עדות לרצח ברחובות הרצל וארלוזורוב בחיפה | שלמה יובל

סיפור הרצח של צדוק ליסבונה • חיפה 1947


קשה להכתיב לסיפור את סופו

לסיפורים המתרוצצים במוחו הקודח של מספר ספורים כמוני, יש חיים עצמאיים, וקשה להכתיב לסיפור המתהווה את סופו. וכך קורה לי, שאני רוצה לספר סיפור קליל, מעורר חיוך וספוג ניחוח נוסטלגי, על חוויות ילדות של ילד חיפאי, שהתרחשו בחצרות, בגנים וברחובות, במשבצת בית מגורי משפחתנו, המצוי במפגש הרחובות הרצל וארלוזורוב בחיפה, במקום הנושק לגן בנימין.

מה שראיתי כילד, ולא הבנתי

אך הלחשן שבתוכי שולח אותי לחטט באסון שקרה באותה נקודת מפגש, ממש סמוך לביתי לי לתאר את מה שראיתי ולא הבנתי, כילד תמים בן 9 .
היום אני יודע שהייתי עד לרצח. חבורת צעירים, בהם אישה, נכנסה לסניף בנק ‘ברקליס’ ברחוב הרצל, ופעלה באלימות, במה שהתברר לי כעבור זמן מה, כביצוע שוד.

קולות ירי

עברתי במקום, כדרכי מידי יום לימודים, צועד לעבר ביתי מבית ספרי “גמנסיה ביאליק” ברח’ יונה. לפתע שמעתי קולות ירי, ולאחר מכן ראיתי את השלושה פורצים בריצה מן הבנק ונשמעה זעקה לעזרה. רצתי לתוך הסניף וראיתי אדם בוגר שוכב בתוך שלולית דם וכמה אנשים מנסים לחסום את שטף הדם. בעת שניסו לסייע לו, לא הבחין איש מהנוכחים שאני מלקט תרמילי כדורי אקדח או תת מקלע, שנותרו במקום. אספתי אותם לכיסי. מיהרתי בגאווה לאבא שלי ששהה בחנות הירקות שלו שבפינת רחוב הרצל ורחוב מנחם. תגובתו היתה לא צפויה, הוא צעק עלי: “אתה רוצה להסתבך עם ‘קבוצת שטרן’? יחשבו שאני משתף פעולה עם השלטונות נגדם”. אמר, והשליך את התרמילים לעבר הרחוב.

מרוב התרגשות, שכח אבי לומר לי להימנע מלאסוף תחמושת מזירת הפשע במכה שהייתה שבאופן צפוי, היתה די מכאיבה.

צדוק ליסבונה

כעבור כמה ימים, למדתי לדעת, כי האיש שנורה היה פקיד בנק בשם צדוק ליסבונה. קשה היה שלא לראות את שמו מכל לוח מודעות שהכיל מודעות אבל על מותו. האיש איבד דם רב והניסיון להציל אותו כשל לאחר כמה ימי טיפול. בין המודעות הייתה מודעה אחת שעוררה בי סקרנות גדולה: מה מסתתר מאחורי הנוסח הקשה, שחורג ממודעות אבל שגרתיות של קרבן לשוד אלים. מה לשוד ול’צו היישוב?”

נולד בדמשק ב-1902

מה שלמדתי על האיש ועל נסיבות מותו, מעסיק אותי מאז כל שנותיי ואינו נותן לי מנוח. צדוק בן עליזה ונתנאל. נולד בשנת 1902 בדמשק בירת סוריה. צדוק החל ללמוד בבית-ספר יהודי בעירו, וכאשר עלה לארץ ישראל, המשיך את לימודיו בבית-הספר החקלאי מקווה ישראל.
כשהיה בן 16, בעודו לומד במקווה ישראל, זייף את גילו, התגייס לצבא הבריטי, ושירת בגדודים העבריים ה-38 וה-40. לאחר שהשתחרר מהצבא הבריטי, למד צדוק משפטים באחד המחזורים הראשונים למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר לימודיו שימש כראש גדוד בצופי ירושלים.

בשל קשיי פרנסה נאלץ להפסיק את לימודי המשפטים, ובשנת 1927 עבר לחיפה והחל לעבוד כקופאי בבנק ‘ברקליס’. בד -בבד עם עבודתו, היה חבר נאמן בארגון ה”הגנה” בחיפה, והיה אחד ממפקדי הסניף.

