אצלו אף יום
אינו דומה לקודמו.
בבוקר הכרזה,
בצהריים הכחשה,
בערב כבר כותרת חדשה.
בחצות ציוץ
שמונע פיצוץ.
ובבוקרו של יום חדש,
הכול חוזר מחדש.
מי שמנסה לנבא,
בכתב או בעל פה,
את הצעד הבא שלו,
מתי כבר יכניס
לאיראן את "השטקר",
הוא בבחינת "נביא שקר".
ומגלה שההפתעה
היא כמעט המדיניות היחידה
שאפשר לסמוך עליה.
הבעיה היא
שגם ההפתעה,
כשהיא מופיעה,
לעיתים מפתיעה.
אז אולי כדאי
ציפיות להנמיך,
ולתת לחוסר הוודאות
להמשיך.

