הקניונים מטבעם מנסים למנוע מגוון. המטרה היחידה שלהם להוציא מאיתנו הצרכנים כמה שיותר כסף, לגרום לנו לקנות מה שאנחנו לא צריכים וביוקר. כולנו צריכים לקנות, אבל בקניונים בדרך כלל המבחר דל במכוון. או שיש מבחר מאותם דברים יקרים בכמה חנויות. אין מגוון אמיתי. אין
תנאי שוק של מיקוח, של בחירה אמיתית בין חלופות. בסופו של דבר הקניונים כל כך מצליחים כי עבור הקצת נוחות שהם מספקים (מיזוג אויר וחניה)
אנחנו מוכנים לשלם עשרות שקלים על אותם מוצרים שניתן להשיג יותר בזול במקום אחר. אם תבואו לצרכן ותגידו לו שעבור שעה מיזוג אויר וחניה
החולצה תעלה לו 120 שקל ולא 70 אז הוא ירתח מזעם ויגיד שזאת שערוריה. אבל זה בדיוק מה שהקניונים עושים. אתם משלמים בעקיפין גם
על הנוחות וגם על מיזוג האויר וגם על מוזיקת הרקע ואפילו על עציצי הפלסטיק. אם זה 2 שקל יותר על קפה ועד 200 שקל יותר על מגפיים.
אין מתנות חינם. הקניון מטרתו הגדלת הרווחים למ"ר. כל האמצעים כשרים. ובגלל שהציבור בארץ הוא צרכן גרוע ועצלן, הקניונים מחייכים על
חשבוננו או ליתר דיוק על חשבון כרטיס האשראי של כולנו. אנחנו עם האוברדרפט ולא בכדי. קונים עם העיניים ולא עם הראש.
נונו עַל שני רכבים ואופנוע עלו באש מתחת למבנה מגורים בחיפה
ספיבק ריטה עַל מטרגדיה לאהבה: על הקשר הבלתי יאומן בין ספר שופטים לט"ו באב
תמר גולדשטיין עַל מטרגדיה לאהבה: על הקשר הבלתי יאומן בין ספר שופטים לט"ו באב
רחלי אורבך עַל יונה מזור: מקריית אליעזר אל העולם הגדול – מסעו של הילד שהפך לקצין חיל הים, מהנדס, סוחר, איש ציבור ומנהיג בצמרת "רוטרי ישראל"
עדנה שפיר עַל מטרגדיה לאהבה: על הקשר הבלתי יאומן בין ספר שופטים לט"ו באב

