החזירים בחיפה | תושבים שואלים – המומחים עונים

תופעת חזירי הבר בחיפה לא יורדת מסדר היום • במטה שכונות חיפה להחזרת החזירים לטבע מנסים לעשות לכם סדר

סייעו במתן התשובות:
שמוליק ידוב – זואולוג, מנהל מרכז היונקים בחברה להגנת הטבע.
ד"ר עמית דולב – אקולוג רשות הטבע והגנים (רט"ג) מחוז הצפון.

בהחלט עלולים להיות מסוכנים

האם חזירים יכולים להיות מסוכנים לבני אדם או חיות בית?

כן, חזירים בהחלט יכולים לסכן אדם או חיית בית. פגיעות בהחלט ייתכנו ואף קורות מעת לעת. חיית בר איננה חיית מחמד, והיא יכולה לפעול בצורה שאיננו צופים מראש, בפרט כאשר מדובר במשאב או פעולה בו היא מעוניינת, כמו מזון, או הגנה על גורים ועוד.

האם אין זה תפקידה של העירייה לטפל בבעיה הקשה הזו? מדוע גם התושבים
מצופים לפעול כדי להתמודד עם מכת חזירי הבר בשכונות?

בפירוש מדובר באחריות משותפת. האחריות אינה מוטלת רק על התושבים או רק על העירייה. לצד אחריות עירונית על תשתיות, טיפול כלל עירוני, טיפול מול רשויות אחרות (כמו רט"ג) וכיו"ב, מוטלות חובות גם על האזרחים להתנהגות נכונה בשטחם הפרטי ולהימנעות ממעשים מזיקים, כמו האכלת חיות בר, האכלה לא מושכלת של חתולים, ויצירת מגע עם החזירים.

יש לזכור כי חיות בר נמשכות לעיר כתוצאה ממשאבי מזון שהעיר מזמנת להם. זמינות משאבי המזון מושפעת מפעילות התושבים והעירייה גם יחד. מכאן, שכדי להתמודד עם הבעיה יש לשלב ידיים ולפעול במשותף כדי לטפל בה בהיקף הנדרש לגודלה.

העירייה חייבת לבצע פעולה נרחבת

אין מחלוקת על כך שהעירייה חייבת לבצע פעולה נרחבת של קיבוע ורצוי אף הטמנה של פחי אשפה, אכיפה נרחבת ומרתיעה נגד האכלה לא חוקית של בעלי חיים והשלכת אשפה באופן אסור ברשות הרבים, גידור תקני ומלא מסביב לשכונות מסוימות ומסביב לפארקים עירוניים, סיוע בגידור חצרות פרטיות, הקמת מוקד ויחידה לסיוע מיידי לתושבים שנקלעו למצוקה מול חזירים וכן דילול נקודתי לשמירת הרתיעה של חזירים מבני אדם ועוד. במקביל נדרשת פעילות לשיתוף הציבור במאמצים שעושה העירייה ובתיאום הדדי בין נציגי מטה השכונות עם גורמי העירייה האחראים לנושא.

התרבות עצומה של חזירים

לדעתנו, במטה השכונות להחזרת החזירים לטבע – העירייה שגתה כאשר במקביל להפסקה המוחלטת של פעולת הדילול ב – 2019, היא לא הפעילה מיד את הפתרונות הנרחבים הנ"ל וכך אפשרה, לצערנו, התרבות עצומה של החזירים וחדירתם לעוד ועוד שכונות כפי שקרה בזמן שחלף מאז.

מדוע לא אוספים את החזירים מהעיר ומובילים אותם במשאיות לפארק הכרמל, לגליל או לרמת הגולן?

בגולן, בגליל ובכרמל מתקיימת אוכלוסיית חזירים בגודל המותאם למשאבי הקיום הנמצאים שם. אוכלוסיית חזירי הבר בחיפה גדלה מעבר לכושר הנשיאה, בעיקר בגלל אספקת המזון שהעיר ותושביה נותנים להם והיעדר פעילות עירונית בהיקף הראוי להפחתתו.

אין שום הצדקה אקולוגית לפגוע בחזירי הגולן והכרמל בגלל פעילות לא נאותה שמתקיימת בחיפה. ובכלל, האם זה יפתור את הבעיה? כל עוד העיר חיפה תספק מזון בכמות עודפת לחזירים, המלטת חזירים תגדל ותפצה על כל כמות החזירים שנוציא ממנה. זו בדיוק התוצאה בכל פעולה שתתמקד בהוצאת פרטים מהשטח ולא תעסוק במניעת משאבי המזון שגורמים לה לגדול.

