פואמה לעיר יפה, מזוהמת ומסוכנת לתושביה

[url=http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=8999:qlbwz6qh]קראו בהרחבה[/url:qlbwz6qh]
וארוע טרגי של הרוגים בבתי הזיקוק באשדוד מ-2013
(זיכרו שהעירייה מקדמת בברכה את הגדלתם של בתי הזיקוק והמתחם שהם שוכנים בו לפי 3, אפילו ההתנגדות לכאורה נשמעה לחוקרת כתמיכה)

למרגלות הר הכרמל הירוק תמיד,
החולש על העיר שאומרים שיש לה עתיד,
שוכן לו מפרץ בצבע כחול בהיר,
הקרוי מפרץ חיפה, על שם זו העיר.
אל הים שקוראים לו הים התיכון
זורם נהר מקראי וקדום, שמו נהר הקישון.
במימיו נהגו להשתכשך בימים אחרים,
דגים, כל חיות המים בני האדם וציפורים.

יופיו של הכרמל המשקיף אל הים
משאיר כל אחת ואחד משתאה ונפעם.
החליטו הפרנסים: כאן תיבנה עיר ואם,
ויבואו האנשים לגור בה בהמוניהם.

להשתכר למחיתו האדם לעבודה הוא זקוק,
אז הוחלט להקים כאן את בתי הזיקוק,
שהניבו גאווה ופרנסה לרוב
לתושבי המפרץ הרחוק והקרוב.
אמנם האויר והסביבה התמלאו בזוהמה
אבל אין מה לעשות, זהו מחיר הקידמה.

הוקם עוד מפעל המייצר טעמים וריחות
שיתרמו לחיינו את טעם החיים וישביחו אותם באלפי ניחוחות.
אמנם על טעם וריח אין מתווכחים,
אבל אין עוררין,
שהמפעל הזה הפך למטרד של ריחות מסריחים.

וכך במהלך השנים שחלפו,
קמו בתי חרושת ומפעלים,
שאת המפרץ אפפו.
בעליהם גרים במקומות רחוקים ובטוחים,
מייצרים, מזהמים ונהנים מהרווחים,
לתושבים מספרים שהכל בשליטה והכל טוב
ואין זה נכון שהם נושמים אויר רע ומסריח
ובכלל אין זיהום ששוכן כאן לרוב.

ביקשו אנשי חיפה להזמין אנשים לגור עימם,
פרסמו מודעות הממליצות על עירם,
סיפרו בשבחה, על אפשרויות המגורים והחיים בסביבה,
ישבו וחיכו שיגיעו מתעניינים והנה בשעה טובה,
הגיעו מקצוות הארץ אלפים אולי אפילו רבבה.

הביטו במפרץ ובשמש השוקעת במערב
ונציג המכירות ביקש לדעת אם הם יכולים להחליט עכשיו.
וכך שאל:

היפה המקום בעיניכם?

בודאי ענו לו כאיש אחד.
כה יפה כאן: הים, הנוף, ההר, היערות המלבלבים
בניינים נחמדים למראה, האנשים חביבים,
אם כך אמר הנציג, הבה שבו נא עימנו.

לא ולא אמרו האנשים, חיינו וחיי ילדינו יקרים לנו.
לא נשב במקום המנוהל על ידי אנשים חסרי אחריות
המפקירים את אנשי העיר לסכנות שמהם הם יכולים למות,
ניחוחות השקשוקה עולים מן המסעדה החביבה על נבחרי המקום
ובינתיים עוד טייקון מעביר לכאן את מפעלו וכורה בכך עוד תהום.

כי מה ינעם לנו הים אם מזוהם הוא בשפכים רעילים,
מימי הקישון ידועים כחשודים בפלילים,
הדגים הספורים בתוכם תיכף יצמיחו שני ראשים חדק וזנב,
כי חומרים רדיואקטיבים חברו לזוהמה הקיימת במימיו.

את מיכלי גז הבישול מסרבים להטמין בקרקע מזה שנים!
זה מאוד מסוכן , מדוע החיפאים סבלנים ושתקנים?
די להבה קטנה או סיגריה מקרית,
ניצוץ – והאש כל חלקה טובה תכרית.

יש כאן מיכל אמוניה ענק, ישן ופג תוקף הממשיך לפעול כאילו אין מחר,
הפצצה או רעידת אדמה והסוף יהיה רע ומר!
עשרות אלפי איש ימותו ביסורים קשים
רק משום שהממונים על הנושא מסרבים ומתעקשים
להכיר בסכנה שממיט איום בסדר גודל של פצצת אטום,
הם טוענים כי אין הוכחה שיש כאן אמוניה ואומרים זאת בשיא התום.

מיכלי דלק סדוקים שוכנים בבטחה ליד קריית חיים,
מחדירים לאדמה חומרים רעילים ורעים
ובאופן ציני במקום הקרוי חיים, המוות מחכה בפינה,
אנשים מופקרים לגורלם ואין מי שינהיג מדיניות של בינה.
ולמרות שבמקום מתחם קניות שמחות ובילוי
למצוא שם חיים לאחר אסון פתאומי-לא יהיה שום סיכוי!

קצרה היריעה מלפרט את ההפקרות השוררת בחלק זה של המדינה
ואיננו מבינים כיצד אינכם יוצאים להפגנה,
דורשים לקדם מצב הגיוני ובטוח עבורכם
ולסרב להיות הביוב של אנשי עסקים שעושים כסף על גבכם.

לא, חיינו יקרים לנו מדי בכדי ללכת שולל אחר אשליית הנוף והחביבות
אנו מביטים נדהמים מזו המציאות
ומעדיפים למצוא לנו מקום אחר בו לא ייזלזלו בנו, בחיים ובבריאות.

מיסרו בבקשה לאחראים לעניין שאתכם מפקירים,
כי ימצאו להם במטותא פריירים אחרים!

הבטנו באנשים שהלכו מכאן – המומים ושותקים
וחשבנו שאולי הם ממש צודקים
והגיע הזמן שאנשי חיפה
יקחו יוזמה מעשית ותקיפה
ויודיעו לאחראים לנושא כי שעתם חלפה!

מוקדש לקואליציה לבריאות הציבור שבימים אלו נסגרה מחוסר תקציבים.
הארגון היחיד שממש פיקח על מצב הזיהום, חקר והתריע והיה השומר של האזרחים ובריאותם.