המחזמר המשובח "שרול" – להקת "ליאו באק" ◄ צפו

בערב יום שני, 08/04/2024, ב"אולם קריגר" בשכונת כרמל צרפתי בחיפה – הוצג קסם מופלא. תלמידי ליאו באק הציגו מחזמר עכשווי בצורה המרשימה ביותר.

כל ארסנל מילות השבח וההלל בסל השפה העברית יכולות להינתן לקבוצת תלמידות ותלמידים זו – ומהם ניתן להפיק את הדיווח אודות הופעתם במחזמר "שרול". מחזמר אשר מדברר ילדות קשה שבהמשכה צו שמונה כהוויה לחוויה הישראלית של מרבית ה"שרולים" במדינת ישראל.

◄ השידור המלא של המחזמר שרול

◄ ריקוד הדיסקו כאן:

העלילה – דילמות הישראלי "שרול" על הדבש ועל העוקץ

המחזמר "שרול" הוא עיבוד למחזה מקורי מאת יוני זיכהולץ ושי להב. במקור, הייתה זו אופרת הרוק "שרוליק" שהועלתה ב"צוותא" תל אביב כבר בשנת 2014 – כאשר על המחזה חתומים שי להב ויוני זיכהולץ ועל הלחנים יוני רכטר. הכותרת שניתנה על ידם הייתה "שרוליק" והיא לקוחה מתוך מדור הקריקטורות הידוע של דוש, אשר פורסם במשך שנים רבות בעיתון "מעריב", ובה דיוקנו של צעיר החבוש כובע טמבל ונעול סנדלים. הייתה זו דמות ציורית אשר הפכה בזמנו למייצג דמותו של הישראלי הטיפוסי.

◄ קטע ריקוד – בוא אל החגיגה – מסמל את עולם הנהנתנות

סיפור עלילת המחזמר

עלילת המחזה נפרשת משנת 1982, תקופת מלחמת לבנון הראשונה, אז נולד הגיבור שרוליק המקורי, או שרול העכשווי – ועד 2006, עת מלחמת לבנון השנייה, שבה הוא מקבל "צו שמונה".

◄ נועה רבו בתפקיד החיילת המראיינת את אריאל פלדמן (שרול)

בתווך זמן זה הוא חווה את מה שעובר על צעירים רבים בפס הייצור המקומי: ילדות קשה, שירות קרבי, בריחה להודו (כמשל) וחזרה לקריירת הייטק ואף הקמת משפחה לתפארת.

◄ מנהל בחברת הייטק (עומר כרמי) מגייס את שרול (אריאל פלדמן) לתפקיד ניהול

מופע "הליאובקים" – אלגוריה למסע החיים המוכר לרבים מאיתנו

המחזמר מגולל את סיפורו של שרול, צעיר שעובר את מסע החיים המוכר לרבים מאתנו על ציר הזמן שבין שתי מלחמות ישראל: מלחמת לבנון הראשונה ומלחמת לבנון השנייה. המחזמר שזור בסיפורי חיים בלוויית שירים ישראליים מכל הזמנים ומלווה את שרול בכל תחנות חייו: מהילדות בצל המלחמה, דרך השירות הצבאי ועד לעבודה ולמשפחה בישראל עם אהבת חייו – יעל, שעליה חלם.

◄ ענבר גולן מגלמת את יעל

לאורך הדרך לומד שרול על הדבש ועל העוקץ ומתמודד עם דילמות העומדות בפני כל ישראלי. הוא מגלה את תעצומותיו ואת חולשותיו, וכן את המחיר שטומנת בחובה הדרך אל ההגשמה העצמית. כול פאזה במסע החיים שלו מלווה בעסקה עם השטן, המעניק לו בכל הזדמנות תכונה אחת לה הוא זקוק (כמו: ביטחון עצמי, רגש, שייכות וכו') אך בה בעת, גורע ממנו תכונה אחת אחרת.

◄ הריקוד – שנה חדשה מתחילה – מנהל בחברת הייטק ישראלית

"שרול" – ארץ ישראל היפה והתמקדות בתקומה

מרכז חינוך ליאו באק נוסד בחיפה בשנת 1938 ברוח משנתו של הרב ד"ר ליאו באק, אשר היה ממנהיגי הקהילה היהודית הליברלית בגרמניה טרום מלחמת העולם השנייה. בקיץ 2023, צוות ההוראה יחדיו עם מנהלי המוסד ולכבוד 85 שנים להיווסדות בית הספר ליאו באק, חיפשו מחזה ישראלי העוסק בארץ ישראל היפה ובהתמקדות בתקומה – ומתוך כך נבחר ועובד "שרוליק" להיות "שרול".

