במרכז הדר הכרמל, בין הרחובות שמריהו לוין ובלפור ולאורך רחוב הרצל (16–20), מתנשא "בית הקרנות" – בניין מסחר ומשרדים שהפך במרוצת השנים להרבה יותר מכתובת עסקית. הוא עיצב את המרחב הציבורי של חיפה והיה מוקד לפעילות חברתית, לאומית ותרבותית.
קיצור תולדות
הקמתו של בית הקרנות החלה בשנים 1935–1937, לא כיוזמה נדל״נית גרידא אלא מתוך שיקולים לאומיים, ציבוריים וכלכליים. כבר משנות ה־20 פעלו בחיפה סניפים של קרן היסוד ושל קרן קיימת לישראל, שגייסו תרומות להקמת ״המדינה שבדרך״. נוצר אפוא צורך לרכז את משרדיהם בבניין אחד, מודרני וייצוגי, שישמש סמל להתבססות היישוב העברי בעיר.
במקביל, בשנות ה־30 הלכה והתבססה שכונת הדר כמרכז האורבני החדש של חיפה. כאן נדרש מרחב עירוני שישלב בין מסחר מודרני לבין מקום מפגש חופשי ופתוח לתושבים. את היעדים הללו הגשימה הקמת בית הקרנות, לפי תכניותיו של האדריכל יוסף קלרוויין.
הבניין המקורי עבר שני שלבי התפתחות בשנים 1956, ו-1960 שבמהלכם נוספו קומות לבניין המקורי ואף נוסף אגף שלם.
כך עוצב בית הקרנות כפי שהוא מוכר לנו כיום – נקודת ציון ארכיטקטונית וציבורית בלב הדר הכרמל.
תיאור הבניין
כאמור, בית הקרנות תוכנן בידי האדריכל יוסף קלרוויין, שזכה בתחרות אדריכלים בשנות ה־30. הבניין, שהוקם בין 1935–1937, כלל שני אגפים: אגף לוין, הפונה לרחוב שמריהו לוין, ואגף הרצל, המשתרע לאורך הרחוב המרכזי של הדר.
האגפים שובצו בנסיגה מדורגת מקו הרחוב, מה שיצר רחבה משולשת פתוחה לרחוב הרצל, חלל עירוני חדשני בחיפה של אותה תקופה. קצהו של אגף לוין עוצב כגוש מעוגל, ביטוי לסגנון הבינלאומי (הבאוהאוס), שהפך לאחד מסימני ההיכר של הבניין.
קומת הקרקע נועדה למסחר, והקומות העליונות נועדו למשרדים. בין בתי העסק שפעלו כאן נודעו במיוחד הכל־בו, ״חפצי־בה״, בגוש המעוגל וחנות האופנה וההנעלה, ״דן גבריאלי״, באגף הרצל.
העיצוב המודרניסטי עמד בניגוד ברור לסגנון הלקטני שאפיין את מבני הציבור השכנים, כמו בניין הטכניון ובית הספר הריאלי. נקודת ההמשכיות היחידה ניכרה בבחירת האדריכל לחפות את הבניין באבן כורכר, כמעין מחווה לחומר המקומי.
בהמשך עבר המתחם שני שלבי הרחבה: ב־1956 נוספו קומות מסחר ומשרדים באגפי לוין והרצל, וב־1960 נבנה אגף בלפור, לאחר הסכמת תנועת הציונים הכלליים להריסת ״בית מכבי״ שהיה במקום. באגף זה תוכננו קולונדה ורחבה עליונה הפונה לצומת בלפור–הרצל–ביאליק. במסגרת זו נבנתה גם מנהרת הולכי רגל לשיפור זרימת התנועה הן של הולכי הרגל והן של המכוניות.
כך התגבש בית הקרנות כמבנה מסחרי־ציבורי מודרני, שבחזיתו נוצר אחד המוקדים העירוניים הבולטים בחיפה.