להתנגד לאצ”ל וללח”י

באמצע חודש מאי 1947, פרסם הפיקוד העליון של ה”הגנה” פקודה המחייבת את חברי הארגון להתנגד בכל תוקף לפעולות האצ”ל והלח”י, ובין היתר, “לסתום את מקורות יניקתם ‘במימון’ והודגש כי “על כל חבר למלא נאמנה את החובות המוטילים בתוקף פקודה זו”. זה היה “צו היישוב”.

מודעת האבל • צילום ארכיון
מודעת האבל • צילום ארכיון

סומן כיעד לתקיפה

זרזיפי החול בשעון החול של אירועים שגרמו למותו של חבר ‘ההגנה’, אודות עובד הבנק שסומן כיעד לתקיפה, החלו לזרום.

ביום 4/8/12947, חדרה חוליה של אנשי אצ”ל (לא “קבוצת שטרן” כסברת אבי), לסניף בנק ‘ברקליס’ ברח’ הרצל, הוא הסניף שבו עבד צדוק, במטרה “להחרים” את הכסף מהקופה למען אצ”ל. אפשר גם לומר “לשדוד”.

צדוק ליסבונה, איש הגנה ממושמע, החליט לפעול עפ”י צו היישוב. הוא החל לרדוף אחרי הפורצים ותפס את אחת המשתתפות בפעולה, ואז, כשסירב להרפות, נורה על ידי מפקד הפורצים, נפצע, וכעבור ימים מת מפצעיו. צדוק הובא לקבורה בבית-העלמין של חיפה, ושם הוצב בפני משפחתו מכשול נוסף, מכביד על אבלם.

קיברו של צדוק ליסבונה (צילום: שלמה יובל)
קיברו של צדוק ליסבונה (צילום: שלמה יובל)

הטענה המקוממת של ‘ההגנה’

פיקוד ארגון ‘ההגנה’ בחיפה סירב לקבור את החלל בחלקת חללי ‘ההגנה’ כמי שנהרג “במילוי משימתו” בטענה המקוממת שהוא לא נפל בביצוע משימה, אלא התנדב. משפחתו לא הרפתהנ והקימה לו מצבה הדומה למצבות חללי ההגנה עם סמל הארגון ושאר המאפיינים. על המצבה הזו נחרט, כי האיש צדוק ליסבונה, היה איש השורה ב”הגנה”, סמל המסירות והנאמנות, נפל על משמרתו בחיפה.”

יהי זכרו ברוך.

(צילום ארכיון)
צדוק ליסבונה (צילום ארכיון)

שרידיה האפלים של שנאת אחים

אני מעריץ את האיש שמייצג בפועלו את היפה והטוב בישראל האחרת. מבין עוד רבים וטובים בחרתי להנציחו בסיפור ששילב אותי אישית, במסכת חייו ומותו.
זה אינו סיפור מצחיק, ולצערי הוא נגוע בשנאת אחים, בהתעמרות אלימה מכוונת מצד ההנהגה שנמשכה חודשים רבים וידועה לשמצה כ “תקופת הסזון”, ששרידיה האפלים מגיחים לעברנו עד עצם היום הזה.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

18 תגובות
  1. שלמה גרוס אמר/ה

    חבל חבל שאיש יהודי הורג את רעהו בגלל שנאת אחים או עקרונות זה מה שיכול לקרות גם היום לצערי בשנאה שבין שמאל לימין

    1. שמשון אמר/ה

      שבת שלום

    2. עמית+קונפורטי אמר/ה

      “שכחת” לכתוב ש”ההגנה” הם אלו שהלשינו ומסרו את חברי האצ”ל והלח”י לשלטונות הבריטים וחלקם אף הוצאו להורג או נכלאו בשל ההלשנות. ולא לשכוח את “אלטלנה”. מי שפתחו במסע הלשנות רצחני כנגד חברי האצ”ל והלח”י היו ההגנה. ואתם מנסים לעוות את ההיסטוריה כרצונכם, ומייחסים את שוד הבנק שהסתבך לפעולת האצ”ל בלי שום הוכחות

