שחרור חמישה צבי ים בחוף דור בשיתוף עם דייגי פארדיס • וידאו מהאירוע וסיפור הצלתם של הצבים

חמישה צבי ים גדולים הושבו היום לטבע, לאחר שטופלו במרכז להצלת צבי ים במכמורת והחלימו מפציעות שונות. צפו בוידאו מרגע השחרור והכירו את סיפורם של הצבים בהמשך הכתבה

סיפורה של חסדייה – צבת ים חומה בוגרת
חסדייה הגיעה אל מרכז ההצלה לאחר שנלכדה ברשת דייג בחוף דור ולאחר דיווח של הדייג לפקח רט"ג, הגיע ד"ר יניב לוי, מנהל מרכז ההצלה לצב ים, לחוף וזיהה סימפטומים המעידים שהצבה עברה אירוע טביעה. למעשה הצבה לא נשמה כלל והייתה ללא רפלקסים ועקב כך ביצע ד"ר לוי 2 טיפולי שטיפת ריאות בשטח טרם ההגעה לטיפול במרכז ההצלה.
במהלך השנתיים האחרונות מרכז ההצלה לצבי ים פיתח שיטת החייאה חדשה לצבי ים טבועים אשר הוכיחה את עצמה כיעילה גם במקרים קשים אשר בעבר הסיכויים לשרוד היו נמוכים מאוד.
לאחר הטיפול הראשוני בשטח חסדייה הגיעה למרכז ההצלה להמשך טיפול ולאחר בדיקה נוספת קיבלה נוזלים ואנטיביוטיקה. בהמשך עברה בדיקה מקיפה הכוללת CT אצל הוטרינר ד"ר צחי אייזנברג ממרפאת "כל חי" ברחובות ולא נמצאו ממצאים נוספים. לאחר שהייה בטיפול נמרץ ולאחר שהתחזקה הועברה לחצר הטיפולים להמשך התאוששות ומעקב של הצוות המטפל.
היום, לאחר בדיקה מקיפה נוספת של הוטרינר, הוחלט כי היא כשירה לחזור לים.

סיפורה של סאני – צבת ים חומה בוגרת
הגיעה אל מרכז ההצלה ביוני השנה לאחר שנלכדה ברשת דייג בחוף ג'אסר-א-זרקא. הדייג דיווח לפקח רט"ג וסאני הגיעה למרכז ההצלה עם חשש לטביעה והיא עברה טיפול של שטיפת ריאות.
במהלך השנתיים האחרונות מרכז ההצלה לצבי ים פיתח שיטת החייאה חדשה לצבי ים טבועים אשר הוכיחה את עצמה כיעילה גם במקרים קשים אשר בעבר הסיכויים לשרוד היו נמוכים מאוד.
בהמשך עברה סאני בדיקה מקיפה הכוללת CT אצל הווטרינר ד"ר צחי אייזנברג ממרפאת "כל חי" ברחובות ולא נמצאו ממצאים נוספים. לאחר שהייה בטיפול נמרץ ולאחר שהתחזקה הועברה לחצר הטיפולים להמשך התאוששות ומעקב של הצוות המטפל.
היום, לאחר בדיקה מקיפה נוספת של הוטרינר, הוחלט כי היא כשירה לחזור לים.

סיפורה של איציק – צבת ים חומה בוגרת
הי נפלטה לחוף הבונים בסערת החורף הקשה בינואר השנה והגיעה למרכז ההצלה כשהיא חלשה מאד ורזה. היא טופלה באנטיביוטיקה ונוזלים ולאחר בדיקה מקיפה יותר הכוללת בדיקת CT במרפאתו של ד"ר צחי אייזנברג התברר כי היא סובלת מפגיעה באוזן התיכונה ופגיעה קשה בריאה הימנית, פגיעות הנגרמות מפיצוצים תת ימיים. ההשערה הייתה כי כנראה מדובר בסקרים ססמיים שמקורם כרגע לא ידוע. לאחר מספר שבועות בטיפול נמרץ הועברה לבריכה בחצר הטיפולים והמשיכה להיות תחת השגחה רפואית .
לאחר בדיקה מקיפה נוספת של הוטרינר, בה נמצא כי גם האזניים וגם הריאות נקיים מנוזלים הוחלט כי היא כשירה לחזור לים.