אז לגבי ההעברה…

הדבר לא אפשרי, חזירים לא משתפים פעולה בדרך כלל עם כוונות שכאלו.
אין בכך משום פתרון הבעיה, אלא רק העתקה זמנית שלה למקום אחר ומילוי החלל החסר במהרה, על ידי חזירים אחרים מהאזור, שימשכו אל המזון, כל עוד יהיה מצוי בשפע בעיר. אין אזור בארץ שיכול לאכלס חזירים ושאינו כבר מאוכלס בהם. ולכן: הישימות אפסית והאפקטיביות אפסית לא פחות .

דילול בירי

במספר מקומות בארץ ניתנים היתרים רשמיים לציידים לדלל חזירים. האם ירי בחזירים לצורך דילול והרתעה מבני אדם, נחשב לפעולה בלתי הומנית? מהי יעילותו לצמצום אוכלוסיית החזירים?

נחשב הומני או לא? בעיני המתבונן. החוק מתיר לרט"ג להרשות צייד על פי הכתוב בחוק ועל פי הצורך.

לגבי היעילות קיימות דעות שונות: דילול חזירים בהיקפים נרחבים מקטין את גיל הרבייה של הנקבות ולכן הדילול יכול גם לפעול באופן הפוך למטרתו, כלומר, להביא לגידול האוכלוסייה, ככל שהוא נרחב מדי.

חיה בעלת כושר ריבוי גבוה מאוד

חזיר בר הוא חיה בעלת כושר ריבוי גבוה מאוד. נקבה מתרבה לרוב אחת לשנה ובכל שגר יש 3 עד 8 גורים. נקבות מגיעות לבגרות מינית בד"כ בגיל 2-3 שנים . ככל שהנקבה בוגרת וגדולה יותר, כמות הגורים בשגר גדולה יותר 6-8 גורים ואף יותר מכך. מידע זה חשוב, כדי להבין את היעילות הנמוכה של דילול ככלי מרכזי או בלעדי לוויסות אוכלוסית חזירים.

במצב בו אין הקטנה של מזון זמין, הדילול מצמצם חלק מהאוכלוסייה של הנקבות, אולם לאחרות נותרת אותה כמות מזון ברחובות העיר. כלומר, יש יותר מזון לכל חזירה שנותרה. מאחר שמזון זמין הוא אחד הגורמים העיקריים להצלחת הגידול של הפרטים הצעירים, הרי שבמצב של דילול בלבד, לכל נקבה נותר יותר מזון עבור צאצאיה, ועל כן פרטים רבים מצליחים להתבגר ולהצטרף לאוכלוסיה. בדרך זו הם מפצים מהר מאוד על האובדן שנגרם בדילול בתחום העירוני.

בנוסף, ישנן כמה מגבלות חוקיות ובטיחותיות לציד בירי ולכן זהו כלי מוגבל בתוך תחומי העיר. יחד עם זאת, רט"ג מספקת, לבקשת הרשות המקומית, אישורי ציד ביישובים שונים בארץ שמטרתם להרתיע חזירים מבני אדם ולטפל נקודתית בפרטים שחודרים ליישובים, למרות שאר הפעולות שהרשות נקטה בהם.

מדוע לא מאכילים או מחלקים מים לחזירים בוואדיות, על מנת שלא יזדקקו להיכנס לשכונות כדי להשיג מזון?

האכלה והשקיית חזירים בוואדיות, לא רק שלא תרחיק אותם, אלא צפויה אף להגדיל את אוכלוסייתם בעיר ולהרחיב את החיכוך עם תושביה. תוספת משאבים הנחוצים לחזירים היא שורש הבעיה. מהסיבות המתוארות לעיל, רק לצורך המחשה, הוואדיות של חיפה והמדרונות המערביים כוללים שטח פתוח של כ-6.5 קמ"ר. שטח זה מצליח לקיים באופן טבעי עשרות בודדות של חזירי בר.

בפועל, נראה שבעיר חיפה מצויים מאות רבות של פרטים. המשמעות היא שבסיס קיומם איננו מהמזון בוואדיות, אלא המזון הזמין ברחובות העיר. הוספת מזון בוואדיות, תתמוך באוכלוסיה שתתרבה יתר על המידה, והיא תמשיך "לזלוג" לתחומי העיר ולהיזון ממשאבי המזון הזמין בה.

האם ניתן לעקר חזירים (נקבות או זכרים) ולמנוע המלטה מרובה? מהי יעילות העיקור?

