ביקרתי בבית הלוחם בחיפה, לצפות בעבודות אומנות מיוחדות, שיצרו מעפילים, פליטי השואה ומלחמת העולם השנייה, שהגיעו באניות רעועות לחיפה וגורשו לקפריסין השכנה.
| צפו בווידאו המציג סיור מודרך בתערוכה "משואה לתקומה" בבית הלוחם
משה פרומין היוזם ואחד האוצרים של התערוכה, קיבל אותי בכניסה בזרועות פתוחות ובהרבה אהבה ונתן לי סקירה מקיפה על העבר ההווה ועל התערוכה והיצירה כולה. חיה בן יעקב "ילדת קפריסין", מתנדבת במחנה עתלית, שגם הוא בעבר היה מחנה עצורים של האנגלים, עזרה ליד משה, באוצרות ובמלאכה.
שנת השהות במעצר בקפריסין
משה בילה כשנה, בין השנים 1947 ל-1948, בהיותו בגיל שבע, במחנה מעצר 55 בקפריסין, שכונה אז מחנה קיץ, של אוהלים הודיים, תקופה חשובה בתחנות חייו שאותה בוודאי לא שוכחים. לא היה זה מחנה קיץ כפי שאנחנו מכירים כיום, של גדנ"ע וצופים ולמרות זאת יש למשה מהתקופה ההיא זיכרונות טובים.
כבר אז, בקפריסין, החל משה פרומין לפסל ולעסוק באומנות ולפי דבריו מגיל שלוש זיכרונותיו הויזואליים מצאו בחייו מיקום ומשמעות. בתקופת המעצר בקפריסין נשלחו למחנות מהארץ כל מיני מדריכים, חלקם מורים לאומנות, אחד מהציירים היותר מפורסמים לעתיד, היה מרדכי ארדון שממנו קיבל משה השראה כבר בגיל כזה צעיר וראה עצמו כתלמיד.
מתי גמלה בליבו ההחלטה ליזום תערוכה?
בשנה שעברה יזם משה כנס מעפילי קפריסין, אליו הגיעו יותר ממאתיים חמישים משתתפים גם מישראל וגם מקצות תבל השונים, ושם הכריז על תערוכה "משואה לתקומה" וביקש מחבריו המשתתפים לאסוף העבודות השונות שרובן ככולן נוצרו במחנות המעצר בקפריסין ויותר מאוחר כאן בישראל עם הגעתם הסופית ארצה לחוף מבטחים.
התערוכה עצמה
התערוכה מתחלקת לשני חלקים החלק התחתון, שייך לאומנים עכשוויים כמרדכי ארבל, נירה רז, משה אזרד ואחרים ומשה מכנה חלק זה של התערוכה, "משואה לתקומה בראי האומנות"
החלק העליון של התערוכה מתייחס כולו לאמנים מעפילים במחנות העצורים, שלמדו הודרכו וייצרו בזמנם הרב הפנוי, את היצירות השונות, פרי זיכרונות עבר וחוויות שעברו במהלך חייהם בין מלחמה בריחה העפלה וטלטלות.
משה עסק כל חייו בצילום בפיסול ובהקניית לימוד המלאכה והאומנות לאחרים. הוא מלמד פעמיים בשבוע אומנות בבית הלוחם את הנכים, פעם בשבוע במילב את הוותיקים, מחזיק סטודיו לעבודותיו וגלריה בצור שלום. יש לו שלושה ילדים ושישה נכדים ואני רק יכול לאחל לו עוד הרבה שנים של בריאות יצירה ויוזמות כאלה של הרבה יצירות אומנות חדשות לאוספים השונים.
משה – כשכן הגר בבית מולך, אני מאד מתרשם מהפסלים והסיפור מאחורי כל אחד מהם והעיקר ברצוני להודות לך על שלושת פסלי הנבל מעשה ידיך, המפארים את רחוב גיורא בשכונת צור-שלום קרית ביאליק, ומענין שבכיכר הרביעית ביניהם מוקם עץ זיית !!!! שכפי שלמדנו בסרטונים השונים , הוא סוג העץ היחיד בו אינך מפסל "כי כדבריך – יש לו חיים משלו" ואני ממש מסכים עם הנחה זו, שתזכה לעוד שנים ארוכות של יצירה ותצוגה ותרומה לתושבי קרית-ביאליק בשבתות האמנים בהם אתה מארח בביתך להנות מיחודיןת היצירות – תודה