מחשבות אמביוולנטיות לעצם קיום ההופעה כעת חיה

לאחר אסון השבעה באוקטובר ניתקל צוות ההוראה במחשבות אמביוולנטיות לעצם קיום הצגת המחזמר בפני קהל. סמוך לפרוץ המלחמה, אנשי החינוך התלבטו, ואף לא ידעו, אם בכלל וכיצד יש להמשיך את העבודה על המחזמר.

הדיונים בנושא והלבטים היו רבים, אך לבסוף הוחלט להמשיך את העשייה, במגמה לתת לבני הנוער מקום בו ניתן להתנחם ואף להתעצם, במיוחד בתקופה הקשה והמאתגרת אותה אנו חווים.

מתוך כך המשיכו "הליאובקים" לעבוד על המחזמר כאשר לנגד עיני צוות ההוראה והחינוך, האמונה והתקווה שתפקידו של המחזמר יהווה אפשרות לנחם את קהל הצופים דווקא בימים קשים אלו. לשמח מעט, להרים את הרוח ואף להראות עד כמה חיי הצבר הישראלי תמיד ידעו עליות ומורדות, אולם החיים חזקים מהכול ועל כן זוהי גאווה לחיות במדינתנו, מדינת ישראל.

"הליאובקים" – להקה כפרוייקט מעורבות חברתית

להקת "הליאובקים" מונה 29 תלמידות ותלמידים הלומדים בכיתות י׳ י״א וי״ב בתיכון ליאו באק. להקת בית הספר הינה פרוייקט בית ספרי עצמאי שאינו תלוי בבחירת מגמה או לימוד מוגבר. צוות תלמידים זה לומדים בכל מגמות בית הספר, ו 5 מהם אף במגמת תיאטרון.

בתחילת שנת הלימודים, לאחר סבב של אודישנים, התקיימו מפגשים שבועיים קבועים. לאורך תהליך העבודה על המחזמר מספר החזרות השבועיות גדל וכן הוספו מספר סדנאות שירה משחק וריקוד.

ההשתתפות התלמידות והתלמידים בלהקה נחשבת כ"עבודת פרוייקט מעורבות חברתית" עבור בני הנוער – זאת משום שהם פועלים למען הקהילה, הן בפרוייקט המחזמר עצמו והן בכל הטקסים אשר נערכים בבית הספר התיכון.

"הלב מתפוצץ מגאווה"

את הערב הנחה מנכ"ל ליאו באק הרב הרפורמי אופק מאיר שבראשית דבריו נשא תפילה לשלום החיילים ולפידיון השבויים החטופים.

בסיום ההופעה הוא שיבח את חברות וחברי הלהקה ואף ציין שהוא כבר צפה בהצגה בעת הופעת הפרמיירה שנערכה יום קודם לכך. יחד עם זאת, "הלב מתפוצץ מגאווה בצוות הלהקה". הוא פנה אל הנוער וציין שאין להם מושג כמה עוצמה הם נותנים לקהל הצופים במיוחד בתקופה קשה זו, וכן את ”היכולת להינות כאן הערב, כמו גם לקבל את כול התיקווה והאהבה ואף את הכוח להמשיך ולהיות ישראלים".

אופק מאיר המשיך במתן קרדיט לכל אשר עסקו במלאכת ההפקה. הוא ציין שבזכותם התממשה הנאת הקהל בתוצר משובח זה. לצלילי תשואות הקהל – הוזמנו, באו ועלו לבמה: במאי ההצגה, המנהל המוסיקלי, הכוריאוגרפית ומנהלת ההפקה.

במאי ההצגה: אריאל קוזלובסקי

קוזלובסקי הוא במאי תיאטרון כבר 21 שנים. בוגר בית ספר למשחק בית צבי שהתחיל לביים הצגות תיאטרון כבר בגיל 19. במהלך חייו היה אריאל בלהקות נוער רבות. בנושא התיאטרון עניין אותו תחום הבמה ובעיקר ״מאחורי הקלעים״ של במת התיאטרון. ביום יום עובד קוזלובסקי על פרוייקטים רבים עם הרכבים של בני נוער, הפקות לחברות, הפקות לעיריות, טקסים, הצגות שנתיות ומסיבות סיום. כל זאת במקביל לעבודתו כשחקן.

לפני כ 12 שנה הוא צפה במחזה מקורי בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין ורעיון ההצגה הלהיב אותו מאוד. מנגנון המחזה מתבסס על גלגל החיים (כמו בסרט forrest gump) ובעצם מגולל סיפור אודות בחור ההולך וגדל על פני ציר הזמן, משלב הלידה ועד לזמן הווה. לאור כך, הוא החליט לעשות למחזה גירסה חדשה המותאמת לבני נוער עם רפרטואר שירים חדש וסצנות הרלוונטיות לעולמם. החל משנה שעברה, אריאל הינו המפיק בפועל של הצגות הלהקה בתיכון ליאו באק.