  2. דב (דוביק) קוסובסקי אמר/ה

    שבת שלום.
    גם אני למדתי בגמנסיה ביאליק באותם ימים אך לפי הכתוב וגילי 3 שנים מעליך.
    באותה תקופה גרנו בשכונת תל עמל ..כאשר אבא שלי השתחרר מהצבא הבריטי (שירת כאן בנשר כנכה בעל עין אחת)..זה קרה בשנת 1943-4 כאשר הבריטים עם התקדמותם הלוגיסטיקה הלכה אחריהם לאירופה…עד אז גרנו בפינת השלום בן יהודה המקרה המדובר זכור לי היטב אמא עבדה ברחוב נורדאו לא רחוק מרחוב חיים (ויצמן). בסלון תפירה שהיה שיך לה ושותפה..לאחר הלימודים בגמנסיה הלכתי לסלון תפירה אכלתי שם את הלחמניה עם נקניק שנמכר בפינת נורדאו בלפור על ידי יקה זקן שסחב את מיכל דמוי הבננה על כתפו.ואצל אמא במקום עבודתה הכנתי שעורי.תודה הזכרת לי את המקרה המביש הזה ..ולמען האמת כמעט פרצה מלחמת אחים בגלל אותו מקרה ומקרה אחר שנים קודם לכן כאשר בטעות הרגו את קצין הבולשת היחיד את הקצין ששמו פולני במדרגות השלום…אז תודה לך שוב

    1. אני אמר/ה

      וואו, דוביק, נולדתי ב-1948 בחיפה ב’הדסה’ וגדלתי עד נישואי בבן יהודה פינת השלום.
      גרת שם בתקופה זו?

  3. שרון אמר/ה

    תודה רבה, הצגת את הדברים בצורה יפה מדוייקת ומרגשת, כנכדתו של צדוק ז״ל חשוב לי לציין שעד היום אנו עושים הכל להמנע משנאת אחים, ימים טוב

    1. אני אמר/ה

      כל הכבוד לך.

  4. צור אמר/ה

    סבא צדוק הותיר אלמנה ושני ילדים.
    גם כיום, מעל לשבעים שנים אחר כך, זכרו חי בקרבנו.
    במהלך השנים נתקלנו במספר גרסאות לאירוע. עדותך על אופן ומקום הרצח חשובה במיוחד.
    בשם משפחת ליסבונה, אנו מודים לך.

  5. אליהו חכים אמר/ה

    לידיעה. ברקליס היה בנק אנגלי ארגון אצל בחר בבנק אנגלי עמ לקחת כסף לטובת פעולות ארגון אצל. היתה שנאה יוקדת כנגד לוחמי לחי ו לוחמי אצל. גם הסזון היה ביסודו הסגרת הלוחמים היהודים חברי הארגונים לבולשת הבריטית להבנתי ההרוג העדיף את מקום עבודתו על הלוחמים בארגון אצל. לכן ועכ שילם בחייו. יגאל אלון זל היה אבי רעיון הסזון בהמשך לחיסול לורד מוין במצרים אשר היה שר המדינה הבריטי במזרח התיכון ונהג לאמר מה אעשה עם מיליון יהודים בארץ ישראל. הוא ציווה לגרש חזרה לאירופה את אוניות מעפילים אשר הגיעו לחופי הארץ. על ידיו היו טביעתם של סטרומה ו פאטריה עם כאלף עולים אשר גורשו. עכ קבעו ראשי מחתרת לחי. שמיר וילין מור לחסלו. אליהו חכים היד דוד שלי אח אבא שלי נשלח ואכן חיסל את מוין שונא ישראל עם חברו אליהו בית צורי היד. רבין כראש ממשלה העלה את שני אליהו לקבורה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. עבר ראשון על ארונותיהם. יגאל אלון הגיע להלוויה להספידם ובכנסת אמר ל ממשלת בריטניה אנחנו כעת שולטים בארץ ישראל ואנחנו מחליטים כיצד לקבור את לוחמינו בהלוויה ממלכתית עם רבבות מלווים. יצחק רבין וידאל אלון מראשי לוחמי הפלמח הם הגיבורים שלי אשר ידעו להעריך
    נכון את גיבורי ולוחמי העצמאות. יהיה זכרם ברוך לנצח נצחים.

    1. אני אמר/ה

      תודה לך אליהו חכים.

  6. גל אמר/ה

    תודה על חשיפה של סיפור טראגי .אכן
    תרומה קטנה להנצחת תקופה אפלה .