רחבת בית הקרנות – מוקד עירוני
מאז חנוכתו בשנת 1937, הרחבה של בית הקרנות מילאה תפקיד מרכזי בחיי הציבור החיפאי:
כאן נערכו הפגנות ומכאן יצאו תהלוכות, ביניהן תהלוכות 1 במאי. מכאן יצאו מסעות לוויה ממלכתיים, כגון הלווייתו של ראש העיר המיתולוגי אבא חושי בשנת 1969. כאן התקיימו הפגנות חרדים במחאה על חילול שבת, לצד עצרות פוליטיות של כל המפלגות. בשנת 1955 יצא מכאן מצעד המחולות העירוני לרגל יום העצמאות.
ובחול המועד סוכות 1969, נערך ברחבה האירוע העירוני האחרון בחסות עיריית חיפה, ״שבוע הציור והפסול״.
בכך היה בית הקרנות למוקד שבו נפגשו אדריכלות, מסחר, פוליטיקה וחיי קהילה – הרבה מעבר לתפקודו כמוקד תעסוקה.
האדריכל יוסף קלרוויין (1893–1970)
יוסף קלרוויין נולד בוורשה, ואת לימודיו המקצועיים השלים במינכן. לאחר מכן עבד במשרדים מובילים בגרמניה וצבר ניסיון רב. עם עליית הנאצים לשלטון ב־1933 עלה לארץ ישראל והשתלב במהרה בתכנון אדריכלי ובמערכת ההוראה בטכניון.
קלרוויין התמקד בעיקר בתכנון מבני ציבור ומסחר ותוכניות אב ליישובים. בית הקרנות היה אחד מפרוייקטי הדגל שלו. בחיפה, לצד ממגורות דגון, תכנן אף מספר מרשים של מבני מגורים. כמו״כ תכנן פרויקטים חשובים בירושלים: הר הרצל וקבר הרצל, משכן הכנסת וקריית הממשלה (בשותפות עם ריכרד קאופמן והיינץ ראו).
ב־1959 נבחר כחבר באקדמיה לאדריכלות בפריז. הוא נפטר בירושלים בשנת 1970, וארכיונו שמור כיום בארכיון הציוני המרכזי.
קריאה לשימור
בית הקרנות איננו עוד מבנה, אלא 'עד חי' לסיפור התפתחותה של חיפה המודרנית, מקום שבו נפגשו חלום ציוני, חזון אדריכלי וחיי היומיום של קהילה תוססת.
רחבתו שימשה זירה לאירועים ציבוריים, מסחריים וחברתיים, ונצרבה בזיכרון העירוני כנקודת מפגש מרכזית.
הגיע העת לפעול להכרזתו של בית הקרנות כ״בניין לשימור״, כדי להבטיח שגם הדורות הבאים יכירו את אחת מאבני הדרך של חיפה המודרנית.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
לכבוד חג הסוכות, שלוחה ברכת ״מועדים לשמחה״ לכל קוראי ״חי פה״ ולקוראי מדורנו זה בפרט.
נולדתי וגדלץי עד גיל 14 בבניין הצמוד למסגד "אל-איסתקלל" ברחוב שיבת ציון 93.
ידוע לי שהבניין היה מלון בשם "פאלאס הוטל" עד מלחמת השחרור, עת ננטש ע"י בעליו.
אשמח לקבל מידע אודות ההיסטוריה של הבניין: מתי תוכנן ונבנה, מי היו בעליו וכו'.
תודה, משה פיש
תודה על הצעתך. האם תוכל לתת כתובת מדויקת כדי להקל בצוע חקירה?
