' או 'סתם ירוקים שמנסים לתקוע הכל' וכמובן אין שום תחלואה חריגה, ארגוני הסביבה מדברים שטויות בנושא איכות הסביבה ואיכות האויר, הקרקע והים, הכל תקין ונפלא בחיפה. עיריית חיפה חיה בשלום עם העדר מופגן של יישום 'best practice' מצד המפעלים המזהמים – העדר אימוץ נהלי הפחתת מזהמים מצד הפטרוכימיה במפרץ חיפה ובראשה בתי הזיקוק, גם כשרווחיהם רווחי עתק של מאות מליוני דולרים בשנה… הועדה המקומית אף לא דרשה אפילו סקרים מקדימים על עמידות ברעידות אדמה של המבנים הקיימים או השפעות סביבתיות, בטרם אישרה לבתי הזיקוק להתרחב פי שלושה. קודם אישרו להם, אחרכך אמרו: אתם תעשו סקר פה סקר שם ואנחנו כבר נעלים עין, יהיה בסדר.

עיריית חיפה תחת יהב אף דאגה לארנונה נוחה מאד למפעלי הזיקוק והפטרוכימיה על קרקע תעשייה. לא רק שהמזהמים לא מקבלים קנס בדמות היטלי זיהום, אלא שהם אף מקבלים הטבות מהמדינה, בדמות הטבות מס. זהו האבסורד הגדול ביותר: לא רק שהמפעלים המזהמים לא נקנסים על הגדלת התחלואה, אי יישום תקנים מחמירים ודליפות ותקלות חוזרות ונשנות – הם אף מקבלים מהמדינה והעיריה שלל הטבות על כך. כאות תודה, בתי הזיקוק אף עתרו וניסו לחמוק ממימון נסיונות שיקום הקישון, נחל שלמעשה נהרס והוטה כדי לנסות לעצור את הדליפות הבלתי פוסקות למימיו. אבל מה באשר לכל "היתרי הזרמה" שמעניקה המדינה בעצימת עין – היתרים שמאפשרים למפעלים לשפוך כמות עצונמה של מתכות כבדות ורעלים למימי המפרץ? ומה באשר למערכת הביוב הקורסת של חיפה שבכל ארוע גשם או תקלה מיד מציפה את החופים בעיר בפסולת והופכת את חיפה גם לשיאנית סגירת חופי הרחצה עקב זיהום?

לא סתם דרש יהב לעמוד בראש אגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה. אגוד שהוא לא דאג אפילו לכנס לישיבות סדירות. המטרה הייתה ברורה: חיסול ההתנגדות להרחבת המפעלים המזהמים. גם כאשר נסגר אתר גלילות והחלופה "הזמנית" הייתה העברת חוות מיכלי הגז לחיפה, קולו נדם והוא אף סיכל את המאבק להזזת המיכלים במקום הטמנה, שאף היא לבסוף לא בוצעה. את המאבק לסילוק האמוניה לא ניהלה העירייה לאחר מלחמת לבנון השנייה אלא רק לאחר אסון הכרמל, שגם בו קואליצית ראש העיר כחותמת גומי הצביעה נגד הצעות לסדר של הירוקים שדרשו לדון במצב הכבאות בפברואר 2010, ודיון כזה היה יכול למנוע את האסון, שכן העירייה רכשה 4 כבאיות רק מספר חודשים אחרי האסון, ותחנת כיבוי האש החדשה שהייתה אמורה לקום במקביל לבניית מנהרות הכרמל, מעולם לא נבנתה ועד היום בנייתה אפילו לא החלה.

אסון רודף אסון, מחדל רודף מחדל. אבל את יהב מעניין רק שיקולי התדמית. וכך קיבלנו עוד פליק-פלאק קלאסי מצד ראש העיר. פעם הוא מתנגד לדרישה לפתוח את המעגנה המערבית (כשהחתים עובדי נמל לבחירות בעירייה ולפריימריז של מופז, אז שר התחבורה ופטרונו בקדימה) ולפתע הוא הוא הוגה הרעיון לפתיחת המעגנה (שקר וכזב) או הוא מי שדרש שיקוע, עוד שקר. או הוא זה שדרש את פארק הכט (התנגד לו בהצבעות על הקמת הפארק בתקופת מצנע). מספיק לראות כמה ואדיות נהרסים – רק כי שקשוקת יהב בועדה המקומית מסרבת לשנות תוכניות בנייה גרועות כדי לצמצם פגיעה בשטחי ואדיות. כולנו יודעים עם מי יש לנו עסק.

אבל הטריק או השטיק נשאר אצל יהב תמיד אותו דבר: האשמת משרדי הממשלה, ויצירת מהלכים תקשורתיים פופוליסטיים שאחריהם יוכל לומר 'מה אתם רוצים אני ניסיתי ופעלתי.. זה משרדי הממשלה שאשמים'. כך מחדל אסון הכרמל של אגוד ערים חיפה לכבאות שבראשו עמד סגן ראש העיר הפך לאשמת משרד הפנים ועם פרסום דו"ח התחלואה של משרד הבריאות הוצבו רכבי עירייה "לחסום גישה למפעלים" או "ביטול היתר והוצאת צוי סגירה" – שוב קשקוש פופוליסטי של מי שנתפס במערומיו עם אישורי 7 תוכניות להרחבת המפעלים המזהמים והכנסת מזהמים נוספים למפרץ חיפה.

