הזמרת לינה מח'ול ציינה שחיפה היא בפלסטין • התגובה של יהב לא איחרה לבוא והרשת סוערת

(חי פה) – סערה נוספת בחיי התרבות של חיפה: ראש העיר יונה יהב הודיע היום (ראשון, 27.4.2025) כי הזמרת לינה מח'ול לא תופיע עוד באירועים הממומנים או המאורגנים על ידי העירייה. ההודעה מגיעה בעקבות פרסום של מח'ול, בו ציינה כי חיפה ממוקמת ב"מדינת פלסטין", דבר שעורר סערה ציבורית נרחבת והוביל את יהב לנקוט בעמדה נחרצת.

הפוסט של לינה מח'ול מעורר סערה

לינה מח'ול, שזכתה בפרסום בעונה השנייה של תכנית הריאליטי "דה וויס ישראל", פרסמה השבוע ברשתות החברתיות סבב הופעות עולמי חדש. מח'ול ציינה כי ההופעה הראשונה תתקיים בעיר חיפה, אך הגדירה את מיקומה כ"מדינת פלסטין" – ניסוח שגרם לזעזוע רב בקרב תושבים ופוליטיקאים.

בעקבות הפוסט, החלה סערה ברשתות החברתיות, כשמשתמשים רבים קראו לביטול ההופעה ואף נשמעו קריאות קיצוניות לפגוע במסעדה שבה התקיימה ההופעה. אל מול הביקורת, העירייה מיהרה להבהיר את עמדתה.

ראש העיר יונה יהב מגיב בתקיפות

יונה יהב לא המתין זמן רב ומסר הצהרה פומבית וברורה, שפנתה ישירות למח'ול: "לינה מח'ול כדאי שתפנימי: חיפה היא עיר במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, ותשאר כזו לעד. שום דבר, בוודאי לא את, ישנה זאת." עוד הוסיף: "מוזיקה נועדה לחבר בין בני אדם, וצר לי על כך שאת משתמשת בכישרון שלך על מנת לפגוע בדו הקיום ובמדינה בה גדלת. כל עוד אני ראש העיר, לא תופיעי בשום מסגרת עירונית". הצהרתו של יהב שמה קץ לכל אפשרות לשיתוף פעולה בין מח'ול לעירייה והתקבלה בברכה בקרב חלק מהציבור.

לינה מח'ול: אמנית שמלווה במחלוקות

לינה מח'ול אינה חדשה למחלוקות מסוג זה. מאז שזכתה ב"דה וויס", היא ביטאה את זהותה הפלסטינית פעמים רבות. אף על פי שנולדה בארצות הברית וגדלה בעכו, היא לא הסתירה את רגשותיה והצהירה לא פעם על תמיכתה בנרטיב הפלסטיני. פרסומיה האחרונים מצטרפים לשורה של אמירות שבעבר עוררו תגובות מעורבות, ולעיתים אף כעס נרחב מצד הציבור הישראלי. במסגרת סיבוב ההופעות החדש, מתוכננות להופיע גם בערים מרכזיות באירופה ובארצות הברית – ניו יורק, לוס אנג'לס, פריז, ברלין ועוד.

הקשר לאירועים האחרונים בעיר חיפה

הודעתו של יהב בנוגע למח'ול הגיעה בצל סערה אחרת שהתרחשה בעיר בימים האחרונים: ביטול הופעתם של הזמרים סבלימינל והצל בערב יום העצמאות בעיר התחתית. ראש העיר הסביר כי האירועים בערב יום העצמאות צריכים לשדר אחדות ולא לפלג את הציבור.

הביטול עורר כעס רב מצידם של האמנים ומעריציהם. הצל אף איים בפעולה משפטית, והשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, התערב אישית וביקש מיונה יהב להיפגש עם הצל ולנסות ליישב את המחלוקת. פגישה בין הצדדים צפויה להתקיים בקרוב.