תודה, נחפש לפי הכתובת שסיפקת. בינתיים, סוכן הבינה המלאכותי לא מצא חומר על הבניין…
הדר בכללי ובית הקרנות כמסוף מרכזי אינם אטרקטיביים יותר למסחר מגורים וחיי קהילה של פעם . בתור נער חיפאי בשנות ה70 המאוחרות הדר היתה מרכז למזון מהיר , בתי קולנוע , וחנויות תוססות . גלי העליה השונים , שיפור דיור והגירה שלילית , התחלפות אוכלוסיה חזקה באוכלוסיה מוחלשת , כולל אלפי עובדים זרים על כל המשתמע – גרמו להחלשות השכונה . ניהול כושל והזנחה בכל השירותים של העירייה בשכונה. הגדלת קשיים רבים בתקופת קליש על יזמים שבאים לפתוח באיזור השוק מסעדות. הגירה שלילית. כניסה של עבריינים ואוכלוסיה קשה. המון זנות שלא עושים נגדה כלום. רחוב סירקין כדוגמא. בתים שלא עוברים שימור או התחדשות עירונית. תשתית רקובה. שילוב של אחוז גבוה של אוכלוסיה בדירוג סוציו אקונמי נמוך, הזנחה של פרנסי העיר (ובראשם ראשי העיר) וכניסת הקניונים שהרגה את חנויות הרחוב. הריסת רחוב נורדאו – עבודות מטרונית אין סופיות , ונטישת עסקים – עם האוכלוסיה שעזבה – בפועל העיר התפרוורה – כל אלה תרמו לגסיסת הדר .
צריך להקים ועד שכונה חזק – ולהחליט במה משקיעים – ואלו עוגנים ירימו את המקום שוב .
כרגע זה סלאמס .
חיפה בכללי אין לה כיוון ברור – ומי שנפגע ראשון אלו השכונות המוחלשות .
בית הקרנות ? אין חניה אין אוכלוסיה ואין מוקדי משיכה למבנה . רק נס יחזיר עטרה ליושנה
קצת על האדריכל
חותמו של האדריכל יוסף קלארווין (1970-1893) נותר במישורים רבים: תעשייה, תחבורה, חינוך, תעסוקה, מסחר וממשל. בחיפה לבד מבתי מגורים וחוץ מבית הקרנות שהיה הבניין החשוב הראשון שתכנן בארץ, תכנן גם את ממגורות דגון – אחד המבנים הבולטים בעיר.
הוא נולד בוורשה, למד במינכן והיגר לכאן ב-1933. במהלך קריירה של יותר משלושים שנה תכנן את אתר הקבר של חוזה המדינה בהר הרצל (תכנית שלא בוצעה), השתתף בתכנון קריית הממשלה וכן זכה בפרס הראשון לתכנון משכן הכנסת, תכנן את תחנת רכבת מרכז תל אביב, את "בית צבי" ברמת גן והרשימה ארוכה. למעשה, הקריירה שלו נגמרה לאחר שזכה בתחרות היוקרתית ביותר שהיתה בארץ: משכן הכנסת. ההצעה שלו היתה מקורית וגברה על כל שאר ההצעות, דבר שהפריע לאדריכלים רבים שעשו הכל כדי לחבל בהצלחתו וניסו לגרש אותו מתפקידו. כמה אדריכלים ממש החליפו אותו בתפקיד, אך לבסוף גבר עליהם קלארווין והצליח להשלים את העבודה בכוחות עצמו. לאחר מכן הפסיק לתכנן. מעט מאד נכתב עליו ועל עבודתו.
תודה על תגובתך המצטרפת לכל אותם קוראים שמבכים את המצב העגום של הדר. הזעקה הזו חייבת להגיע לאוזני פרנסי העיר ואכן ועד שכונה חזק ואיכותי יכול לגרום לשנוי. דברייך על קלרווייין חוזרים ברובם על הכתוב בכתבה. המידע הנוסף מעניין.
