(חי פה) – נושא כריתת העצים בחיפה ממשיך לעורר סערה ציבורית. שוב ושוב מגיעות למערכת פניות מתושבים מודאגים, הטוענים כי עצים נכרתים במהירות, לעיתים ללא שקיפות מספקת ולעיתים תוך עקיפת הליכי פיקוח והתנגדות. כעת מצטרפת לסוגיה שאילתה רשמית ומפורטת של חברי מועצת העיר, עו"ד דוד עציוני וזאב סננזון, שאילתה שמעלה שורה ארוכה של סימני שאלה מטרידים לגבי הליך שבוצע ברחוב איינשטיין 50.
אלא שבמקום לקבל תשובות ענייניות, מפורטות ושקופות כפי שמצופה מרשות ציבורית, נענו השניים במשפט קצר אחד, שלדבריהם אינו מספק ואף נשמע מזלזל: "אני מודה לך על שאתה עושה עבודה עבורנו, התשובה נמצאת בגוף השאילתה".
בדיקה אקראית שהובילה לחשיפה
השאילתה לא נולדה מתחקיר יזום או מאבק פוליטי, אלא מפנייה פשוטה של תושב שלא הצליח להבין כיצד ניתן היתר כריתה לעצים הסמוכים לביתו. בעקבות הפנייה ביצעו חברי המועצה בדיקה נקודתית, שלטענתם הייתה אקראית אך העלתה ליקויים מהותיים בהתנהלות. "אם כך נראית בדיקה מקרית אחת," אמרו, "מה קורה בשאר המקרים?"
לוח הזמנים שמעורר תהיות
מהנתונים שהוצגו בשאילתה עולה לוח זמנים חריג ומהיר במיוחד, המעורר סימני שאלה לגבי תקינות ההליך. כבר ב-6 במאי 2025 ניתנה חוות דעת אגרונומית שקבעה כי ארבעה עצי אורן ירושלמי חולים ומהווים סכנה בטיחותית, יום לאחר מכן שולמה אגרה בסך 55 שקלים עבור בקשה להיתר כריתה, ב-11 במאי הוגשה הבקשה ובאותו יום אף הונפק ההיתר, תוך ציון מפורש של תקופת ערר עד ל-25 במאי. אלא שלמרות מועד הערעור שנקבע, ב-18 במאי, שבוע שלם לפני תום התקופה, בוצעה הכריתה בפועל, מה שמעלה תהייה כיצד ניתן היה להשלים את כריתת העצים בטרם מוצתה זכות הציבור להגיש התנגדויות.
"אין אפשרות לערר" אבל בפועל כן הייתה?
לאחר הכריתה פנו חברי המועצה לעירייה ולפקיד היערות בבירור. בתשובה מיום 22/6/25 טען פקיד היערות כי ניתן היתר כריתה מיידי, ללא אפשרות לערר וללא פרסום של 14 יום, בשל סכנה בטיחותית ומזיק העלול להתפשט. אלא שכאן מתגלה הסתירה המרכזית, לדברי עציוני וסננזון, ההיתר כן פורסם, וכן צוינה בו תקופת ערר של 14 יום. בנוסף, הם לא מצאו כל נוהל רשמי שמאפשר לפקיד היערות לבטל את זכות הערר הקבועה בחוק. "אם אכן בוטלה זכות הערר מדוע הדבר לא צוין בהיתר? מדוע פורסמה תקופת ערעור? ומכוח איזה נוהל התקבלה ההחלטה?" הם תוהים.
שורת שאלות שנותרו ללא מענה
- השאילתה שהגישו השניים הייתה רחבה ומפורטת, וכללה שאלות מהותיות:
- מי מימן את חוות הדעת האגרונומית הדיירים או העירייה? ומה הנוהל המקובל?
- מהו הנוהל המשפטי שמאפשר לבטל את תקופת הערר, והיכן הוא מפורסם לציבור?
- מי מוסמך לקבל החלטה כזו?
- מדוע ברישיון הכריתה לא צוין שאין אפשרות לערעור, כפי שנכתב במקרים אחרים?
- מדוע מסמכי הבקשה לא מולאו במלואם?
- מדוע לא צורפו חתימות 75% מדיירי הבית המשותף, כנדרש בחוק?
- מדוע לא צוין הפטור מאגרה?
- והאם לא ראוי שמבקר העירייה יבדוק את כלל נושא כריתת העצים בעיר?
- שאלות ענייניות, מבוססות ומקצועיות שנותרו, כאמור, ללא התייחסות ממשית.
"תשובה מזלזלת"
במקום לקבל פירוט, נימוקים או מסמכים משלימים, קיבלו חברי המועצה תשובה בת שורה אחת בלבד."אני מודה לך על שאתה עושה עבודה עבורנו, התשובה נמצאת בגוף השאילתה".
בעיר שבה נושא העצים הפך לסוגיה סביבתית וציבורית רגישה, תשובה כזו רק מגבירה את תחושת חוסר השקיפות. מדובר לא רק בעצים אלא באמון הציבור. כשאין תשובות, החשדנות גוברת.
כריתת עצים במרחב העירוני איננה עניין טכני בלבד. לעצים יש ערך סביבתי, אקלימי ובריאותי משמעותי הם מצמצמים זיהום, מקררים את המרחב הציבורי ומשפרים את איכות החיים. לכן החוק קובע מנגנוני פיקוח, פרסום וזכות התנגדות. כאשר ההליכים הללו אינם מיושמים במלואם או כאשר קיימת תחושה שהם נעקפים, נפגע לא רק הנוף העירוני, אלא גם אמון הציבור ברשות המקומית.
יש לעשות הכל כדי למנוע נזקי גוף ורכוש במקרה של שריפת חורשות…
יש לדלל סביב ממבנים, להשאיר פסי אש ולדלל שיחים שבין העצים…
איפה הירוקים של חיפה? מקבלים משכורת ומנמנמים?
עירייה עבריינית מה חדש?
היתר לכריתת העצים הפכה ממזמן לסימון וי בלבד.
אם העץ מפריע לקבלן הוא ישלם לאגרונום שימליץ להוריד אותו ואם לא אז לא.
ככה משמיד עוד נכס חיפאי של עיר בתוך יער ומיצרים שממת בטון משעממת, תודה לנבחרי הציבור שלנו.