(חי פה – תאגיד החדשות של חיפה והסביבה) – כמעט 188 אלף טונות של פסולת ביתית ומסחרית נאספו בחיפה בשנת 2025, אך רק כ-26% מהן הועברו למחזור ולהשבה, בעוד שרוב הפסולת הופנתה להטמנה או לטיפול מקדים. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), הכוללים מעקב אחר כמויות הפסולת שנאספו ברשויות המקומיות לאורך השנים. הנתונים מצביעים על עלייה בכמות הפסולת שנאספת בעיר בעשור האחרון, לצד תנודות משמעותיות בשיעור הפסולת המועברת למחזור. גם בשנת 2025, למרות שיפור מסוים לעומת השנים האחרונות, חלק ניכר מהפסולת בחיפה עדיין אינו זוכה לשימוש חוזר.
כמעט 188 אלף טונות פסולת בשנה
על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2025 נאספו בחיפה 187,870.7 טונות של פסולת ביתית ומסחרית. מדובר בעלייה לעומת שנת 2024, שבה נאספו בעיר כ-185,865 טונות, ובעלייה של כ-16% לעומת שנת 2014, אז עמדה כמות הפסולת שנאספה על כ-161,829 טונות.
הנתונים ממחישים את היקף הפסולת שמייצרת העיר ואת האתגר המתמשך בניהול הטיפול בה. העלייה בכמות הפסולת הכוללת אינה מסתכמת רק בהגדלת היקפי האיסוף והפינוי, אלא מחייבת גם התמודדות עם השאלה מה נעשה בפסולת לאחר שהיא נאספת מהבתים, מבתי העסק ומהמרחב הציבורי.
רק כרבע מהפסולת מועברת למחזור ולהשבה
מתוך כלל הפסולת שנאספה בחיפה בשנת 2025, כ-49,381 טונות הועברו למחזור ולהשבה – כ-26.3% מכלל הפסולת. מנגד, כ-138,490 טונות הופנו להטמנה או לטיפול מקדים, המהווים כ-73.7% מהכמות הכוללת.
מדובר בשיפור לעומת שנת 2024, שבה שיעור הפסולת שהועברה למחזור ולהשבה עמד על כ-23.4%. גם כמות הפסולת שהועברה למחזור גדלה, מכ-43,572 טונות בשנת 2024 לכ-49,381 טונות בשנת 2025.
עם זאת, גם לאחר השיפור, כמעט שלושה רבעים מהפסולת שנאספה בעיר עדיין אינם מועברים למחזור ולהשבה. הפער הזה ממחיש את האתגר שבהגדלת שיעור המיחזור ובהפחתת התלות בהטמנת פסולת.
כמה פסולת מייצר תושב חיפה ביום?
נתון נוסף שעולה מהטבלה נוגע לכמות הפסולת הממוצעת לנפש. בשנת 2025 עמדה כמות הפסולת שנאספה בחיפה על כ-1.74 ק"ג לתושב ליום. מדובר בעלייה לעומת 1.71 ק"ג לנפש ליום בשנת 2024, וגם לעומת כ-1.61 ק"ג בשנת 2014.
במבט על פני עשור, מדובר בעלייה של כ-8% בכמות הפסולת היומית הממוצעת לנפש. הנתון ממחיש כי לצד הגידול בכמות הפסולת הכוללת, גם היקף הפסולת המיוחס לתושב נמצא במגמת עלייה.
חיפה מול הערים הגדולות: יותר מחזור, אך לא פחות פסולת לנפש
השוואה מדגמית בין חיפה לערים גדולות נוספות בישראל, על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2025, מגלה הבדלים משמעותיים הן בכמות הפסולת לנפש והן בשיעור הפסולת המועברת למחזור ולהשבה.
