התוכנית החדשה שעשויה לשנות את חייהם של מיליוני הישראלים

(חי פה – תאגיד החדשות של חיפה והסביבה) – לא עוד עשרות סיסמאות, חשבונות נפרדים וצילומים של תעודות זהות שנשלחים לכל עבר. אסטרטגיה לאומית חדשה מבקשת לשנות את הדרך שבה אזרחי ישראל מזדהים מול המדינה, הבנקים, חברות הביטוח וגופים נוספים. במרכז המהלך, הזדהות דיגיטלית אחת וארנק זהויות לאומי שירכז את המסמכים הרשמיים בטלפון הנייד. האם בקרוב נוכל להשאיר את הניירת בבית?

הזדהות אחת במקום עשרות חשבונות

ישראל בדרך לשינוי משמעותי באופן שבו אזרחיה מקבלים שירותים ומבצעים פעולות בעולם הדיגיטלי. אסטרטגיה לאומית חדשה, שגובשה על ידי מערך הסייבר הלאומי בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי וגופים ממשלתיים ופיננסיים נוספים, מציעה להקים תשתית הזדהות דיגיטלית אחידה שתאפשר לתושבים להזדהות באמצעות מערכת אחת מול מגוון רחב של גופים, ממשלתיים ופרטיים כאחד.

כיום, אזרחים רבים נאלצים לפתוח חשבונות משתמש נפרדים, לזכור סיסמאות שונות ולעבור תהליכי זיהוי חוזרים מול בנקים, חברות ביטוח, גופי בריאות ושירותים נוספים. לפי התוכנית החדשה, המצב הזה עשוי להשתנות: מערכת הזדהות לאומית אחת תוכל לשמש לאימות זהות המשתמש במגוון שירותים, בלי צורך לעבור בכל פעם מחדש תהליך זיהוי נפרד.

כל המסמכים הרשמיים בארנק אחד בטלפון

אחד החידושים המרכזיים בתוכנית הוא הקמת ארנק זהויות דיגיטלי לאומי. מדובר בפתרון שיאפשר לכל תושב לרכז בטלפון הנייד תעודות, רישיונות, אישורים ומסמכים רשמיים שהונפקו על ידי המדינה.

במקום לחפש מסמכים בתיק, לצלם תעודת זהות או לשלוח העתקים לגופים שונים, ניתן יהיה להציג מסמכים דיגיטליים, לאמת את אמינותם ולהוכיח זכאות לשירותים ישירות מהטלפון.

השימוש בארנק צפוי להתאפשר גם בקבלת שירות פנים אל פנים, ולא רק באינטרנט. עם זאת, מי שמעדיף את המסמכים הפיזיים יוכל להמשיך להשתמש בהם כרגיל, המדינה לא מתכוונת לבטל את הנפקת התעודות הפיזיות.

ומה לגבי הפרטיות?

אחת השאלות המרכזיות סביב המהלך נוגעת לפרטיות ולשמירה על המידע האישי. במערך הסייבר מדגישים כי אף שהזדהות לאומית תוכל לשמש גם גופים פרטיים, חשבונות המשתמשים בבנקים, בחברות הביטוח ובשאר הגופים יישארו נפרדים.

תפקידה של מערכת ההזדהות הלאומית יהיה לאמת את זהות האדם בלבד, ולא לאפשר לממשלה גישה לפעילותו בחשבונות הפרטיים שלו.

פחות צילומי תעודות, פחות הזדמנויות להונאות

מעבר לנוחות, התוכנית נועדה להתמודד עם אחת הבעיות המדאיגות של העידן הדיגיטלי: גניבת זהויות והתחזות ברשת. כיום, צילומים של תעודות זהות ומסמכים אישיים מועברים ונשמרים במאגרים רבים של ארגונים ועסקים. ריבוי המאגרים מגדיל את הסיכון לדליפות מידע ולשימוש לרעה בפרטים האישיים.

באמצעות תשתית הזדהות לאומית מאובטחת ניתן יהיה לצמצם את הצורך בשליחת צילומי תעודות ובשמירת העתקים שלהן, לחזק את אמינות תהליכי הזיהוי ולהקשות על עברייני רשת להתחזות לאנשים אחרים.

5.5 מיליון ישראלים כבר רשומים

נכון להיום, כ-5.5 מיליון משתמשים רשומים במערכת ההזדהות הממשלתית. האסטרטגיה החדשה מבקשת להרחיב בהדרגה את השימוש בה גם למגזר הפרטי, בדגש על תחומי הבנקאות, הבריאות, התקשורת והביטוח. המהלך גובש בשיתוף מערך הסייבר הלאומי, מערך הדיגיטל הלאומי, רשות האוכלוסין וההגירה, אגף התקציבים במשרד האוצר, החשב הכללי ובנק ישראל.

לדברי נעמה בן צבי, ראש היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, הזדהות דיגיטלית היא כבר לא רק עניין טכנולוגי, אלא תשתית אמון לאומית שתאפשר לקדם כלכלה דיגיטלית מתקדמת, להגן על הציבור מפני הונאות ולספק שירותים נגישים ובטוחים יותר.

הציבור מוזמן להביע עמדה

האסטרטגיה החדשה תוצג לראשונה במסגרת שבוע הגנת הסייבר הלאומי, המתקיים בין 8 ל-12 בנובמבר 2026. טיוטת האסטרטגיה פתוחה להתייחסויות הציבור עד 30 בנובמבר 2026.

אם המהלך ייושם במלואו, הוא עשוי לשנות באופן משמעותי את ההתנהלות היומיומית של מיליוני ישראלים. פחות בירוקרטיה, פחות מסמכים, פחות סיסמאות, ובעיקר דרך פשוטה ובטוחה יותר להוכיח מי אנחנו ולקבל את השירותים שמגיעים לנו.