מועצת העיר חיפה: חלומות בענק, מענה בקטנטן

במהלך המחצית הראשונה של שנת 2025 התקיימו דיונים במועצת העיר חיפה ובוועדותיה. קריאה של פרוטוקולי הישיבות מצביעה על מאמץ מצד העירייה לנווט בין תכנון עתידי לאתגרים שוטפים. לצד זאת, עולים גם סימני שאלה מטרידים סביב נוכחות נבחרי הציבור, אופן ניהול התקציב, ומחסור בולט במדדי הצלחה של התוצאות לפתרונות המקודמים.

תדירות הישיבות ונוכחות חברי המועצה

ניתוח הפרוטוקולים מצביע על פעילות שוטפת. מליאת המועצה התכנסה שבע פעמים בין ינואר ליולי 2025, בקצב של כישיבה חודשית, לצד שני דיונים מיוחדים בנושאי מפתח כמו צו המיסים והרחבת גבולות העיר. קצב זה מלמד על בקרה שוטפת ועל שימוש במליאה להכרעות אסטרטגיות.

עם זאת, הנוכחות בדיונים חושפת תמונה מורכבת. חבר המועצה זאב סוננזון בולט בפועלו ומעלה בעקביות נושאים מהותיים, החל מתוכניות אב שכונתיות ועד לנושאים סביבתיים. בדיונים, זאב סוננזון מפגין עמידה על זכותו למידע. עימות בולט התרחש בינו לבין יועמ״ש העירייה (עו״ד ימית קליין), כשדרש לקבל נתונים כמותיים במסגרת שאילתה — ולא דרך בקשה פורמלית לפי סעיף 140 לפקודת העיריות. מול סוננזון עומד חבר המועצה מיכי אלפר שנעדר מ-50% מישיבות המליאה וגם מישיבות הוועדות בהן הוא חבר. חברי המועצה אוזן (ש״ס) ושטרן (אגודת ישראל) נעדרים לסירוגין, אחד נמצא כשהשני נעדר ולהיפך. מה שמעלה תהיות לגבי ייצוג רציף לגוש החרדי. אולי כדאי לציבור החרדי בעיר לשאול את נבחריו שאלות על נוכחותם ושמירת האינטרסים שלהם במליאה ובוועדות.

הוועדות המקצועיות בעיתיות במיוחד: בוועדה לאיכות הסביבה, שהתכנסה 4 פעמים בלבד בין יוני 2024 ליוני 2025 (תדירות העומדת בדרישה מינימלית של 3 חודשים בין ישיבות לפי החוק) התריע היו"ר אביהו האן על היעדרות קבועה של חברים, שמעלה חשש שהוועדה למעשה ריקה מתוכן.

בניגוד לנבחרים, דרגי המקצוע מציגים תמונה שונה. הגזבר העירוני, מהנדסת העיר ומנהל אגף הביטחון, נוכחים ב-100% בכל הישיבות הרלוונטיות שדרשו את נוכחותם.

בין חזון לתקציב: סיכון ל"חותמות גומי"

למרות הסנכרון בין תוכנית העבודה לנושאים בדיונים, קופץ לעין פער מטריד בועדת הכספים, שהתכנסה 6 פעמים בחצי שנה ומתפקדת כגוף המרכז סמכויות פיננסיות. למרות חשיבותה האסטרטגית, עיקר פעילותה מתמקדת בנושאים נקודתיים ודחופים, ולא באסטרטגיה ארוכת טווח.