בחיפה נאספו כ-1.74 ק"ג פסולת לנפש ביום, ושיעור המחזור וההשבה עמד על 26.3%. לשם השוואה, בתל אביב-יפו נאספו כ-2.32 ק"ג לנפש ביום, אך שיעור המחזור וההשבה עמד על כ-19%. בירושלים נאספו כ-1.46 ק"ג לנפש ביום, ושיעור המחזור עמד על כ-11.2% בלבד.
גם בערים אחרות נרשמו נתונים נמוכים יותר מחיפה: בראשון לציון שיעור המחזור וההשבה עמד על כ-19.5%, באשדוד על כ-9.4%, בבאר שבע על כ-11.8% ובפתח תקווה על כ-9.9%.
הנתונים מצביעים על כך שחיפה מציגה שיעור מחזור והשבה גבוה יחסית לערים שנבדקו, אך עדיין נותר בה רוב גדול של פסולת שאינו מועבר למסלולים אלה.
השוואה בין ערים גדולות בישראל – נתוני 2025
| עיר | פסולת לנפש ביום | שיעור מחזור והשבה |
|---|---|---|
| תל אביב-יפו | 2.32 ק"ג | 19.0% |
| באר שבע | 1.96 ק"ג | 11.8% |
| ראשון לציון | 1.83 ק"ג | 19.5% |
| חיפה | 1.74 ק"ג | 26.3% |
| פתח תקווה | 1.71 ק"ג | 9.9% |
| אשדוד | 1.65 ק"ג | 9.4% |
| ירושלים | 1.46 ק"ג | 11.2% |
ההשוואה מדגישה כי כמות הפסולת שמייצר תושב אינה המדד היחיד לבחינת ההתמודדות העירונית עם פסולת. גם היכולת להפריד, לאסוף ולהעביר חומרים למחזור ולהשבה היא מרכיב מרכזי בתמונה הסביבתית. חיפה אמנם מציגה יתרון בשיעור המחזור ביחס לערים שנבדקו, אך כמות הפסולת הכוללת והיקף הפסולת שאינה מגיעה למחזור עדיין מציבים בפניה אתגר משמעותי.
תנודות בשיעורי המחזור לאורך השנים
בחינת הנתונים לאורך השנים מגלה כי שיעור הפסולת שהועברה למחזור ולהשבה בחיפה אינו נמצא במגמת עלייה רציפה. בשנת 2014 עמד השיעור על כ-26.4%, ובשנת 2019 הגיע לכ-26.9%. בשנת 2020 נרשמה ירידה לכ-18.9%, ובשנת 2021 עלה השיעור לכ-27.9%.
אלא שבשנת 2022 נרשמה ירידה נוספת, והשיעור צנח לכ-16.8%. גם בשנת 2023 נותר שיעור המחזור נמוך ועמד על כ-17.2%. בשנת 2024 נרשם שיפור לכ-23.4%, ובשנת 2025 הוא עלה לכ-26.3%.
הנתונים מלמדים כי אף שחיפה הצליחה לשפר את שיעור המחזור בשנתיים האחרונות, היא עדיין לא הציגה מגמת שיפור יציבה לאורך כל התקופה הנבדקת.
לא רק כמה זורקים, אלא גם כמה צורכים: הקשר בין קניות לכמות הפסולת
כמות הפסולת לנפש אינה רק נתון סביבתי, אלא גם מדד לדפוסי הצריכה שלנו. בחיפה נאספו בשנת 2025 כ-1.74 ק"ג פסולת לתושב מדי יום, שהם כ-52 ק"ג בחודש וכ-634 ק"ג בשנה. חלק ניכר מהפסולת נוצר בעקבות רכישת מוצרים, שימוש באריזות, מוצרים חד-פעמיים והשלכת מזון שלא נעשה בו שימוש.
הקשר בין צריכה לפסולת מקבל משמעות מיוחדת בחודש נובמבר, שהפך לחודש של מבצעי קניות והנחות, עם אירועי מכירות כמו יום הרווקים הסיני, Shopping IL ו-Black Friday. בתקופה זו הציבור נחשף לעידוד מוגבר של רכישות, לרבות קניות מקוונות, שלעתים כרוכות באריזות קרטון, פלסטיק וחומרי מילוי נוספים. רכישת מוצרים שאינם נחוצים, החלפת מוצרים תקינים ורכישות מזון מעבר לצורך עלולות להגדיל את כמות הפסולת הביתית.
