(חי פה) – מערכת חי פה קיבלנו את הבשורה על מותה של רותי בהלם ובכאב גדול. רותי הייתה לא רק כותבת מוכשרת, אלא גם עמיתה אהובה, רגישה ומלאת לב. היא ידעה להקשיב, לשאול את השאלות הנכונות, ולמצוא את האנושי בכל סיפור.
עבורנו, רותי הייתה הרבה מעבר לכותבת, היא הייתה חלק מהנשמה של המערכת. נוכחותה, צניעותה, החיוך השקט והאינטליגנציה הרגשית שלה ילוו אותנו עוד זמן רב.
עולם העיתונות, הספרות והתרבות בישראל נפרד בימים אלה מרותי זוארץ, עיתונאית, סופרת, משוררת ואשת מילים נדירה, שנפטרה בפתאומיות בגיל 52. זוארץ, שהחלה את דרכה המקצועית כבר בגיל צעיר, הותירה אחריה מורשת כתיבה עשירה, קול אנושי ורגיש, ונוכחות מקצועית ואישית שהותירה חותם עמוק על כל מי שעבד לצידה.
הלוויה תתקיים ביום רביעי 25/2/26 בשעה 13:00 בבית העלמין שיכון וותיקים בנתניה
מהנערה הכותבת לעיתונאית מובילה
זוארץ החלה את דרכה העיתונאית בגיל 13 בלבד, כאשר הצטרפה למערכת מעריב לנוער. משם המשיכה לכתוב בעיתונים המרכזיים בישראל, בהם ידיעות אחרונות, גלובס, מעריב ועוד. כתיבתה התאפיינה ביכולת נדירה לשלב בין דיוק עיתונאי לרגישות אנושית, בין חדות מחשבה לבין חמלה.
יצירה ספרותית אמיצה
במהלך השנים פרסמה זוארץ מספר ספרי שירה, בהם יותר מכל, גירת הגמל ו-רותילנד. בשנת 2008 יצא לאור הרומן שלה אכולות, שזכה להערכה רבה בזכות תיאוריו הכנים של מאבק בהפרעות אכילה. הספר נחשב לאחד הטקסטים הבולטים בישראל בנושא זה, והציג את יכולתה של זוארץ לגעת בנושאים רגישים בעדינות ובאומץ.
כתיבתה במערכת חי פה – קול אישי, חד ומלא חמלה
באתר חי פה פרסמה זוארץ כתבות, ראיונות ותכנים מגוונים, לעיתים בנושאים חברתיים ולעיתים בנושאים תרבותיים ואישיים. כתיבתה באתר התאפיינה בקול ייחודי, כזה שמצליח להיות גם מקצועי וגם אישי, גם חד וגם מלא חמלה. היא ידעה להאיר סיפורים מקומיים מזווית אנושית, להקשיב למרואיינים שלה באמת, ולהביא לקוראים חוויה עמוקה ומדויקת.
בין כתבותיה בלטו ראיונות עם אנשי תרבות, סיקורים מקומיים וכתבות מגזין שהציגו את חיפה וסביבותיה דרך עיניה הרגישות. היא הייתה חלק בלתי נפרד מהמערכת, והביאה איתה רוח של סקרנות, אהבת אדם ואהבת המילה הכתובה.
יהי זכרה ברוך!
רותי זוארץ, 1974–2026, הותירה אחריה חלל גדול בלבם של קוראים, עמיתים, חברים ומשפחה. מורשתה הספרותית והעיתונאית תמשיך ללוות את כולנו וכל מי שאי פעם קרא את מילותיה, יודע עד כמה הן נשארות.