(חי פה) – התכנית ליציאת עתלית לעצמאות: בשיח הציבורי של חוף הכרמל עולה בשנים האחרונות סוגיה מרכזית אחת שמעסיקה אלפי תושבים: עתידה של עתלית והאפשרות להפיכתה לרשות מקומית עצמאית. בריאיון לפודקאסט "חי פה", מציג ראש המועצה האזורית חוף כרמל, אסיף איזק, את עמדתו, את התהליך המורכב מול המדינה ואת החזון ארוך הטווח לעתלית כעיר עצמאית, יציבה ומשגשגת.
הרקע הציבורי לדרישה לעצמאות של עתלית
הדרישה לעצמאות מוניציפלית של עתלית אינה חדשה, אך בשנים האחרונות היא צוברת תאוצה משמעותית. לפי דבריו של ראש המועצה האזורית חוף כרמל, אסיף איזק, סקרי עמדות לצד מפגשים ישירים עם תושבים מצביעים על מגמה ברורה: רוב תושבי עתלית מבקשים לנהל את חייהם במסגרת רשות מקומית עצמאית.
הרצון נובע משאיפה לקבלת שירותים מוניציפליים מלאים, כגון אגפי חינוך, הנדסה ושפ״ע, לצד ייצוג ישיר באמצעות ראש עיר ומועצה נבחרת. התחושה הרווחת בקרב התושבים היא שעתלית כבר אינה יישוב קטן אלא עיר בהתהוות, הזקוקה למנגנון ניהולי עצמאי.

סקרי עמדות מול מפגש ישיר עם התושבים
איזק מדגיש כי מעבר לסקרים הפורמליים, המפגש הישיר עם הציבור הוא הכלי המשמעותי ביותר להבנת הלך הרוח. לדבריו, הוא פוגש מדי שבוע עשרות תושבים, והשיח החוזר עוסק בצורך בעצמאות ובשאלה כיצד ניתן לממש אותה בפועל. הסקרים שנערכו לאורך השנים חיזקו את המסקנה הזו, אך מבחינתו, ההקשבה הישירה לקולות מהשטח היא שמעצבת את עמדת המועצה. השיח אינו תיאורטי בלבד, אלא נוגע לפרקטיקה, ללוחות זמנים ולחשש של תושבים מהשלכות כלכליות וניהוליות של מהלך כזה.

הוועדה הגיאוגרפית ותפקידה בתהליך
הגורם המרכזי שמכריע בסוגיית עצמאות מוניציפלית הוא הוועדה הגיאוגרפית של משרד הפנים. איזק מסביר כי שר הפנים הוא זה שיזם את בחינת המשמעות של יציאת עתלית לעצמאות, והעביר את הנושא לוועדה מקצועית בראשות רחל תורגמן.
מדובר בצוות בין-משרדי הכולל נציגים ממשרדי ממשלה שונים, אשר בוחן את הבקשה באופן מקיף. הוועדה מגבשת המלצה לשר הפנים, ורק לאחר מכן מתקבלת החלטה סופית. התהליך, לדבריו, אינו פוליטי אלא מקצועי, ומתבסס על נתונים כלכליים, חברתיים ותכנוניים.

בחינה כלכלית וחברתית מעמיקה
אחד המרכיבים המרכזיים בעבודת הוועדה הוא בחינה כלכלית יסודית. נבדקים התקציב העתידי של עתלית, תוכניות המתאר, קצב הגידול הדמוגרפי והיקף הנכסים המניבים שיידרשו כדי לאזן את תקציב הרשות. לצד זאת מתקיים גם שיתוף ציבור, מתוך הבנה שהמהלך חייב להיות מגובה בהסכמה רחבה.
איזק מדגיש כי המועצה האזורית והוועד המקומי העבירו לוועדה את כל המידע הנדרש בשקיפות מלאה, וכעת הכדור נמצא בידי הוועדה והשר.
לוחות זמנים והשלב שלאחר קבלת ההחלטה
גם אם תתקבל החלטה עקרונית על עצמאות, מדובר בתהליך ארוך. להערכת איזק, עתלית לא תהפוך לעיר עצמאית לפני שנת 2028. בשלב הראשון ימונה ועד ממונה או ראש עיר מטעם משרד הפנים, ללא מליאה נבחרת, לתקופה של שלוש עד ארבע שנים. תקופה זו מיועדת להקמת מחלקות עירוניות, בניית מנגנוני ניהול והכנת התשתית לקיום בחירות דמוקרטיות. רק לאחר מכן תהפוך עתלית לרשות עצמאית מלאה, עם הנהגה נבחרת.
שאלת היכולת הכלכלית של עתלית
השאלה המרכזית שמעסיקה את התושבים היא האם עתלית תוכל להחזיק את עצמה כלכלית. איזק מבהיר כי זו גם האחריות המרכזית שלו כראש מועצה. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות הושקעו בעתלית למעלה מ-600 מיליון שקלים בתשתיות מים, ביוב ופיתוח.
לצד זאת, בשבע השנים האחרונות הושם דגש חזק על פיתוח אזורי תעסוקה ונכסים מניבים. אזור התעסוקה החדש של עתלית, שבו כבר נחתמה עסקה ראשונה בהיקף של 16 אלף מ"ר, צפוי להניב הכנסות משמעותיות מארנונה ולהוות עוגן כלכלי לרשות העתידית.