אין פירוש הדבר שכל רכישה בתקופת המבצעים מייצרת בהכרח פסולת מיותרת, אך מדובר בהזדמנות לבחון מחדש את הרגלי הצריכה: האם אנחנו באמת זקוקים למוצר, האם אפשר לבחור מוצר עמיד יותר, האם ניתן להימנע מאריזות מיותרות והאם אפשר לעשות שימוש חוזר במוצרים במקום להחליפם.
צמצום הפסולת מתחיל עוד לפני שלב ההשלכה לפח. רכישה מושכלת, שימוש חוזר, תיקון מוצרים, העדפת מוצרים עם פחות אריזות והפחתת בזבוז מזון יכולים להפחית את כמויות הפסולת שמגיעות למערך האיסוף העירוני.
המחיר הסביבתי של הפסולת שאינה ממוחזרת
לפסולת שאינה מועברת למחזור ולהשבה יש השלכות סביבתיות משמעותיות. הטמנת פסולת צורכת שטחים נרחבים, משאב מוגבל במיוחד במדינה צפופה כמו ישראל, ועלולה לגרום לזיהום קרקע ומקורות מים בעקבות חלחול תשטיפים המכילים חומרים אורגניים ואי-אורגניים. בנוסף, פירוק פסולת אורגנית במטמנות גורם לפליטת מתאן, גז חממה בעל השפעה משמעותית על התחממות כדור הארץ.
גם להובלת הפסולת לאתרי הטיפול וההטמנה יש מחיר סביבתי, בשל צריכת הדלק ופליטת מזהמי אוויר מכלי הרכב. מעבר לכך, כאשר מוצרים וחומרי גלם שניתן היה למחזר מושלכים להטמנה, נדרש להפיק חומרי גלם חדשים ולצרוך אנרגיה ומשאבים נוספים לצורך ייצורם.
צמצום הפסולת במקור והגדלת השימוש החוזר והמחזור הם לכן לא רק עניין של ניקיון עירוני, אלא חלק מהמאמץ לצמצום פליטות גזי חממה, שמירה על משאבי הטבע והגנה על הסביבה. המשרד להגנת הסביבה מדגיש כי סדר העדיפויות בטיפול בפסולת מתחיל בהפחתה במקור, ממשיך בשימוש חוזר ובמחזור, ורק לאחר מכן בהשבת אנרגיה ובהטמנה.
האתגר העירוני: פחות פסולת להטמנה, יותר שימוש חוזר
הנתונים מציבים בפני חיפה אתגר סביבתי משמעותי: לא רק לאסוף ולפנות את הפסולת מהרחובות, אלא גם להגדיל את שיעור הפסולת שמועברת למחזור ולהשבה ולצמצם את הכמויות המופנות להטמנה.
הגדלת היקף המחזור מחייבת מערך איסוף יעיל ונגיש, פריסה מספקת של מתקני מחזור, הסברה לציבור ועידוד הפרדת פסולת כבר בשלב השלכתה. לצד זאת, יש חשיבות גם לטיפול בפסולת המסחרית וליצירת פתרונות שיאפשרו לבתי עסק ולמוסדות לצמצם את כמות הפסולת שהם מייצרים.
בחיפה, עיר גדולה וצפופה הכוללת שכונות מגורים, אזורי מסחר, תעשייה ומוסדות ציבור, ההתמודדות עם הפסולת היא חלק בלתי נפרד מאיכות החיים העירונית ומהשמירה על הסביבה.
הנתונים לשנת 2025 מצביעים על שיפור לעומת השנתיים שקדמו לה, אך גם על כך שהדרך לצמצום משמעותי של כמויות הפסולת המועברות להטמנה עוד ארוכה.