במהלך התקופה, אישרה הוועדה מהלכים כמו:

• מיחזור הלוואות: אושר מיחזור חוב בהיקף של 500-600 מיליון ש"ח לתקופה של עד 15 שנים, מהלך שמטרתו הקטנת עלויות מימון אך מאריך את משך חיי החוב.
• הלוואות חדשות: אושרו הלוואות חדשות לפיתוח תשתיות בסך 190 מיליון ש"ח.
• תלות במימון חיצוני (או בעברית: מינוף): החוב החדש והממוחזר מהווה כ-17% מתקציב העירייה. העירייה ערבה בנוסף להלוואות של תאגידים עירוניים ועמותות, כגון "כרמלית חיפה בע"מ", תיאטרון חיפה ובית הגפן. המשמעות היא שהעירייה מתחייבת לכסות את חובותיהם במידה ולא יוכלו לעמוד בהם בעצמם.
• הוועדה עוסקת בעיקר בדיוני תקציב נקודתיים, למשל 10.2 מיליון ש"ח לפרוייקט תשתיות או 2 מיליון ש"ח לתוספת קצבת רכב לתומכות חינוך. הועדה עוסקת כמעט רק בנושאים מידיים ולא ביעדים האסטרטגיים של העיר. הוועדה גם אישרה כמעט 100% מהבקשות, לרוב תחת הניסוח הקבוע "הוחלט לאשר". הדבר מעיד על תהליך בדיקה מוקדם, אך גם מעלה חשש שהוועדה משמשת כ"חותמת גומי" להחלטות שכבר התקבלו מראש.

שיטור עירוני וביטחון: איך נמדדת הצלחה?

בישיבת ועדת הביטחון בפברואר אושרה הקמת יחידת שיטור עירונית חדשה, הכוללת גיוס 90 פקחים, 30 שוטרים ותקצוב באמצעות היטל שמירה. במקביל, תורחב רשת המצלמות העירונית. המטרה מוצהרת: חיזוק תחושת הביטחון. איך תימדד הצלחת המהלך? הרי ירידה בפניות למוקד אינה בהכרח אינדיקציה לשיפור, אולי אף אחד לא מתקשר מתוך ייאוש? מדדים אמינים חייבים לכלול נתונים כמותיים (ירידה בוונדליזם) ואיכותיים (סקרים תקופתיים לבחינת תחושת הביטחון).

זיהום במפרץ: תמונה מדאיגה גם ללא בז"ן

ועדת איכות הסביבה חשפה תמונה קשה על מצב הזיהום במפרץ. לצד בתי הזיקוק של בז"ן (14 תקלות ב-2024), בולטת לרעה "כרמל אולפינים" (שנמצאת בקבוצת בז״ן יחד עם גדיב פטרוכימיים), שם נרשמו 229 תקלות באותה שנה, חלקן עם פליטת מזהמים מסרטנים כגון בנזן לאוויר.

הדיון חשף פער בין דרישת הרשויות המקומיות לאכיפה, לבין מדיניות מקלה של המשרד להגנת הסביבה. במקביל, תוכנית תמ"א 75, שאמורה לפנות חלק מהתעשייה, אינה מספקת פתרון מלא. היא משנה את אופי הפעילות מייצור לשינוע ואחסון חומרים מסוכנים – סכנה אחרת, לא בהכרח קטנה יותר. פינוי בתי הזיקוק צפוי להחליף ייצור תוצרי הנפט, באחסון שלהם ברחבי האיזור.

תרבות, קהילה ושקיפות: ניהול תגובתי (ריאקטיבי)

נושא מצבו הרעוע של המוזיאון הימי הלאומי, שהוצף במי גשם, הועלה בידי מי אם לא חבר המועצה החרוץ זאב סוננזון. גם פרוייקטים כמו שיקום שוק תלפיות דורשים מעבר ממדידת מאמצים (סיום שיפוץ) למדידת תוצאות מדידות (גידול במספר המבקרים).

נושא השקיפות הוא עניין מרכזי בעירייה. בזמן ששאילתות של חברי המועצה במליאה מקבלות מענה, דו״חות ומסמכים נלווים, כמו רשימות החובות למחיקה בוועדת הכספים או דוחות ביקורת פנימיים, מופצים לחברי המועצה בלבד ולא לציבור הרחב. פער זה בין כלים פורמליים לבין נכונות ההנהלה לשתף מידע פוגע בשקיפות מול התושבים.

המבחן האמיתי יהיה יכולתה של העירייה להפוך כוונות טובות לתוצאות טובות.

מה דעתכם? שתפו והגיבו לי כאן