האוכלוסייה האתיופית בחיפה: קהילה חמה ומלוכדת לקראת חג הסיגד

ביום שני, 9 בנובמבר 2026, יציינו בני הקהילה האתיופית בישראל את חג הסיגד – חג של התחדשות רוחנית, פיוס ואהבת האדם, המבטא את הכמיהה לירושלים ואת הקשר העמוק של יהודי אתיופיה למסורת היהודית. בחיפה, מתגוררים כיום כ-5,700 תושבים ממוצא אתיופי, המהווים כ-1.9% מאוכלוסיית העיר. הקהילה החיפאית פעילה בתחומי החינוך, התרבות והחברה, ומשמרת את המסורת לצד השתלבות מלאה בחיי העיר.

רקע כללי – מהעלייה הגדולה ועד ההשתלבות בישראל

האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל מונה כיום כ-179,900 תושבים, מתוכם 93,100 ילידי אתיופיה ו-86,700 ילידי ישראל שאבותיהם נולדו באתיופיה. שני מבצעי העלייה ההיסטוריים – מבצע משה (1984) ו-מבצע שלמה (1991) – הביאו לישראל עשרות אלפי יהודים מאתיופיה, שחצו מדבריות סודן בתנאים קשים כדי להגשים את חלום העלייה לירושלים. מאז, הקהילה האתיופית הפכה לחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, תוך שמירה על זהותה הייחודית.

לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2025, 65% מבני הקהילה מתגוררים במחוזות המרכז והדרום, כאשר הערים נתניה, אשקלון ובאר שבע מובילות במספר התושבים ממוצא אתיופי. בחיפה, הקהילה אמנם קטנה יחסית, אך נחשבת למגובשת ולבעלת תרומה משמעותית לחיי התרבות והחברה בעיר.

מנהגי חג הסיגד – יום של תפילה, צום והתחדשות

חג הסיגד נחוג 50 יום לאחר יום הכיפורים, והוא מבוסס על פסוק מספר נחמיה המתאר את התכנסות העם בירושלים לקריאת התורה. בקהילות יהודי אתיופיה, החג כולל צום, תפילות, קריאת ספרי התורה והודיה לאל, לצד טקסי סליחה ופיוס בין בני הקהילה. בישראל, החג נחוג כיום ברחבי הארץ בטקסים ציבוריים, תפילות חגיגיות, מופעי תרבות והרצאות על מורשת יהודי אתיופיה. בחיפה מתקיימים מדי שנה אירועים עירוניים בשיתוף עיריית חיפה, משרד התרבות ומרכזים קהילתיים, בהם משתתפים גם תושבים שאינם בני הקהילה – ביטוי לחיבור בין תרבויות ולכבוד הדדי.

הקהילה האתיופית בישראל – נתונים בולטים

• לידות: בשנת 2025 נולדו 3,902 תינוקות לנשים ממוצא אתיופי.
• חינוך: בשנת הלימודים תשפ"ה למדו 35,000 תלמידים ממוצא אתיופי, שהם כ-2.2% מכלל התלמידים בחינוך העברי.
• השכלה גבוהה: בשנת תשפ"ה קיבלו 1,126 יוצאי אתיופיה תואר אקדמי, עלייה של 6.8% מהשנה הקודמת.
• ספורט: 2,443 ספורטאים פעילים ממוצא אתיופי רשומים בישראל.
• רווחה: כ-26,200 ילידי אתיופיה רשומים במשרד הרווחה, לצד 21,000 ילידי הארץ שאבותיהם נולדו באתיופיה.

נתונים אלו משקפים קהילה מתפתחת, משכילה ומשתלבת, השומרת על זהותה התרבותית תוך השתתפות פעילה בכל תחומי החיים בישראל.

האינג'ירה – טעם הבית של אתיופיה

אחד הסמלים הבולטים של חג הסיגד הוא האינג'ירה, הלחם המסורתי של יהודי אתיופיה. מדובר בלחם שטוח ורך בעל מרקם ספוגי וטעם מעט חמוץ, המשמש בסיס לכל ארוחה אתיופית. הוא עשוי מקמח טף – דגן עתיק ועשיר בברזל, סידן וחלבון.

מתכון ביתי לאינג'ירה:

מרכיבים:

• 2 כוסות קמח טף
• 2 כוסות מים
• קורט מלח
• מעט שמן לטיגון

אופן ההכנה:

1. מערבבים את הקמח והמים עד לקבלת בלילה דלילה.
2. מניחים את התערובת מכוסה בטמפרטורת החדר למשך 24 שעות לתסיסה טבעית.
3. מחממים מחבת נון-סטיק, יוצקים מצקת מהבלילה ומבשלים על צד אחד בלבד עד שהחלק העליון מתייבש ומופיעים חורים קטנים.
4. מגישים חם לצד תבשילי עדשים, ירקות או רוטב חריף מסורתי.

האינג'ירה היא הרבה מעבר למאכל, היא סמל של קהילה, של שיתוף ושל חיבור בין דורות. כמו חג הסיגד עצמו, היא מבטאת את הערכים של אחדות, אמונה ותקווה לעתיד טוב יותר.

בחיפה, חג הסיגד הוא לא רק חג של קהילה – הוא חג שמחבר בין תרבויות ומזכיר את כוחו של האור גם בימים גשומים.