17 שפות בכיתה אחת: המציאות המורכבת של ליאו באק בהדר

(חי פה) – בכל בוקר מגיעים כ־400 תלמידים לבית הספר היסודי ליאו באק בהדר, אחד המוסדות הייחודיים ביותר בחיפה. בניגוד לבתי ספר אחרים בעיר, כאן נשמעות לא פחות מ־17 שפות שונות במסדרונות, בכיתות ובחצר. חלק מהתלמידים הם עולים חדשים, חלקם ילדים של מהגרי עבודה, ורבים מהם מגיעים מבתים שבהם ההורים עובדים שעות ארוכות ואינם דוברים עברית באופן מלא. המציאות הזו יוצרת סביבת לימוד מורכבת, מאתגרת ומרגשת, שבה הצוות החינוכי נדרש להתמודד מדי יום עם קשיים שאינם קיימים כמעט בשום בית ספר אחר בעיר.

בית ספר רב־תרבותי בלב ההדר

ליאו באק בהדר, הוא בית ספר שמגלם בתוכו את הפסיפס האנושי של חיפה. התלמידים מגיעים מרקעים שונים, מדברים שפות שונות ומביאים איתם תרבויות מגוונות. עבור חלקם, בית הספר הוא המקום היחיד שבו הם נחשפים לעברית באופן קבוע ולכן הצוות החינוכי מקפיד על שימוש בעברית במהלך השיעורים, כדי לאפשר לתלמידים לרכוש את השפה. העובדה שהורים רבים עובדים שעות ארוכות ולעיתים אינם שולטים בעברית, יוצרת פערים נוספים שמחייבים את בית הספר להעניק מעטפת רחבה יותר מהמקובל.

השקעה עירונית משמעותית בצהרון ייחודי

העירייה משקיעה תקציבים גדולים בבית הספר, כדי לתת מענה לילדי מהגרים ולמשפחות הזקוקות לתמיכה. אחד ההישגים הבולטים של הנהלת בית הספר, הוא הצהרון הייחודי, שפועל עד השעה 17:00 ומיועד לכלל תלמידי בית הספר מכיתה א' ועד ו'. בעוד שבשאר בתי הספר בעיר הצהרונים פועלים עד כיתה ד' בלבד, כאן כל תלמיד מקבל ארוחה חמה מדי יום ומסגרת בטוחה עד שעות אחר הצהריים. עבור חלק מהילדים, מדובר בהצלה של ממש, שכן חלקם חוזרים לבתים ריקים, ללא מבוגר אחראי וללא ארוחה מסודרת.

המעבר לשיטה המונטסורית והשלכותיו

בשנה שעברה, עבר בית הספר ללמידה בשיטה המונטסורית, שבה התלמיד נמצא במרכז הלמידה ונדרש לקחת אחריות רבה יותר על תהליך ההתקדמות שלו. התלמידים יכולים לבחור חלק מהנושאים שבהם יתמקדו, מתוך תפיסה שהעצמה ובחירה אישית, יפחיתו בעיות משמעת ואלימות. המורות מספרות כי יש יתרונות רבים לשיטה, אך גם אתגרים משמעותיים, במיוחד בבית ספר שבו חלק מהתלמידים עדיין מתקשים בשפה. כאשר מורה מבקשת מהתלמידים לדבר עברית במהלך השיעור כדי לאפשר תקשורת בסיסית, הדבר עלול להתפרש בטעות כאמירה פוליטית, אף שמטרתה היחידה היא לאפשר למידה תקינה.

קשיי שפה שמקשים על ניהול שיעור

אחת המורות מספרת כי בכל שיעור היא מתמודדת עם תלמידים שאינם מבינים עברית כלל, לצד תלמידים שמעדיפים לדבר בשפת האם שלהם. היא מדגישה כי אין לה התנגדות לשימוש בשפות שונות, אך במהלך השיעור היא חייבת לוודא שכל התלמידים מבינים את ההנחיות. לדבריה, כאשר היא מבקשת לדבר עברית, חלק מהתלמידים מפרשים זאת כדרישה תרבותית או פוליטית, אף שמדובר בצורך פדגוגי בסיסי. הקושי מתעצם כאשר יש צורך לתקשר עם ההורים, שאינם דוברים עברית ולעיתים גם לא אנגלית, מה שמקשה על העברת מידע חיוני ועל שיתוף פעולה.

התמודדות עם אלימות ללא יכולת לאכוף השעיות

לצד קשיי השפה, הצוות החינוכי מתמודד גם עם בעיות אלימות ובריונות, כמו בכל בית ספר אחר. אולם כאן מתגלה קושי ייחודי: כאשר תלמיד מושעה בעקבות אירוע אלימות חמור, הוא לעיתים חוזר לבית הספר כבר למחרת. יש תלמידים מושעים המגיעים בבוקר, כאילו דבר לא קרה ולעיתים מספקים הסברים שונים או פשוט אינם עונים. מאחר שהחוק מחייב את בית הספר להשגיח על תלמיד שמגיע לשעריו, גם אם הוא מושעה, המשמעות היא שההשעיה מאבדת את אפקט ההרתעה שלה. התלמיד אינו לומד בכיתה, אך הוא נמצא בבית הספר, מה שמחליש את המסר החינוכי ופוגע ביכולת להתמודד עם אירועים חמורים.

קושי נוסף: חצר קטנה שאינה מאפשרת הפסקות מסודרות

בעיה משמעותית נוספת היא חצר בית הספר, שהיא קטנה מאוד ואינה מאפשרת לתלמידים לצאת להפסקות מסודרות. הצוות נאלץ למצוא פתרונות יצירתיים, כמו הוצאת תלמידים בקבוצות קטנות או שימוש במרחבים חלופיים. מדובר באתגר יומיומי, כמובן, כיון שההפוגות שההפסקות מספקות חשובה מאוד במהלך יום הלימודים. העובדה שבתי ספר אחרים בעיר נהנים ממרחבים ירוקים ומבנים חדשים, רק מחדדת את תחושת התסכול ויוצרת תחושה שהתלמידים מקופחים מבחינת תנאי הלמידה, על אף שאין מאחורי זה כוונת מכוון.

תחושת תסכול לצד מחויבות עמוקה

למרות הקשיים, ניתן לראות שאנשי הצוות מחויבים לתלמידים ומאמינים בשליחותם. הם רואים את ההתקדמות של הילדים, את השיפור בשפה ואת תחושת השייכות שנבנית לאורך זמן. יחד עם זאת, העירייה צריכה להכיר בכך שהאתגרים בבית הספר גדולים במיוחד ולהעניק תמיכה נוספת, הן מבחינת כוח אדם והן מבחינת תשתיות.

תגובת העירייה תצורף לכתבה כשתתקבל.