מה באמת משפיע על הישגי הילדים ולמה הפערים בחשבון לא נסגרים?

(חי פה) – מחקר אורך רחב־היקף שנערך במשך ארבע שנים ועקב אחר כמעט 700 ילדים מגן חובה ועד כיתה ג' מגלה תופעה מפתיעה: בעוד הפערים המעמדיים במיומנויות שפה וקריאה מצטמצמים באופן משמעותי במהלך שנות בית הספר הראשונות, הפערים במתמטיקה נותרים יציבים ואינם נסגרים. המחקר מצביע על תפקיד מרכזי של תפקודים ניהוליים ובעיקר זיכרון עבודה שמיעתי, בצמצום פערים בשפה, אך מראה כי יכולות אלו אינן מספיקות כדי לגשר על הפערים בתחום החשבון.

המחקר: 700 ילדים, שלוש נקודות זמן, ומבחנים מקיפים

המחקר, שנערך בין השנים 2019–2023, בחן את התפתחותם של ילדים במסגרות חינוך רגילות בשלוש נקודות זמן קריטיות: גן חובה, כיתה א' וכיתה ג'. כל ילד עבר סוללת מבחנים מקיפה בתחומי השפה, החשבון והתפקודים הניהוליים:

• מיומנויות שפה ואוריינות: ידע אותיות, מודעות פונולוגית, יכולות מורפולוגיות ושטף קריאה.
• מיומנויות חשבון ומתמטיקה: הכרת מספרים, פתרון חישובים בסיסיים ושטף מתמטי.
• תפקודים ניהוליים: זיכרון עבודה שמיעתי וחזותי, עיכוב תגובה וגמישות קוגניטיבית.

הממצאים: הפערים בשפה מצטמצמים — בחשבון נשארים כפי שהיו

שפה וקריאה

נמצאה אינטראקציה בין גיל למעמד סוציואקונומי (SES): הפערים הגדולים שנראו בגן חובה הלכו והצטמצמו עד כיתה ג'. הסיבה המרכזית: תפקודים ניהוליים, ובעיקר זיכרון עבודה שמיעתי, שסייעו לילדים מרקע מוחלש להדביק את הקצב.

חשבון ומתמטיקה

בחשבון לא נמצאה אינטראקציה בין גיל ל־SES: הפערים בין ילדים מרקע גבוה לנמוך נותרו יציבים לאורך כל שנות המחקר. היכולות הקוגניטיביות אמנם מנעו מהפער להתרחב, אך לא הצליחו לסגור אותו.

למה זה קורה? ההסבר המדעי מאחורי הפערים

החוקרים מסבירים כי שפה היא תחום שבו ילדים נחשפים באופן יומיומי למילים, דיבור וקריאה, גם בבית וגם במסגרות החינוך. לכן, כאשר תנאי הלמידה בבית הספר אחידים, ילדים מרקע מוחלש יכולים להיעזר בתפקודים ניהוליים כדי לצמצם את הפער.

לעומת זאת, מתמטיקה היא תחום הנבנה נדבך על גבי נדבך, ודורש חשיפה עקבית למספרים, מושגים ותרגול, חשיפה שאינה מתרחשת באופן טבעי בבית כמו שפה. לכן, גם יכולות קוגניטיביות גבוהות אינן מספיקות כדי לסגור את הפער.

תפקודים ניהוליים מונעים מהפערים להעמיק — אך לא מספיקים לסגור אותם

ד"ר טליה רז, שערכה את המחקר במסגרת עבודת הדוקטור שלה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, מסבירה: "בקריאה הפערים בין המעמד הנמוך לגבוה הצטמצמו בהדרגה עד כיתה ג', ותרומתם הפוחתת של התפקודים הניהוליים מרמזת על כך שהם סייעו לגישור הפער עם הזמן. לעומת זאת, בחשבון הפערים נותרו יציבים וגם זה ממצא משמעותי, שכן הוא מצביע על כך שהתפקודים הניהוליים מנעו מהפער להעמיק."

לדבריה, יש חשיבות רבה לחשיפה מוקדמת לסביבות מאתגרות קוגניטיבית, במיוחד עבור ילדים מרקע סוציואקונומי נמוך.

השלכות משמעותיות על מדיניות חינוכית

פרופ' שאול, מהמרכז לחקר המוח בלקויות למידה באוניברסיטת חיפה, מדגישה: "הממצאים מדגישים את התפקידים המגוונים של תפקודים ניהוליים בניבוי הישגים בקריאה ובמתמטיקה. הם מצביעים על חשיבות קידום תפקודים ניהוליים כדי לצמצם פערים וליצור הזדמנויות שוויוניות לכל התלמידים."

לדבריה, המחקר מדגיש את חשיבותה של סביבת בית הספר בצמצום פערים הנובעים מסביבות בית שונות.

מה הלאה? חשיבות ההתערבות המוקדמת

החוקרים קוראים להמשך בחינת הפערים לאורך השנים, במיוחד בתחומים מתקדמים כמו הבנת הנקרא ופתרון בעיות מילוליות. הם מדגישים כי התערבות מוקדמת, הן בשפה והן בחשבון, יכולה לשנות את מסלול ההתפתחות של ילדים מרקע מוחלש.