סיפורה של אוקסנה זולטריוב הספורטאית, המתואר בהמשך כתבה זו, יכול היה להיגמר שונה ובארץ אחרת. שיחת טלפון שקיבלה מקרוספיט חיפה, כמעט בדקה ה-90, הייתה זו ששינה את חייה מקצה לקצה.
הכירו את אוקסנה זולטריוב – מאמנת ומתחרה בהרמת משקולות. בזמנים המודרניים בהם אנו נמצאים, כשנשים לוקחות חלק בכל ענפי הספורט, בחורה שמרימה משקולות עדיין גורמת לחלק מאיתנו להרמת גבה ולסטיגמות דוגמת "זה ספורט לגברים בלבד" , "הבחורות שעושות את גדולות וגבריות" וכו'. אך מסתבר שלא כך הדבר, כשמסתכלים על אוקסנה זלוטובה (34), שעלתה לפני שש שנים מבלארוס, רואים בחורה צנומה, אתלטית, לא גבוהה במיוחד, ממש לא "באדי בילדרית" אבל ספורטיבית להפליא – שילוב טוב של גנים, אימונים ותזונה.
פגשתי את אוקסנה לפני עוד אימון שעמדה להעביר בבית "הפועל" בהדר, שם היא מדריכה כ-55 מתאמנים בהרמת משקולות ותאמינו או לא- רובן נשים. אוקסנה הגיע עם בנה בן ה8 לאולם וכך היא גם מספרת למה בחרה ומתי התחילה בהרמת משקולות?:
התחלתי להתאמן כבר בגיל 10, אבא שלי היה מאמן משקולות. הוא ואמי רצו שאלך לריקודים אך היות והתלוויתי אליו לא מעט כבר מגיל 3 כאשר אימן וכשנסע לתחרויות, התלהבתי דווקא מהרמת המשקולות והחלטתי שזה הספורט שאני רוצה לעשות. בשלב מסוים הוא הביא את המוט והתחלתי להתאמן בבית. בגיל 13 התחלתי כבר להתאמן ולהרים משקולות בקבוצה מסודרת ובגיל 16 יצאתי לאליפות אירופה בקדטים שם זכיתי במקום ה3!.
התקופה הקשה בישראל והטלפון ששינה את חייה
אוקסנה הגיעה לישראל בעקבות בעלה שביקר פה כמה שבועות במסגרת פרוייקט "תגלית". הוא התרשם מהארץ וכשחזר לבלארוס והציע לאוקסנה לנסות עלייה. הם הגיעו לקיבוץ מרחביה ליד עפולה, שם ציפתה לאוקסנה הפתעה לא נעימה כשהמגורים שלהם היו קרוואן של מטר על מטר, מזגן מקולקל בחודשים החמים של השנה ועוד מגוון תנאים לא נוחים, כשאף אחד מבני הזוג שלא דבר עברית עובד והם מגדלים ילד קטן. לעומת הדירה המסודרת שהייתה להם בבלארוס, זו הייתה הרעה גדולה בתנאי המחייה שלהם. לאחר חצי שנה במרחביה, עברו לחיפה אך גם פה, המצב לא השתנה- אוקסנה מצאה את עצמה עם ילד בן שנתיים, בלי משפחה בארץ, לא דוברת את השפה ומחפשת עבודה בתחום אותו היא הכי אהבה… הספורט, אוקסנה שידעה במה היא טובה ושהיא יכולה יותר, החליטה שעבודת כפיים לא באה בחשבון.בייאושם, קנה הזוג כרטיסים לבלארוס, אך זמן קצר לפני החזרה, קיבלה אוקסנה טלפון ממרכז הפועל ובו נאמר לה שבמרכז האגודה בחיפה מחפשים מאמנת משקולות. אוקסנה לא חשבה פעמיים והחליטה ללכת על זה כשבהתחלה עבדה 4 שעות שבועיות ובינתיים גם בעלה מצא עבודה בתור מאמן שחמט, לאט לאט הדברים התחילו להסתדר. אחרי חצי שנה אוקסנה קיבלה כבר 10 שעות שבועיות וכיום היא עובדת כ20 שעות שבועיות ובנוסף היא גם עובדת כמורה לחינוך גופני בשני בתי ספר ומרצה בוינגייט למדריכי חדר כושר.
בנוסף להיותה מאמנת, אוקסנה מתחרה בשנים האחרונות בתחרויות ארציות ובינ"ל, בהן תמיד התברגה בין עשרת המקומות הראשונים, תצא בחודש הבא לאליפות העולם בהרמת משקולות באשחבאד אשר בטורקמניסטן ובאפריל תצא לאליפות אירופה.
קבוצת הרמת המשקולות של הפועל חיפה, אותה היא מאמנת, קיימת רק 3 שנים וכבר הספיקה לזכות 3 פעמים בפרסי הליגה, בכל שנה. השנה זכו האתלטיות בקבוצה במקום הראשון בין הקדטיות, מקום שני בין הנערות וגם מקום שני בבוגרות.
לסיכום הראיון, אוקסנה מדברת על השוויון המגדרי וזורקת כמה נתונים מפתיעים לגבי הרמת משקולות בקרב נשים:
אצלנו במרכז הפועל מתאמנים משני המינים, אך הנוכחות הגדולה יותר היא של נשים, גם בגלל ספורט ה"קרוספיט" הפופולרי בשנים האחרונות, שם הרמת המשקולות היא חלק משמעותי ממנו. יש בנות שההורים שלהן אף הביאו אותן לאימונים והם אלה שעודדו אותן לעשות זאת, משנה לשנה הספורט הזה תופס יותר תאוצה ונהיה לגיטימי לכל דבר. עונה חדשה עכשיו התחילה ואני מזמינה נערים ונערות, גברים ונשים להצטרף אלינו למרכז הפועל בהדר ולהיות חלק מהמשפחה הזו.
