גבירתי ראש העיר, לאור כל הבלגן, כשאת אומרת "אין תגובה" למה את מתכוונת? • פרשנות • ד"ר יריב שגיא

נראה שמספר האנשים המבינים מה מתרחש כאן בעיר הולך וקטן עם הזמן. זאת למרות שבעיריית חיפה מכהנים מנהל אגף דוברות, סגן דובר ועובד מיומן נוסף בקבוצת הדוברות שליד לשכת ראש העיר. ריבוי הפיות הזה אמנם מצביע על פוטנציאל דברור לא קטן אך בפועל הפיות הללו אינם מגיבים כמעט בכלל וגורמים בסביבתה של קליש אף מדווחים על חוסר מעש בקרב חברי הקבוצה.

למעשה, כבר שנים ארוכות לא זכורה לשכת ראש עיר דוממת כל כך. וזאת בעיקר בהשוואה ללשכת ראש העיר של השלטון הקודם בה המצב היה הפוך לחלוטין. בתקופה ההיא הפיות הללו ועוד רבים אחרים דאגו כל הזמן להסביר לנו, ליידע אותנו, אפילו לשטוף לנו את המוח ובעיקר למלא את האוויר בפירוטכניקה אין סופית שמטרתה להאדיר את הראיס.

"קומנדו קליש"
גם לצוק וקליש יש מנגנון הדואג לשמר את תדמיתה של ראש העיר כך שתמיד תואר באור חיובי אל מול המקטרגים. המנגנון שלהם פעיל בעיקר ברשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר וכבר זכה לכינוי העממי "קומנדו קליש". אך בניגוד ל"קומנדו של יהב" שהיה בשר מבשרה של המערכת העירונית, הרי ש"קומנדו קליש" אינם נמצאים במעגל פנימי כלשהו, כך שכל שנותר להם הוא לנסות ולשרת את אדוניהם מרחוק. "המרחק הבטוח" הזה כבר הפך מזמן לאחד הסמלים המאפיינים את התנהלותה של ראש העיר מול הציבור, התקשורת והממשלה. וככל הנראה שזהו גם הצורך העומד בבסיס השתיקה המאפיינת אותה.

גם "אין תגובה" היא תגובה (לא) מוצלחת
אין תחליף לשלטון המסביר את עצמו באופן שוטף, רהוט וענייני, אבל מתוך שתי הגישות שהוצגו לעיל, אני לא בטוח איזו גישת הסברה טובה יותר, של קליש או של יונה. למעשה אני די בטוח ששתיהן די גרועות. אבל בניגוד לשטף המלל שייצרה התעמולה של יהב הרי שהשתיקה של צוק וקליש דווקא מייצרת הזדמנות מעניינת ואפילו חסרת תקדים בנוף החיפאי. זאת מכיוון שבעוד שים המלל של יהב שיתק כמעט לחלוטין את יכולת החשיבה הביקורתית של הציבור לאורך שנים, הרי שהשתיקה של צוק וקליש דווקא מזמינה את הציבור לחשוב שוב על עמדותיו ועל מעשיו בכל נושא עירוני.

שתיקה המזמינה התעוררות המחאה הציבורית
הסתבר לנו, לפתע, שכאשר הצורך האובססיבי במענה שלטוני אינו בא על סיפוקו אז התושבים דווקא מפסיקים לחכות שיאכילו אותם בכפית. על פני זאת מתחיל הציבור לחזק מחדש את השריר האזרחי שלו ופועל ללא חשש לקידום ענייניו גם לאחר הבחירות ובהצלחה לא מבוטלת. הצלחה זו מתבטאת בשפע אירועים המסתיימים בהצמדת הכינוי "מזגזגת" לראש העיר. מדובר בלא פחות מתהליך מכונן בהיסטוריה החיפאית מכיוון שלאורך שנים נהוג היה שמפתחות השלטון נמסרים לשולט ביחד עם רוב יכולת החשיבה הביקורתית של הציבור.

כשראש העיר מעדיפה להיות צפונה בלשכתה
בכתבות שפורסמו לאחרונה בכלי תקשורת מקומיים, צוין בסוף הכתבה שנעשו שלוש פניות לגורמים שונים בעיריית חיפה על מנת לקבל תגובה אך לשווא. כתבות בחי פה נחתמות בשורה "תגובת העירייה תפורסם לכשתתקבל". חשוב לציין שעל אף שתגובת העירייה לנושאים הרבים המציפים את החדשות המקומיות אינה מתקבלת, הרי שהדבר אינו פוגע למעשה בעשייה העיתונאית. למעלה מכך, המצב בפועל הוא שהשתיקה המנוהלת הזו הביאה דווקא לחיזוק כוחם ומעמדם של התושב החיפאי והתקשורת המקומית. זאת מכיוון שהעמדה של העיתונות ושל האזרחים הופכת לאג'נדה העירונית המובילה. לכן, טוב יעשו כלי התקשורת אם יציפו את מדוריהם וזמן האוויר שלהם בדעות של תושבי חיפה על הנעשה בעיר. העניין הזה מקבל משנה תוקף, במיוחד לאור גניזתם האחרונה של עקרונות דמוקרטיים חשובים כמו שקיפות (הפסקת שידורם של דיוני מועצת העיר) ושיתוף ציבור (שהפך לסדרה קצרה של אירועים אקראיים נטולי דיאלוג אמיתי).

השקיפות בחיפה הוחלפה במדיניות עכירות
לפני כמה שבועות הציג החצי השני של ראש העיר, נחשון צוק, את חזונו בתחום התיירות בחיפה. החזון הזה הוצג בהרחבה בחי פה. הוא לא הוצג קודם לכן במועצת העיר, לא הוצג מבעוד מועד להערות הציבור ולא נפרס מראש באתר האינטרנט העירוני. הוא הוצג בראיון של אחד על אחד בו השאלות נענו באופן מכאני לחלוטין ובזה נגמר הדיון. בנוסף לכך, כל פרשיית החתימה על הסכם העקרונות בעניין הארכת מסלול בשדה התעופה התנהלה עם אפס דין וחשבון ציבורי ובוודאי שללא אישורה ופיקוחה של מועצת העיר. גם הפרשיה הטרייה העוסקת בהקצאת המבנים לחרדים התנהלה בכלל מול משרד הפנים ולא בוועדת ההקצאות העירונית – כפי שדורש השכל הישר והמנהל התקין.
למה? כי זה חוסך את "הברברת הציבורית", את רעשי הרקע של המתנגדים ובעיקר דיונים ערים במועצת העיר, אבל התוצאה בשטח היא שהעירייה נאלצת להתקפל מהחלטות לנוכח הלחץ הציבורי.

אסטרטגיית השתיקה וההשתקה הזו אינה חדשה לראש העיר מכיוון שהיא כבר נוסתה בהצלחה במהלך קמפיין הבחירות שלה. אבל האסטרטגיה הזו היא לא פחות מבעייתית מאוד. הקשר המשותף של ראש העיר עם הציבור הוא חיוני לניהול התקין של העיר.

ראש העיר מגלה בדרך הקשה שדיכוי חד צדדי של השיח אינו מייצר בהכרח שקט תעשייתי, אלא דווקא רעש בריא של שעון מעורר המטרטר ביעילות רבה.