כ-100 אלף בעלי חיים מושמדים בכל שנה בעולם בתעשיית גני החיות , כי הם נחשבים לסחורה עודפת ולא יצורים חיים, נושמים, אוהבים, כואבים ומרגישים. בעלי החיים בגני החיות נלקחים ומורחקים מהסביבה הטבעית שלהם ונכלאים מאחורי סורג ובריח לכל החיים. הם לא יכולים לשחק ולרוץ בשטחים הפתוחים, הם נמצאים כל היום לבד עם עצמם, בכלוב, ללא מרחב, ללא גירויים, בקיום המשעמם הזה. הבעיה שלא כולם מודעים לאמת הזאת ועל כן פעילי החזית לשחרור בעלי חיים פועלים על מנת להאיר את עיני באי גני החיות ולהסביר להם את האמת כפי שהיא וחלק מההסברה היא מחאה רועשת.
"סבל סבל בכלובים, שחררו את האסירים" – "מכבדים את הבריות לא קונים יותר חיות" – "הציבור אומר ברור, גני חיות הם לא בידור" – "שחררו אותם לטבע לא כולאים חפים מפשע" – "צדק צדק לכולם לחיות ובני אדם" אלה רק חלק מהססמאות שנשמעו במהלך המחאה שהתקיימה אתמול בכנסיה לגן החיות הלימודי בחיפה. הפעילים החזיקו תמונות שצולמו בגני חיות בהם רואים כיצד בעלי החיים כלואים מאחורי סורג ובריח עצובים ומדוכאים. וכן חילקו פליירים והסבירו לעוברים ולשבים במיוחד הורים שהגיעו עם ילדיהם על הסבל אותו עוברים החיות בגני החיות.
שלי בן יוסף, יוזמת המחאה, דיברה על הסבל של החיות בכלובים, על תעשיית גני החיות שחוטפת בעלי חיים מהטבע, מרחיקה אותם מהסביבה הטבעית שלהם, מפרידה בין אמהות לצאצאים, ומשמידה פרטים שאין לה עוד צורך כלכלי בהם. בנוסף דיברה על יחס החברה לכליאת בעלי חיים והקלות הבלתי נסבלת בה החברה מרשה לעצמה מרשים לפגוע בהם.
"בעלי החיים שבגני החיות נלקחים ומורחקים מהסביבה הטבעית שלהם"
לדבריה, לא ניתן ללמוד על אהבת החי והטבע מביקור במקומות הכולאים את בעלי החיים, פוגעים בהם ומרחיקים אותם מהסביבה הטבעית שלהם. הדבר היחיד שניתן ללמוד מביקור בבתי סוהר (גני חיות) בהם כלואים אסירים חפים מפשע הוא עלינו כחברה, על העיוות שהגענו אליו במחשבה שמותר לנו לעשות מה שאנחנו רוצים מבלי לחשוב מי נפגע בדרך. איך הגענו למצב שמבחינתנו זה בסדר להחזיק מישהו בכלוב למשך כל חייו, רק כי בא לנו להגיע ולהסתכל עליו?
בן יוסף מסבירה: "אנחנו שונאים שלוקחים מאיתנו את החופש שלנו, את החירות שלנו, את האפשרות לחיות את החיים שאנחנו רוצים, להיות עם מי שאנחנו אוהבים, לעסוק במה שאנחנו בוחרים. איך הייתם מרגישים לו הייתם במקומם? הייתם מוכנים לחיות את כל חייכם מאחורי סורג ובריח? ברור שלא. אנחנו מאחלים זאת רק לפושעים הגדולים ביותר. איך הגענו למצב בו אנחנו כולאים חפים מפשע? מי מאיתנו שמגדל בעלי חיים בבית יודע ומכיר היטב את הרצון התמידי שלהם לרוץ, לשחק, להנות. איך נראה לכם שמרגישים בעלי חיים כלואים שלא יכולים לשחק ולרוץ בשטחים הפתוחים? כל היום לבד עם עצמם, בכלוב, ללא מרחב, ללא גירויים, בקיום המשעמם הזה. כך אתם גורמים להם להרגיש כשאתם מפרנסים את המקומות האלה".
"כ-100 אלף בעלי חיים מושמדים בכל שנה בתעשיית גני החיות"
"תעשיית גני החיות משמידה בכל העולם כ-100 אלף בעלי חיים בכל שנה, כי הם סחורה עודפת. עודפים, זה מה שהם. לא יצורים חיים, נושמים, אוהבים, כואבים, מרגישים. סתם עודפים. כך גני החיות מתייחסים ליצורים חיים ורגישים תחת מסווה של אהבת בעלי החיים. את מי שאנחנו אוהבים אנחנו לא כולאים תחת סורג ובריח, לא שוללים ממנו את החירות שלו, לא הופכים את החיים שלו לאומללים במסווה של ״בידור״. בעלי החיים לא נועדו לשרת אותנו ולא נועדו לספק אטרקציה לילדים. הגיע הזמן שנתחיל ללמד את הילדים שלנו מסרים נכונים של אהבה וחמלה ולא כוחנות וכליאה. אנחנו נלחמים עד שכל כלוב יהיה ריק.