סיפור על בניין: ב־1945, עם סיום מלחמת העולם השנייה וחזרתם ארצה של אלפי לוחמי הבריגדה היהודית, שלחמו במסגרת הצבא הבריטי נגד גרמניה הנאצית, התעורר הצורך לספק להם ולבני משפחותיהם דיור שיאפשר להם לפתוח בחיים אזרחיים. שיכון הבריגדה, שהוקם בבת גלים בשנת 1947, נועד לתת מענה לצורך דחוף זה.
הרקע החברתי
עם שובם ארצה, ביקשו חיילי הבריגדה להקים משפחה ולהשתלב בחיים האזרחיים, אך נתקלו במחסור חמור בדיור.
לנוכח מצוקת הדיור חברו שלטונות המנדט הבריטי ועיריית חיפה להקמת שיכון ייעודי עבור הלוחמים המשוחררים. לצורך כך הועמד לרשות הפרויקט שטחו של מחנה צבאי בריטי שפונה, ותכנון השיכון הופקד בידי אדריכל העיר חיפה, אדולף רדינג. הבנייה החלה בשנת 1947, עוד בתקופת המנדט הבריטי, והשיכון נועד לכלול דירות קטנות ופונקציונליות עבור הלוחמים ובני משפחותיהם בראשית דרכם האזרחית.

תאור מתחם שיכון הבריגדה
השיכון הייעודי שהוקם בבת גלים עבור לוחמי הבריגדה ובני משפחותיהם כלל 290 דירות בלבד, אף שנרשמו אליו כ־500 מועמדים. הדירות הוקצו בהגרלה.
שיכון הבריגדה ממוקם בחלקה הדרומי של שכונת בת גלים, בין רחוב העלייה השנייה מצפון, רחוב החי"ל מדרום, רחוב הקלעים ממערב והמרכז הקהילתי בת גלים ממזרח.
עיקר הבינוי ערוך בשתי שורות מקבילות של שבעה מבני מגורים בני שלוש קומות, הניצבים בניצב לרחובות העלייה השנייה והחי"ל. ביניהן נמתחת שדרה מרכזית להולכי רגל, שממנה מסתעפים שבילים אל חלקי המתחם. לאורך רחוב החי"ל נבנתה דופן רציפה, ובה מבני מגורים בני שלוש קומות מעל קומת קרקע מפולשת, שדרכה מובילים המעברים אל לב השיכון.
המתחם כלל דירות בנות חדר אחד, שניים או שלושה חדרים, בנות 30-60 מ״ר, ובהן מרפסות קטנות, שרובן פונות אל המרחבים הציבוריים הירוקים שבין המבנים. בתכנון השיכון המשיך אדולף רדינג את עקרונות "עיר הגנים", שעליהם התבססה תוכניתו של ריכרד קאופמן לבת גלים, והתאים אותם לקנה המידה של המתחם.

על האדריכל: אדולף רדינג
אדולף רדינג (1888–1957) נמנה עם האדריכלים הבולטים שפעלו בחיפה בתקופת המנדט הבריטי. לפני עלייתו לארץ ישראל בשנת 1933 כיהן כאדריכל העיר ברלין, ולאחר שהשתקע בחיפה מונה לאדריכל העיר.
שיכון הבריגדה הוא מן העבודות החשובות שתכנן רדינג בחיפה, והוא משלב בנייה פונקציונלית עם מרחבים פתוחים בקנה מידה אנושי – מאפיינים המשתלבים היטב במרקם שכונת בת גלים.
עם יצירותיו הבולטות בעיר נמנית כיכר מסריק, במפגש הרחובות הרצל והנביאים.

המצב כיום
שיכון הבריגדה נכלל ברשימה העירונית של המבנים לשימור.
ביקור במתחם מגלה פער כואב בין איכויותיו של התכנון המקורי לבין מצבו כיום. המרחבים הציבוריים סובלים מהזנחה ומצמחיית פרא, ובמהלך השנים נוספו לדירות תוספות רבות ובוצעו שינויים בחזיתות, עד שקשה למצוא מבנה שנותר במתכונתו המקורית. כל תכנית עתידית לשיקום המתחם תידרש להסדיר את התוספות, לשקם את המבנים ואת המרחב הציבורי, ובה בעת להתאים את הדירות לצורכי המגורים בני זמננו.
במהלך השנים הוצגו בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון מספר הצעות רעיוניות להתחדשות המתחם, שביקשו לשלב בין שימור המרקם המקורי לבין שיפור איכות המגורים. הצעות אלה לא חרגו מגבולות האקדמיה ולא קודמו למימוש.
מצבו הנוכחי של שיכון הבריגדה מעורר שאלה קשה: האם עדיין ניתן לשקמו, או שמא נדרש מהלך מקיף של הריסה ובנייה מחדש. התשובה אינה יכולה להיגזר מן ההזנחה בלבד, אלא מחייבת בחינה מקצועית של מצב המבנים ושל האפשרות לשמר לפחות את ערכיו התכנוניים — השדרה המרכזית, קנה המידה והמערכת הירוקה שבין המבנים.
תודות
תודתי נתונה לידידתי נילי נבו, ילידת בת גלים, על הצעת הנושא ועל המידע הרב שחלקה עמי, אשר סייע בגיבוש כתבה זו.

קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.


היי ד"ר דוד יצוין כי התגוררתי בבניין זה בשנות ה90 בשכונת בת גלים האיזור היה נחמד ביותר אך הצנרות בבנין היו מאכזבות
ש