האמירה לצורך כותרת – 'תשימו מפעל מזהם בשדרות רוטשילד בתל אביב' היא עוד מסדרת הכלום והשום דבר התקשורתי שמייצר יהב לצורך כותרת ודפלקציה של האשמה מהתנהלותו, ממש כמו האמירות 'לא נטוס באל על' כשנסגר סניף אל על בחיפה, או 'לא לשלם אגרה' כשרשות השידור סגרה את האולפן בחיפה וגם השתתפות הסרק שלו בהפגנות נגד התייקרות תעריפי מנהרות הכרמל – כשלא עשה דבר למנוע זאת. תמיד אלו הצהרות פופוליסטיות מצידו, כדי לתפוס תמונה בעיתון, עוד כתבה ועוד מקרופון בהן מיד ינסה להצטייר בתור "זה שנאבק" אחרי שבגללו או בגלל עצימת העין המכוונת מצידו – נוצרו או התרחבו המחדלים. הרי העירייה יכלה לדרוש בועדת הכנסת תעריף מיוחד לתושבי חיפה אך לא עשתה זאת. העירייה יכלה לשנות תוכניות הרסניות בואדיות העיר ולא עשתה זאת. העירייה יכלה למנוע מבתי הזיקוק תוכניות התרחבות ובמקום אישרה להם. עכשיו מציבים רכבי עירייה בכניסה למפעלים כהצגה לתקשורת בתקוה ששבוע הבא כבר תתעסק בנושא אחר. מישהו קונה את הבלוף הזה?

עבור יהב ושלל יועצי התדמית והדוברים – זיהום האויר הינו 'זיהום תקשורתי של התדמית' ומעולם לא נחשב 'זיהום סביבתי של תחלואה'. לכן ההתייחסות התקשורתית של ראש העיר לזיהום תמיד נגעה ל"אל תוציאו לנו שם של עיר מזוהמת" ולא "אנחנו לא מאפשרים מזהמים נוספים ונאבקים בקיימים".
אי לכך, לא הייתה ליונה יהב וחדווה אלמוג וסביון ושאר קואליצית הבזיון הזו שום בעיה לאשר עוד הרחבה של בתי הזיקוק פי 3 והכנסת עוד מזהמים למפרץ, ואת ההפגנות של ארגוני סביבה, הירוקים והאופוזיציה במועצת העיר נגד אישור הרחבת בתי הזיקוק כינתה חבורת השקשוקה של בז"ן ויהב "הכלומניקים שמניפים שלטים".
אז לפתע ראש העיר כמוצא שלל רב עושה הצגות של דאגה לבריאות תושבי חיפה, לא חלילה "הכלומניקים שמניפים שלטים במרכז הכרמל" ודרשו כבר מזמן לא לאפשר הכנסת עוד מזהמים.. מי פסלו את דרישת הירוקים לכלול בתוכנית המתאר של חיפה את מניעת הרחבת המפעלים המזהמים.. נכון, יהב והשקשוקה.

האימפטונטים האמיתיים אינם משרדי הממשלה וגם לא שקשוקת יהב שדווקא פעלה היטב לאשר עוד הרחבה של המזהמים עבור שולחיה – משפחות עופר ודנקנר והמפעלים המזהמים שבבעלותם. האימפוטנטים האמיתיים זה הציבור בחיפה, שאפשר לשקשוקה הזו לשלוט בעיר, שקונה את ההצגות לתקשורת והפופוליזם הממוחזר של יהב, שלא מגיע להפגנות, שמנסה גם כיום לספר לעצמו שאולי הנתונים מוגזמים, אולי אם יסגור את החלונות אז אין זיהום אויר, אולי אם דירתו פונה לכיוון מערבי אל המורדות הדרומיים אז זה לא נוגע לו.. כן אנו התושבים אימפוטנטים ושאננים. בודאי אל מול תושבי ערים אחרות שמצליחים לסלק מעליהם את אותם מזהמים שנשלחים אלינו. פה יש ראש עיר אנטי סביבתי, שנשלח על ידי השקשוקה של המזהמים כדי לסדר עוד הטבות והרחבות למפעלים המזהמים אז מה אנו מתפלאים.. אנחנו אשמים, כאשר רק שליש מהציבור המבוגר בעיר טורח להצביע. ומצביע למפלגות המסורתיות אלו ש"עושות דילים" עם נציג המזהמים. אז אם אין לנו כח ציבורי ואנו שוב ניפול לחוסר מעש אחרי שבוע ספינים פופוליסטיים של יהב עד שהשתקשורת תחליף נושא בכותרות, עם הקמת הממשלה,
אז אנחנו אשמים לא פחות בזיהום האויר. או שנתחיל לפעול ברצינות כחברה אזרחית שפועלת להגן על סביבת מגוריה, או שתשתעלו ותסורטנו בשקט, כמו שהתרגלתם.