ברחבה. תחתונה היתה חנות "דן גבריאלי"
וחנות נעליים לראות זוכרת את שמה
בקומה השניה היה הסלון של "יהודית מילר"
שם סרקו ואיפרו אותי ב 9/10/1961 לכבוד יום נישואינו
מצחיק שאתה כותב על בית הקרונות
היום הייתי באזור וראיתי ילד (אסור לכתוב מה המגזר ממנו מגיע הילד אבל אתם יכולים לנחש) בן 10-12 גונב לאישה מבוגרת כבת 80 את המזוודה עם הקניות ובורח לה.. אף אחד ברחוב לא הגיב לסיטואציה.. נראה היה שכולם רגילים למצב הזה.
ומה עשית אתה.?
אני מנהל את בית הקרנות כיום וחושב שמן הראוי עירית חיפה והעומד בראשה, יחזירו עטרה ליושנה ויעשו כל שביכולתם לשימור המבנה וסביבותיו ויארגנו פעילויות חברתיות ברחבות הצמודות אליו, יפחיתו את הארנונה לעסקים וידאגו למקומות חניה. הדר היא פנינת היסטוריה יפה , אבל צריך לעשות פעולות (כולל שיטור קהילתי) כדי שהיא תוכל לפרוח שוב כבעבר ובעלי עסקים ישקיעו בה.
תודה על תגובתך, האם באת בדרישות לעיריה? האם אתה בקשר עם ועד הדר?
תודה דוד, כל פעם לומד ומחכים והציורים נהדרים, ישר כח
תודה לך על הפרגון.
דור המייסדים הלך ויחד איתו הלך הדר.
לכל החולמים הנוסטלגיים, הדר לא יחזור אחורה למה שהיה, וזאת עובדה, אבל אפשר בהחלט להצעיד אותו קדימה בשיטת ג'וליאני: שיטור קשוח, ניקיון הרחובות מפשע, סמים וטינופת, ורק אח"כ להביא משקיעים ע"י עידוד השקעות בתמיכה ובעידוד העירייה (המנומנמת), ולצורך כך נדרש דם חדש וצעיר עם חזון ויכולת.
הדר מאורת סמים באין מפריע בית הקרנות מלא חולדות ועכברים רחובות הדר מטונפים ושום אזרח בר דעת לא יעז להסתובב אחרי 7 בערב דרך אגב זה לא משהו שקרה עכשיו אלא שנים רבות ולא ניר שובר או כל דמות אחרת שינו משהו חוץ מפוליטקה זולה
אין חולדה אחת וגם לא עכברים בבית הקרנות. אני מנהל את המקום כולל מצלמות 24/7 והטענה שלך לא מבוססת על עובדות.
תודה על תגובתך. כמו רוב המגיבים לכתבה, גם אתה מבכה את המצב העגום של שכונת הדר. זעקתכם צריכה להגיע לאוזני ראש העיר ושאר הנבחרים בתקווה שיתחילו לפעול לשנוי.
כחיפאית פשוט כואב לראות מה קרה להדר..כשהיינו צעירים כל יום ירדנו להדר..לא היה יום שלא היינו יורדים להדר להסתובב..לפגוש אנשים..חברים..לשבת במילקי פינקי לקנות בגדים נעליים ועוד…היו אנשים יפים בהדר..היום זה קטסטרופה..אני בורחת מהדר הכל נראה זוועה מפחיד מגעיל..הבאתי את הבת שלי להדר לקנות טבעת .היא אמרה לי ..זאת פעם אחרונה שאני מגיעה למקום הזה…עצוב..עצוב מאוד מה נהייה מהדר
תודה לדר' דוד בראון. מאמר מאיר עיניים ועצוב. כך חולפת תהילת עולם.
לגבי האדריכל יוסף קלרווין, אחרי שהתגוררנו שנים רבות בבנין היפה ברח' התשבי 113, גיליתי בדיעבד שגם הוא נמנה עם הפרוייקטים שלו. גילוי מרגש ומפתיע
תודה על תגובתך ועל הפרגון. כאדריכל, אני שמח בשבילך שאת גרה בבניין של קלרוויין.