בתגובה לדבריו של יהב, פרסם יואב אליאסי (הצל) את התגובה הבאה ברשתות החברתיות:
"תגיד, יונה יהב, אין לך בושה?
כמה טיפשים אתה חושב שהציבור? אלק "מוזיקה נועדה לחבר בין אנשים" חחחח – ואתה החרמת את המוזיקה שלי רק בגלל הדעות הפוליטיות שלי, אז איך זה מסתדר לך?…"

תגובת הציבור והמערכת הפוליטית

התגובות להחלטת יהב היו רבות ומגוונות. שי גליק, מנכ"ל עמותת "בצלמו", ברך על הצעד ואמר: "מדובר בהחלטה ערכית ציונית ולאומית ממדרגה ראשונה. אין מקום בעיר חיפה למי שחושב שהעיר היא בירת הצפון של מדינת פלסטין."

גליק הוסיף כי הוא סבור שהחלטה זו מציבה קו אדום ברור ומסמן את עמדתה של העירייה כלפי כל אמן או מופע שיבחר להביע עמדות פוליטיות המנוגדות לזהותה של מדינת ישראל.

האם המוזיקה והתרבות בחיפה עומדות בפני שינוי?

האירועים האחרונים מעלים שאלות לגבי עתיד אירועי התרבות בחיפה והקו שמובילה העירייה בנוגע לזהות ואחדות לאומית. חיפה, שנחשבת באופן מסורתי לעיר של דו קיום בין יהודים וערבים, מתמודדת כעת עם אתגרים חדשים בכל הנוגע לאיזון בין חופש הביטוי לבין שמירה על ערכי המדינה.

הקשר בין תרבות, פוליטיקה ודימוי ציבורי

ההחלטות האחרונות של יהב מדגימות עד כמה התרבות בישראל אינה מנותקת מהמציאות הפוליטית. כשאמן או אשת תרבות בוחרים להזדהות עם נרטיב פוליטי כלשהו, הדבר עשוי להשפיע על הקריירה שלהם במרחב הציבורי ועל אופן קבלתם בקרב הקהל הרחב והרשויות.

מגמות דומות בערים אחרות

לא רק בחיפה מתמודדים עם שאלות דומות. בשנים האחרונות היו מקרים רבים של ביטול הופעות ואירועים בעקבות עמדות פוליטיות שהביעו אמנים. פעמים רבות, עמדות אלו הובילו לקריאות לחרם, לביטולים ואף להליכים משפטיים.

המקרה הנוכחי הוא עוד סימן לכך שהגבולות בין אמנות לפוליטיקה מטשטשים והרגישות הציבורית גוברת. אמנים נדרשים יותר מתמיד לחשוב על ההשלכות של דבריהם ומעשיהם, במיוחד כשהם פועלים במרחב הציבורי הנתמך על ידי רשויות.

חיפה מול האתגרים של שמירה על דו קיום

חיפה מתמודדת עם אתגר לא פשוט – מצד אחד היא מבקשת לשמר את אופייה המיוחד כעיר של דו קיום רב-תרבותי, ומצד שני היא מחויבת לעמוד על עקרונותיה כעיר במדינת ישראל. במקרה של לינה מח'ול, העירייה בחרה שלא להבליג והציבה גבול ברור. לא ברור עדיין אם צעדים אלו ישפיעו על המרקם החברתי בעיר בטווח הארוך, אך הם בוודאי ישפיעו על מדיניות התרבות בעיר בתקופה הקרובה.

האם מדובר ב"צנזורה" או בשמירה על ערכים?

תומכי החלטת העירייה רואים בה צעד הכרחי להגנה על ערכי המדינה והעיר. מאידך, יש גם מי שטוענים כי מדובר בפגיעה בחופש הביטוי וביצירת תקדים בעייתי שבו זמרים ואמנים יפחדו להביע את עמדותיהם. המקרה של לינה מח'ול מדגים היטב את הדילמה העומדת בפני החברה הישראלית: עד כמה יש לאפשר חופש אמנותי וביטוי אישי, כאשר הם נוגדים את זהותה הלאומית של המדינה?

צפייה דרוכה להמשך ההתפתחויות

הציבור, האמנים והרשויות ממתינים לראות מה יהיו השלכות הפרשה. האם נראה בעתיד עוד החלטות דומות? האם אמנים יבחרו למתן את דבריהם? או שמא התגובה תביא לגל מחאה חדש? מה שבטוח הוא שהתרבות בישראל, ובחיפה בפרט, עומדת בתקופה זו בפני מבחן משמעותי של זהות, שייכות וחופש הביטוי.