קוזלובסקי עובד שנים רבות בשיתוף פעולה עם "חברת א. ב. תאורה והגברה", אשר אנשיה היו אמונים על הסאונד המופלא ומופע התאורה המדהים. כמו כן, אריאל היה האיש אשר על התפאורה, התלבושות הצבעוניות, הפאות המהודרות והאביזרים הרבים.

ראיון עם במאי ההצגה – אריאל קוזלובסקי ◄ צפו

עיבוד מוסיקלי: הלל שטרית

שטרית הינו פסנתרן ומעבד מוסיקלי ובוגר האקדמיה למוסיקה בירושלים ובוגר קונסרבטוריון רובין. משנת 2001 הוא מנהלן המוסיקלי של להקות נוער והרכבים, כמו: ווקה פיפיל, כתום תפוז, שילובים קוליים, מפגשים ברכס ועוד מספר הרכבים נוספים. 

בשנה שעברה הצטרף שטרית להקמה המחודשת של להקת בית הספר ליאו באק והפך להיות המנהל המוזיקלי של בית הספר בכלל ושל הפקות להקת "הליאובקים" בפרט. מזה 16 שנה עובד שטרית עם הבמאי אריאל קוזלובסקי על פרוייקטים משותפים.

כוריאוגרפיה: שיר סבג-דונט

שיר הינה שחקנית וכוריאוגרפית, והיא בוגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בעת לימודיה בתיכון ליאו באק השתתפה בלהקת ״הכרמלים״ שהייתה הלהקה הבית ספרית הראשונה בתיכון ליאו באק.

כיום, שיר סבג דונט הינה מורה לתיאטרון בבית הספר עירוני א׳. מזה 8 שנים ששיר משמשת ככוראוגראפית של מספר להקות נוער ברחבי הארץ – ברעננה, קריית ביאליק, רמת השרון, חיפה ועוד. במהלך 8 השנים האחרונות, שיר עובדת בפרוייקטים משותפים רבים עם הבמאי אריאל קוזלובסקי. בשנת הלימודים הקודמת היא הקימה, יחד עם צוות הלהקה, את המסורת המחודשת של הלהקה הבית-ספרית. למותר לציין שסבג-דונט עובדת עם בני הנוער במסירות אין קץ, אשר הוכרה לה גם במחיאות כפיים המתמשכות והרבות.

ניהול הלהקה – קורל גז

ניהול הלהקה הופקד בידיה המשובחות של  קורל גז שהינה בוגרת תיכון ליאו באק משנת 2014. קורל היא בעלת תואר ראשון בתיאטרון והתפתחות האדם, תעודת הוראה בפסיכולוגיה ותואר שני בייעוץ חינוכי מאוניברסיטת חיפה. כתלמידה לקחה חלק במגמת התיאטרון. אהבתה למוסד החינוכי ליאו באק והיותו בית חם עבורה החזירו אותה ללמד בתיכון זה כמורה לפסיכולוגיה וכמחנכת כיתה.

בשנת הלימודים הקודמת חידשה קורל גז, יחד עם דפנה יעקובוביץ מנהלת החטיבה העליונה והרב אופק מאיר המנהל הכללי, את מסורת הלהקה הבית ספרית.

ראיון עם קורל גז, מנהלת הלהקה ◄ צפו

למדו וחוו יחדיו את טעם הדבש ואת קושי העוקץ

כאמור, בתחילת כל שנת לימודים מתקיימים ימי אודישנים אשר מזמינים את בני הנוער אשר רוצים לקחת חלק בכל אומנויות הבמה – שירה, משחק וריקוד, ומוכנים להשקיע את זמנם בחדרי החזרות וכן להיות מחוייבים ואחראיים ואף… להינות מהבמה הגדולה.

בנוסף, חברי הלהקה לוקחים חלק בכל הטקסים הרשמיים והממלכתיים בבית הספר, כמו יום השואה ויום הזיכרון ובכל מהלך הדרך הם עובדים יחד עם הלל שטרית, המנהל המוזיקלי.

בשנת הלימודים שעברה בחר הצוות המקצועי להעלות לראשונה את המחזמר המקורי שנכתב על ידי אריאל קוזלובסקי "זרעי קיץ". לאור ההצלחה הגדולה של מחזמר זה, המשיכה להקת בית הספר לפרוח, ובשנה הנוכחית הצטרפו ללהקה תלמידות ותלמידים נוספים אשר השתתפו במחזמר הישראלי "שרול".

בלוויית כל הדילמות הישראליות הטיפוסיות, "הליאובקים" למדו וחוו יחדיו את טעמו המתוק של הדבש בלוויית קשיי העוקץ – עם זאת, הם פעלו ככל יכולתם לשם ההגשמה העצמית.