הבעל הנבגד לטענתו הזמין את המאהב של אשתו לישון בביתו… והדיינים קבעו כי האישה מאוסה עליו… ולכן, עליהם להתגרש. ב"כ האישה עו"ד טליה לימור שקולניק, הגישה ערעור על ההחלטה לביה"ד הרבני הגדול
נמאסה על הבעל…
תיק הגירושין המתנהל בימים אלה בין בני זוג תושבי הצפון ושהוגדר בביה"ד הרבני האזורי בנתניה כסיפור מוזר, מסרב לרדת מהכותרות. השניים הנשואים מזה כ- 35 שנה, הסתכסכו לאחר שהבעל טען כי אשתו מנהלת רומן עם אחד מחבריהם הטובים. הבעל הנבגד לטענתו, עזב את הבית ועבר להתגורר בדירה שכורה, שבה החל לארח את חבריו לרבות מי שבו הוא חושד כי הוא מנהל רומן עם אשתו…
הבעל הנבגד הגיש תביעה לגירושין, כאשר האישה, הכחישה באמצעות ב"כ עו"ד טליה לימור שקולניק את טענות הבעל וטענה כי, עוד לא איבדה את התקווה בהצלחת הנישואין ואינה רוצה בגירושין. הדיינים לא התרשמו כנראה מדבריה של האישה וקבעו כי היא מאוסה על הבעל ולכן, חייבו אותה בגט.
ב"כ האישה עו"ד טליה לימור שקולניק לא אמרה נואש והגישה ערעור לביה"ד הרבני הגדול בירושלים, וזאת בנוסף לערעור שהגישה בעבר על החלטת ביה"ד לחלק דמי מכר דירת הצדדים בחלקים שווים.
רקע:
במהלך הדיונים אישר הבעל בתשובה לשאלתה של ב"כ של אשתו, עו"ד טליה לימור שקולניק, כי הגבר שכביכול, ניהל רומן לטענתו עם אשתו, אף הוזמן על ידו ללינה בדירתו השכורה למרות שלטענתו, הוא גילה עוד קודם לכן את דבר הרומן ביניהם.
עו"ד טליה לימור שקולניק, טענה בזמנו בשם האישה בביה"ד הרבני כי, חיי הזוג התנהלו באופן סביר, כאשר במהלך שנות הנישואין מילאה האישה את תפקידה כאם ועקרת בית, ואילו הגבר עשה חיל במקום עבודתו והתקדם לדרגה בכירה מאוד.
בני הזוג חיים כאמור כעת בנפרד ובבית הדין נקבע בעבר כי יש לבצע חלוקה שוויונית בדמי מכר דירתם. ב"כ האישה עו"ד טליה לימור שקולניק, טענה כי, "במקרה דנן, אין עוררין כי קיים הפרש משמעותי בין השתכרות הבעל להשתכרות האישה. לאישה אין כל כושר השתכרות, שכן זו תרמה את כל עיתותיה, זמנה ומרצה להתפתחות הבעל, ובכך למעשה ביטלה את התקדמותה המקצועית". לכן, האישה דורשת כאמור לחלק את הרכוש באופן אינו שוויוני, כאשר, היא תהיה זכאית לכ-70% משווי כלל הנכסים לרבות דמי מכר דירת הצדדים, וערעור זה נקבע לשמיעה בקרוב וכן ניתן עיכוב ביצוע החלוקה השוויונית.
ממש אין לי עניין בכתבות הרכילותיות המכוערות האלו שעורכי הדין משרבבים בכח לעיתונות המקומית כדי לקדם את שמם (אגב הפרת חובתם המקצועית ללקוחות).
אני רוצה להתייחס רק לבתי הדין הרבניים. שהמילה דין לא ראוי שתכלל בשמם, כפי שהם פועלים. לא מקיימים סדרי דיון מינימליים ופועלים בשיטת מאכערים (סליחה,
דיינים) כאשר כל עורך דין צריך לקחת דיינים "מטעמו" והבחירה והתשלום יקבעו במידה רבה מאד את תוצאות התיק. אפשר לקפוץ ולומר איזשו הכללה גסה – רבותי
במקרה של בתי הדין האלו ההכללות מוצדקות. מה שמתחולל שם – לא פעם מגיע לבתי המשפט שנאלצים לחרוק שיניים וכשכבר אי אפשר יותר לסבול את העוולות
המשפטיות הופכים את ההחלטות. עשו לעצמכם טובה גדולה – עשו חוזי ממון. עשו הסכמים שכל התדיינות תהיה אך ורק בבתי המשפט לענייני משפחה. אם אתן
מחליטות להתגרש רוצו כמי שרוח רודפת אחריה ישירות להגיש בבתי המשפט לענייני משפחה כד שהצד השני לא יגיש קודם לבתי הדין הרבניים כי גם מריבות
סמכות קשות מתחוללות עם בתי הקרקס האלו שמנסים להערים ולהעלים את מערכת המשפט בכל הקשור לאורחות חיינו. לא ברור לי איך הציבור החילוני שותק ובולע
את ההשתלטות החרדית על כל מסלול חייו מברית עד קבורה, אבל על הכל בענייני גירושין – פה מתנהלים בתי הדין הרבניים כאילו הם לא רק ארץ אחרת אלא פלנטה אחרת.