עצוב מאוד שהעירייה לא יודעת להזיז דברים ולפעול למען שימור מבנים היסטוריים . הגיע הזמן שיקום אירגון שיקח על עצמו את נושאי שיקום המבנים המוזנחים הללו בשיתוף העירייה.
וכמובן להעיף את כל הנרקומנים מהעיר.
הדר כמעט מתה ואת הסכין האחרון נעצו הפולשים ה20% באוכלוסיה
הרצל החלוץ שמריהו לוין הנביאים
כולם מתו גם בית הקרנות מת
פה ושם יש פרפורי גסיסה אבל צריך ניתוח לב פתוח וגם עמוד שדרה כדי להציל את הדר
ולהחזיר את עטרת ראשה
תודה על תגובתך. בריחת העסקים החזקים אל מרכזי הקניות והשנויים הסוציו-אקונומיים הם אחראיים במידה רבה על התדרדרות השכונה. במצב כזה, מצופה שהעיריה תגלה יצירתיות ותעודד תהליכים של התחדשות בכל המישורים. אך עירית חיפה מגלה אוזלת יד מתמשכת. אולי רק לחץ מצד התושבים עליה יצליח לגרום לה לפעול.
בית הקרנות לא מת בכלל. הטענה שלך אינה מבוססת עובדות. אני מנהל את המקום וכל החנויות והמשרדים מושכרים ופועלים. יתרה מכך בתחילת שנה רשת מאד גדולה הולכת לשכור את המקום של דיסקונט לשעבר והמקדונלדס הולכים להרחיב פעילות. נכון שהדר לא נמצאת בימי הזוהר ויש בעיה של פשיעה בלילות שצריך לפתור אבל אנחנו לא אומרים נואש והשינוי בא יבוא. זה רק עניין של זמן ואמונה.
כמו כל דבר….מבנה עם ככ הרבה שבתורה ילד היה גאווה ללכת שם והיום….צריך להתפלל לא לקבל דקירה דוכן הפיס מכל העומדים באיזור והריח הנוראים ששוחרר לאורך הבניין…מטורף…והזוי
תודה רבה על המאמץ הרב שהקדשת לארגן ולהגיש את התוכן.
כשהייתי ילד היו שם תחנות אוטובוס רבות בסמוך לברזיה.
תוכל בבקשה לספר מעט על הקומה העליונה? אני זוכר שהיתה שם חנות בולים.
לי יש מסעדה ברחבה למעלה
זה מלחמה קיומית יום יומית
פשע. מסחר סמים. הומלסים.
מיסים של מרכז כרמל
עושים הכל כדי להרוג את שכונת הדר
אלכס המסעדה שלך מקסימה והאוכל מעולה.
ממליץ לכולם על ״ורניקס״ – אוכל רוסי אותנטי,טעים ונקי ובעל הבית שירותי ואדיב.
והיום אפילו בנק דיסקונט עבר משם
המקום הפך למרכז של חניות בזאר ופיצוחים שריח השתן של כל הנרקומנים מסביב תורם לאווירה ה"קסומה" של המקום.
חבל שככה נראה מבנה ל"שימור"
תודה על תגובתך. אכן, כך חולפת תהילת עולם. אם העיריה לא תנקוט יוזמה ולא תפעל לשנוי המצב, ההכרזה על מבנה לשימור תהיה עוד החלטה על הנייר.
היה בנק הבינלאומי הראשון ,סניף מהמם באנשים מקסימים ,מנהל הסניף קדוש עמרם קשה לשכוח אותו ,יהודה נמני .שפירא זאב מיכה טובול, ועוד,
בנק דיסקונט עבר משם כחלק מהתייעלות וניסיון לחסוך. חפשו מקום קטן יותר. בתחילת שנת 26 רשת מאד גדולה הולכת לשכור את המקום.