סיפורו של תמיר – צב חום בוגר
תמיר נמצא בחוף הבונים בסערה הגדולה בינואר השנה והובא למרכז ההצלה כשהוא תשוש מאד, בנוסף לפגיעה חיצונית בשריון שנגרמה כנראה מפגיעת כלי שיט (על השריון נראו סימני צבע של חומר אנטי פאולינג) נראה חוט דיג שיוצא מהקלואקה שלו ושכנראה נמצא במערכת העיכול שלו. כטיפול ראשוני הוא שהה בטיפול נמרץ וטופל באנטיביוטיקה ונוזלים ולאחר בדיקה מקיפה יותר הכוללת בדיקת CT במרפאתו של הוטרינר ד"ר צחי אייזנברג התברר כי לתמיר יש גם קרס במערכת העיכול, חשד לדימום בגרון ובנוסף הוא סובל גם מפגיעה באוזן התיכונה הנגרמת בדר"כ מסקרים ססמיים שמקורם כרגע לא ידוע. תמיר עבר ניתוח להסרת הקרס ולאחר מספר שבועות בטיפול נמרץ הועבר לבריכה בחצר הטיפולים והמשיך להיות תחת השגחה רפואית עד אשר חוט הדיג יצא בשלמותו ממערכת העיכול באופן עצמאי ועד שיתחזק ויחלים .
לאחר בדיקה מקיפה נוספת של הוטרינר, בה נמצא כי גם האזניים וגם הריאות נקיים מנוזלים הוחלט כי הוא כשיר לחזור לים.

סיפורה של הראלה
הראלה הגיעה למרכז ההצלה ע"י הראל בז, פקח היחידה הימית של רט"ג בימי הסערה הקשים של חודש ינואר השנה כאשר היא נמצאה בחוף פולג עם קרס אחד בגפה הימנית הקדמית. הקרס הוסר ע"י צוות המרכז והיא טופלה באנטיביוטיקה ונוזלים בטיפול נמרץ. לאחר בדיקה מקיפה יותר הכוללת בדיקת CT במרפאתו של הוטרינר ד"ר צחי אייזנברג התברר כי ישנו קרס נוסף בוושט אשר הוסר אף הוא בניתוח במרפאה וכן היא סובלת מפגיעה באוזן התיכונה הנגרמת ופגיעה חמורה בריאות. פגיעות אלו נגרמות ע"י פיצוצים תת ימיים וההשערה היא כי היא נפגעת הדף כתוצאה מסקרים ססמיים שמקורם כרגע לא ידוע. לאחר שהייה בטיפול נמרץ הראלה עברה לחצר הטיפולים להמשך השגחה רפואית והחלמה.
לאחר בדיקה מקיפה נוספת של הוטרינר, כי היא כשירה לחזור לים.

סוגי הפגיעות מהן נפגעים צבי הים בחופי ישראל:

טביעה של צב ים
משך הזמן שצבים מסוגלים לעבור מבלי לנשום משתנה בהתאם לרמת הפעילות שלהם, טמפרטורת המים, העומק בו הם נמצאים ועוד. כאשר צב נתפס ברשת או חוט דיג, רמת הסטרס שלו עולה ואיתה הפעילות המטבולית. כתוצאה מכך עולה צריכת החמצן של הצב והוא צריך לנשום בתדירות גבוהה יותר. פריסת חוטי דיג (שאראק) וגרירת רשתות עשויה לקחת שעות רבות, ואם הצב התפוס ולא יכול לעלות לפני המים הוא עלול לשאוף מים. במקרים קשים, הטביעה הינה מיידית וללא טיפול ראשוני על הסיפון, הצב לא ישרוד, במקרים אחרים, ההתדרדרות הבריאותית בעקבות הטביעה תהיה איטית מספיק כך שהצב יספיק להגיע למרכז ההצלה ולקבל טיפול רפואי בטרם יפסיק לנשום לחלוטין. עם זאת, נוכחות המים בריאות יכולה לגרום בהמשך לבצקות ודלקות ולכן נדרש בד"כ גם טיפול אנטיביוטי, נוסף על הטיפול הנשימתי.