אזורי תעסוקה כמנוע צמיחה עירוני
אזור התעסוקה של עתלית מתוכנן להגיע להיקף כולל של כ-200 אלף מ"ר. איזק מציין כי כבר בשנים הקרובות צפויות התחלות בנייה של משרדים, מסחר ומסעדות. המיקום האסטרטגי – סמוך לכביש 2, לנמל חיפה (20 דק/ נסיעה) ולרכבת – הופך את האזור לאטרקטיבי במיוחד עבור יזמים. בנוסף, שיעורי הארנונה הנמוכים יחסית לאזור הצפון מהווים יתרון תחרותי משמעותי. כל אלה נועדו להבטיח בסיס כלכלי יציב לעתלית כעיר עצמאית.

הצלחת הפיתוח בעיני התושבים
לדברי איזק, ההצלחה האמיתית של עתלית נמדדת בבחירת התושבים. בעשורים האחרונים חלה עלייה חדה בביקוש למגורים ביישוב, ומחירי הקרקע טיפסו במאות אחוזים. תושבים רבים מחיפה ומאזורים אחרים בארץ בוחרים לעבור לעתלית בזכות החינוך האיכותי, התשתיות המתקדמות, הקרבה לים ולתחבורה ציבורית. עתלית אף מוגדרת כיישוב עם הביקוש הגבוה ביותר במועצה האזורית חוף כרמל, נתון שמחזק את הטענה כי מדובר בעיר לכל דבר.

הוועד המקומי והקשר עם המועצה האזורית
הוועד המקומי של עתלית ממלא תפקיד מרכזי בניהול היומיומי של היישוב. חברי הוועד, המנהלים קהילה של כ-12,500 תושבים, עושים זאת בהתנדבות, במקביל לעבודתם האישית. איזק מתאר עומס כבד ולעיתים לא סביר על חברים מתנדבים. בעת האחרונה הוקמו ועדות עצמאיות, חוזק הניהול העצמי והקשר בין המועצה לוועד מתנהל באמצעות פגישות קבועות ושיתוף פעולה שוטף.
ריכוז סמכויות ופיתוח תכנוני
אחת ההחלטות המשמעותיות של איזק בקדנציה הראשונה שלו הייתה מינוי סגן ראש מועצה מעתלית, לראשונה מזה עשרות שנים. הסגן מחזיק בתיק התכנון של חוף הכרמל ומשמש בפועל כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. זאת מתוך הבנה שכ-70% מהבנייה וההתחדשות באזור מתבצעים בעתלית. מהלך זה נועד לחזק את מעמדה של עתלית ולהבטיח שתהליכי הפיתוח יתאימו לצרכיה העתידיים כעיר עצמאית.
מבט קדימה אל עתלית כעיר
לסיום, איזק מצייר חזון ברור: בתוך מספר שנים תגיע עתלית לכ-17 אלף תושבים, מספר שאינו מאפשר עוד ניהול באמצעות מנגנון מתנדבים. לדבריו, עתלית כבר כיום מתקרבת לגודל של עיר, והמעבר לעצמאות הוא מהלך טבעי ומתבקש. תהליך זה, המלווה בהשקעות, תכנון ושיתוף פעולה, נועד להבטיח כי כאשר תצא עתלית לדרך עצמאית – היא תעשה זאת ממקום של יציבות, חוסן וצמיחה.


אוי ואבוי איזה החלטה איומה, אין לעתלית אזור תעשיה ומרבית ההתושבים מתגוררים בשיכוני רכבת והכנסה קטנה אז איך יממנו מנגנון של עיריה שכולל מאות עובדים, מסכנים אלה שבחרו לבנות את חייהם בעתלית בשנים האחרונות הם אלה שיצטרכו לממן את העיריה הזאת
עצמאות מהלך מתבקש. כך אפשר יהיה להקים צוות ניהול חדש שרואה את פני הישוב כחשוב במעלה ראשונה. ולהפטר מכל בעלי התפקידים אוכלי החינם שיושבים במשרדים של הוועד בעתלית ולא אכפת להם מכלום. והכי עצוב שהם בטוחים שאין טובים מהם.
ניקיון, גינון, תאורה ברחובות, בטיחות בדרכים, בטחון, פיקוח, כל אלה בכלל לא קיימים היום. פשוט עצוב.