  7. משה אמר/ה

    לגבי הסזון ולא רק, למה לכתוב “הנהגה” . מי שהסגיר יהודים לבריטים, עינה חברי אצ”ל ולח”י היו אנשי ההגנה
    כלומר מפא”יניקים. ראו למשל את פרשת ידידיה סגל ז”ל. ולמי שלא מכירים,
    חפשו בגוגל “פרשת הריגת ידידיה סגל”
    מי שיותר מאוחר הפעיל אלימות בחיפה למשל בזמן שביתת הימאים בחיפה, היו “פלוגות אלמוגי”, נקראו “פלוגות הפועל”, שוב מפא”יניקים.

  8. אביבה אראל אמר/ה

    תודה מעומק הלב על הכתבה העצובה והמענינת על מר צדוק ליסבונה היד”. מענין אם הותיר משפחה ???
    תודה

    1. סיון אמר/ה

      תסתכלי כמה תגובות מעליך ותמצאי את התשובה לשאלתך

  9. עמית+קונפורטי אמר/ה

    “שכחת” לכתוב ש”ההגנה” הם אלו שהלשינו ומסרו את חברי האצ”ל והלח”י לשלטונות הבריטים וחלקם אף הוצאו להורג או נכלאו בשל ההלשנות. ולא לשכוח את “אלטלנה”. מי שפתחו במסע הלשנות רצחני כנגד חברי האצ”ל והלח”י היו ההגנה. ואתם מנסים לעוות את ההיסטוריה כרצונכם, ומייחסים את שוד הבנק שהסתבך לפעולת האצ”ל בלי שום הוכחות

  10. עמית+קונפורטי אמר/ה

    הכתבה הזאת היא מגמתית ומעוותת. שנאת האחים התחילה ופרצה במלוא העוז מצד ההגנה נגד חברי האצ”ל והלח”י שהתחנפו ושיתפו פעולה עם השלטון הבריטי שהיה במופגן נגד היהודים ובעד הערבים. ההגנה התחילו במסע רצחני של הלשנות והיתירו את דמם של האצ”ל והלח”י, רק בגלל שחשבו אחרת מהם. זו ה”סובלנות” לדעת האחר, שעד היום השמאל הישראלי בצביעותו מטיף לו, כאילו הם המציאו את המושג ויש להם בעלות עליו,כאשר העובדות וההיסטוריה מוכיחים אחרת לגמרי. עד היום

  11. חיים אמר/ה

    ככה נראה הסזון
    אלו שלא ריחמו,רצחו והסגירו ללא רחם אחים נאמנים, סופם שהתאכזרו אפילו לחברים הקרובים להם-כשאין גבולות ולא שמים מחסום לאיבה זה מתפרץ לכל הכיוונים וזה בלתי נשלט ומטביע את כוווווולם…. ממה שאני מבין מהכתבה, ההתעמרות של משרד הבטחון כיום גם במשפחות חללים לוחמים וגם בפצועי צהל הלוחמים שנפגעו במהלך פעילות ובהם הלומי הקרב לא התחילו בשנים האחרונות, כבר אז, טרום המדינה, היו בתפקיד(בוודאי לא כולם) כמה רשעים מרושעים שרבצו על ישבנם המרופד וחרצו גורלות של לוחמים אמיצים שמסרו נפשם וגופם למעננו (ולמענם…גיבורי הפלורסנט והעיפרון המחודד)

  12. אפרים מנחם ליברמן אמר/ה

    היום אני מכסה פצע שותת דם בתערובת של כורכום וקפה שחור — אחד לאחד , זה יעיל , הקפה עוצר , הכורכום מחטא . פצעים שותתי דם מן העבר — לא ניתן לכסות בתערובת שלי . לא מוכן היום להזכיר שמות , צריך ללמוד ולדעת — עד כמה הדברים אינם נסלחים , אבל הרי כולנו ר ק מ ה א נ ו ש י ת א ח ת ! ! !
    בסופו של דבר היו אלה קרבנות של האידיאולוגיה ושל האגו — ובעם ישראל ל צ ע ר י נ ו — היו גם מחלוקות , שלא ל ש ם ש מ י י ם ! ! ! התקומה , ההגשמה , הלכוד , הגבוש והאחדות — המה ינחמונו ! ! !