פגיעות הדף (כתוצאה מפיצוץ חומר נפץ מתחת למים)
פגיעת הדף גורמת לטראומה ברקמות רכות. למעשה, פגיעות הדף נגרמות מפיצוצים תת ימיים הנעשים באזורים בהם שוהים צבי הים ובעלי חיים אחרים. הדף הפיצוץ גורם לפגיעה בדרך כלל באיברים בעלי חללי גז לדוגמת: ריאות ואוזן תיכונה. הבדלים בצפיפות הרקמה מול חלל הגז יוצרים קרעים ברקמות הרכות ועל ידי כך לדוגמה, נימי דם מתפוצצים וממלאים את חלל האוזן התיכונה בדם. ריאות, הבנויות מרקמה עדינה ורכה, נקרעות והנאדיות נפגעות ו/או מתמלאות בנוזלים ודם. בנוסף, נוזלי גוף שונים (דם, לימפה וכו') עשויים להתנקז מהאזורים הפגועים לחלל הבטן, ללחוץ על האיברים הפנימיים בחלל הבטן ולפגוע בהם. הפגיעה הקריטית היא בד"כ באיכות ויעילות הנשימה, ובהתדרדרות המצב הבריאותי לבצקות ודלקות בריאות, חוסר שמיעה, תפקוד לקוי עד חסר של אברים פנימיים ותיתכן אף פגיעה מוחית.

הסימפטומים של פגיעת הדף בצבי הים:
תשישות, רפיון כללי, הפרשות נוזליות ודמיות מחלל הפה, לעיתים אין רפלקס מצמוץ והלסת התחתונה שמוטה, נוזלים בריאות ובחלל הבטן-נשימה מהירה, נוזלים בחללי האוזן התיכונה, ללא פגיעות חיצוניות, חשש לפגיעה מוחית/ראש, שריון "לא בריא" (חתיכות של קרטין חסרות…).
פיצוצים תת-ימיים מתבצעים בים הפתוח ובסמוך לחוף במסגרת מגוון פעילויות: פיצוצים ימיים לצורכי תשתיות, דייג בחומרי נפוץ (ממדינות שכנות), תרגילים ביטחוניים, סקרים סייסמים לחיפוש מרבצי גז ועוד.

פגיעת קרסים של דייג בצבי הים
קרסי דיג הם אחד מגורמי הפגיעה הנפוצים בקרב הצבים באזורנו. צבים נתפסים בדיג חכות, ועל קרסי דיג המחוברים לכבל סטטי ("שאראק"). הצבים ניגשים אל הפתיון המחובר לקרס ונושכים אותו. לעתים קרובות הפתיון מכסה את חוד הקרס מה שמאפשר לצב להמשיך ולבלוע אותה, וכך הקרס עשויה להתקע בעומק הושט. סכנת חיים נשקפת כאשר הקרס מחוררת את המבנים השונים של מערכת העיכול (ושט, קיבה, מעיים), וגורמת לדימום ולמעבר נוזלים מזוהמים ושאריות מזון ממערכת העיכול אל חלל החזה והבטן. סכנה נוספת נובעת מחוט הדיג שנשאר מחובר אל הקרס. חוט הדיג עשוי להיכרך סביב הגפיים והצוואר ולגרום לנמק או לחנק. במקרים אחרים, תנועת הבליעה של הצב גורמת לבליעה של חוט הדיג עצמו . היות שהחוט עדיין מחובר לקרס בקצה אחד (הנעוצה בושט או בגרון), הוא לא יכול לעבור בשלמותו דרך מערכת העיכול, ועשוי לגרום לחסימת מעיים קטלנית. כאשר הקרס נעוצה במיקום חיצוני יחסית (בפה או בלוע) ניתן להוציא את הקרס באמצעות מכשיר מיוחד, דרך הפה, וללא ניתוח. אם הקרס נעוצה בעומק הושט, הקיבה או המעי, הוצאת הקרס אפשרית בניתוח בלבד. בהתאם למיקום הקרס, הניתוח עשוי להיות מסובך משום שהשריון הגחוני של הצב מקשה על הגישה למערכת העיכול.

מה עושים אם מצאתם צב ים פצוע על החוף:
במידה ומצאתם בעל חיים פצוע יש להתקשר למוקד רשות הטבע והגנים 3639* אם מצאתם צב פצוע אין לנסות להחזירו לים אלא להתקשר אל המוקד או אל מרכז הצלת צבי ים של הרשות