כיום אין כלי לעיקור מרחוק של חזירים. עיקור מחייב לכידה ואז ניתן להפעיל תכשירים זמניים, שנים בודדות של מניעת רבייה ולאחריה חזרה לפוריות, או ניתוחי עיקור יקרים. מהטעמים שתוארו בשאלה מס' 3 ,משמעות הדבר הוא שעיקור בקנה המידת הנדרש לצמצום האוכלוסייה אינו ישים כיום. במילים אחרות: מאחר וברור שאין כל סיכוי לטפל ב- 100 אחוז מאוכלוסיית החזירים ובמיוחד לאחר שהיא גדלה כל כך בחיפה כפי שקרה בשנתיים – שלוש האחרונות, ברור שתימשך רבייה ניכרת של פרטים באוכלוסיה שלא יעוקרו והם יתמידו להמשך אל המזון הזמין בעיר.

האם יש דרך פשוטה להבריח את החזירים בכל פעם שהם מסכנים אותנו, חוסמים את המעבר לבית, או נכנסים לחצרות וגורמים לנו נזקים?

ברגע שהחזירים מתרגלים לנוכחות האדם ומאבדים את החשש ממנו, אין הם נרתעים מאיתנו וקשה הרבה יותר להבריחם. אם ננסה לחשוב מנקודת מבטם, זהו שטח שלהם ואין כל סיבה שיוותרו עליו. עם זאת, חזירים לרוב לא ישהו זמן ארוך מדי בנקודה מסוימת, אלא אם הם מצפים למזון, למשל, כשתושב מאכיל אותם, כפי שקורה לא מעט לצערנו.

באופן כללי, המתנה לזמן מה יכולה להסתיים בנסיגת החזיר. אם זה לא קורה, נסו צעקה, נפנוף ידיים ,השמעת רעש עם אמצעי כלשהו, כמו מפתחות מרשרשים, נפנוף עם פנס לעבר עיניהם וכו', אך אל תתקדמו בשום אופן לעבר החזיר!
אם גם זה לא עוזר, רצוי להתקשר לעזרת שכן או קרוב משפחה ולדווח בזמן אמת למוקד העירייה. בכל מקרה, אין להגיע למגע קרוב עם חזיר בר!!!

האם ניתן לגדר שכונות ולצמצם כך את כניסת החזירים לשכונות?

כן ולא, היכולת תלויה במבנה השכונה, בבעלות על הקרקע, שיתוף פעולה עם תושבים, מיקומה של השכונה ביחס לשטחים הפתוחים סביבה, הקישוריות שלה למרחבים שכנים וכיו"ב.
בהחלט מומלץ לבחון אפשרות שימוש בגידור במיקומים מסוימים לצמצום כניסת חזירים למרחב העירוני.

חסימת מעברים

לגבי חסימת מעברים, יש בהחלט אפשרות לבצע פעולה יעילה בתחום. חזירי בר אינם מסוגלים לדלג מעל מחסום/גדר בגובה של 1.2 מ' ומעלה. כמו כן, אין הם נוהגים לחפור מעברים מתחת לגדרות, למעט במקרים נדירים. מכאן, שגדר קשיחה בגובה שכזה שאינה כוללת פרצות, צפויה לחסום בצורה יעילה את הכניסה למתחם עליו רוצים להגן, כדוגמת: חצר בית, גינה ציבורית, ואף יישוב או שכונה שמרבית היקפם הוא שטח טבעי. חסימה מכנית זו הוכיחה ומוכיחה את יעילותה במקרים רבים בארץ. פעולה זו בוצעה במספר יישובים בצפון הארץ וביניהם: אמירים, מתת, עמוקה, מכמנים ופרוד, וכמו כן בוצע גדור אפקטיבי בשכונה גדולה בעיר קציר שסבלה מאד מחדירת חזירים, כולל מתקיפות חזירים על בני אדם.

נקודת התורפה לרוב היא ציר הכניסה לשכונה/יישוב. צמצום אפשרויות הכניסה למקום מוגבל, מצמצמת מאוד את כמות הפרטים שמנסים להיכנס. בפרטים אלה, ניתן לקדם טיפול מתאים כגון דילול נקודתי בכדי להוציאם מהשכונה/ישוב. פעולה נחושה שכזו, הצליחה לצמצם מאוד את פעילות החזירים בכל היישובים המתוארים לעיל. חשוב להדגיש, שפעולה מסוג זה רלוונטית בעיקר לשכונות הנמצאות במעטפת החיצונית של העיר. השכונות הפנימיות, צפויות לקבל הגנה מכך שהחזירים פחות יכולים לחדור דרך השכונות הפריפריאליות.

ומה עם פחי האשפה?

האם קיבוע פחי אשפה מספיק למניעת הגעת חזירים? האם פחי אשפה מוטמנים אינם עדיפים?

את החזירים מעניין המזון הזמין. פחי אשפה הם אחד מהמקורות המשמעותיים למזון זמין לחזירים. כל פתרון שיגרום לפחי האשפה להיות מוגנים מפעילות החזירים, הוא פתרון נכון ומתאים. הבחירה בסוג הפח או בקשירת פח, צריכה להיבחן ע"י העירייה שמפעילה את הציוד וצריכה לפנות את הזבל. חשוב להזכיר לעצמנו שוב: את החזיר לא מעניינת השיטה, מעניין אותו האם הוא יכול להשיג מזון. מכאן, שקיבוע יכול להספיק בתנאי שהוא מתבצע נכון ומונע לחלוטין יכולת נבירה של החזירים באשפה, כמובן שהטמנת מכלי אשפה עדיפה גם אם היא יקרה יותר בשלב הראשון.

האם גדרות מחושמלות בזרם חלש ימנעו כניסת חזירים לאזורי המגורים או לחצרות?

גדר מחושמלת מבוססת על הרעיון של יצירת "גדר וירטואלית" ובעיקר הרתעה. ברגע שאחד החזירים התנגש בה וקרע את החוטים, נפסק הזרם החשמלי וכל שאר החזירים כבר לא מודעים לקיומה. יתרה מזו, מגע של צומח רטוב בחוטי הגדר גורם לקצר. הדבר מחייב גיזום וכיסוח מתמיד בעונה הלחה, כדי למנוע פגיעה בתפקוד הגדר. כמו כן, גדר זו מצריכה תחזוקה רבה מאוד. אם המוטיבציה של החזיר לחצות אותן גדולה (למשל לשם השגת מזון), יכולה להיות חדירה או פגיעה בגדר המחושמלת. לאור זאת, במקרים בהם נדרשת הגנה לטווח ארוך, לא רצוי
להשתמש בגדר מסוג זה כפתרון יחיד, אך ניתן לשלבה עם גדר פיזית קשיחה.

האם יש לעירייה סמכויות אכיפה נגד מי שמאכיל בעלי חיים מחוץ לבתים ומי שמשליך אשפה מחוץ לפחים?

העירייה התקינה תקנות בחוק העזר העירוני המפרטות מהי האכלה מותרת של בעלי החיים (נוכחות המאכיל ליד המזון ואיסוף שאריות המזון בתום ההאכלה), גם חוק שמירת הניקיון וחוק הרשויות המקומיות- אכיפה סביבתית, מקנה לפקחי העירייה סמכויות אכיפה נגד משליכי אשפה באופן אסור. דבר אחד ברור, השלכת אשפה ביתית מחוץ לפחי האשפה הסגורים והאכלת חיות בית במרחב הציבורי, יוצרים זמינות מזון רבה לחזירים ולחיות בר נוספות כגון: תנים, שועלים, קיפודים ועוד. האכלה זו פוגעת בכל החיות.

האכלת החזירים היא פסולה

האכלה מכוונת או עקיפה של חיות בר היא דבר פסול ביותר, וגורמת לפגיעה ישירה בכל אותן חיות אשר במקום ללמוד להשיג את מזונן בטבע, הופכות להיות תלויות במזון האדם. מזון זה פוגע בבריאות בעלי החיים, גורם לריבוי יתר שלהם והקונפליקט של חיות הבר עם התושבים מחריף מאד ומסוכן הן לבני אדם והן לחיות הבר. לכן, תפקיד האכיפה וההסברה מצד העירייה למאכילי חיות הבית חשוב מאד. חיות בית צריכות לקבל את המזון בתוך הבית, ובכמות מוגבלת אותן צורכות חיות הבית בלבד, חתולי רחוב לא צריכים לקבל מזון באופן בלתי מוסדר ומופקר. חשוב לזכור: האכלת חיות בר פוגעת בחיות הבר!

מקווים לשינוי

אנו מודים לכל התושבים הרבים שהפנו אלינו את השאלות והשתתפו בהליך שיתוף הציבור שיזמנו!

תודות מקרב לב למומחים שסייעו לנו במתן התשובות, ולחברי מטה השכונות להחזרת החזירים לטבע, שפועלים בהתנדבות ומסירות לטובת התושבים.

אנו מקווים לשינוי מהותי ומשמעותי בטווח המידי בהתייחסות כל הגורמים הרלוונטיים לפתרון בעיית פשיטת חזירי הבר על חיפה, ובעיקר בקרב קובעי המדיניות בעירייה שהיא האחראית העיקרית להובלת כל הפתרונות הנדרשים כאן ועכשיו!
בהצלחה לכולנו בהחזרת החזירים לטבע!