עברית על שלטי עסקים בחיפה – חובה! • למה דווקא עכשיו?

(חי פה) – עיריית חיפה הודיעה כי תחמיר את האכיפה של חוק העזר העירוני משנת 1995, המחייב הצגת כיתוב בעברית על כל שלט עסקי בעיר. לפי החוק, על השלט להיות בעברית או לכלול עברית בשטח של לא פחות ממחצית מגודלו, במקרה של שימוש בשפה נוספת.

במשך שנים ארוכות, החוק לא נאכף בפועל. שלטי חנויות, מסעדות, בתי קפה, עסקים ומרכזי קניות רבים בעיר נכתבו ברובם באנגלית, והחיפאי הממוצע יכול להבחין שבכל סיבוב בעיר הוא נחשף לשילוט בו האנגלית תופסת את הנתח המרכזי, לצד עסקים שבחרו בכיתוב בעברית בלבד, בשפה אחרת, או הוסיפו עברית באותיות קטנות בלבד. במקרים בודדים הופיע גם שילוט בערבית או ברוסית. כעת מתכוונת העירייה לשים לכך סוף: סקר שילוט מקיף ייערך ברחבי העיר, ועמידת בתי העסק בדרישה לשילוב השפה העברית תיאכף כחלק מתנאי הרישוי שלהם.

ראש העיר, יונה יהב, הצהיר: "יש יותר מדי שלטים שאין בהם ולו אות אחת בעברית, וזה בלתי נסבל בעיניי, שכך יהיה במדינת ישראל ולא רק בשל העובדה שזה בניגוד לחוק העזר העירוני".

מערכת חי פה הציגה בפני עיריית חיפה מספר שאלות, במטרה להבין את הרציונל שמאחורי מהלך זה ואת בחירת העיתוי שלו. השאלות נוגעות במיוחד לכך, שלאחר שנתיים של מלחמה ומצב כלכלי קשה, בהם בעלי עסקים רבים מתקשים לשמור על העסק שלהם, הוצאות נוספות על החלפת שילוט הן עומס נוסף ומיותר:

• מדוע דווקא עכשיו? אחרי תקופה ממושכת של מלחמה, אינפלציה ומשבר כלכלי שפוגע קשות בבעלי העסקים הקטנים, בחרה העירייה להוסיף עליהם נטל כלכלי נוסף בדמות החלפת השילוט.
• מה החשיבות של שילוט בעברית? האם באמת נפגע מישהו כאשר עסק מציב שלט באנגלית או בערבית או ברוסית, במיוחד בעיר מגוונת כמו חיפה?
• מהו הערך המוסף? האם החזרת העברית לשלטים במרחב הציבורי תחזק את זהות העיר, תתרום לחוויית התושבים והמבקרים, או שמדובר במהלך סמלי בלבד?
• מדוע לא מהיום והלאה בלבד? שאלה מהותית נוספת היא מדוע העירייה מחייבת גם עסקים ותיקים לשנות את שלטיהם, ולא מסתפקת בהחלת הדרישה רק על עסקים חדשים.
• ומה לגבי הקניונים? האם גם הרשתות הגדולות הפועלות במתחמי מסחר יחויבו לשנות את שלטיהן, או שמדובר בדרישה שתיפול בעיקר על העסקים הקטנים ברחובות העיר?

השלכות כלכליות

המהלך צפוי להטיל על בעלי העסקים עלויות לא מבוטלות. עיצוב, ייצור והתקנת שלט חדש יכולים להגיע לאלפי שקלים, הוצאה כבדה במיוחד עבור מי שכבר מתמודד עם ירידה בהכנסות. עדיין לא ברור כמה זמן יינתן לבעלי העסקים כדי להתאים את השילוט, מה יהיה גובה הקנסות למי שיסרב, והאם נבחנה השפעת המהלך על הכלכלה המקומית.

שאלת האכיפה

ולבסוף, עולה השאלה: מדוע נדרשו שנים רבות כדי לאכוף חוק פשוט וברור כל כך? לו הייתה הדרישה נאכפת מלכתחילה כתנאי לקבלת רישיון עסק או רישיון שילוט, בעלי העסקים היו מתיישרים עם החוק כבר מהיום הראשון, והמהלך הנוכחי לא היה מעורר התנגדות או מכביד עליהם בשעתם הקשה.

בין זהות לשלט

אין ספק שלשפה העברית יש תפקיד מרכזי בזהות המקומית והלאומית, והעירייה מבקשת להחזיר לה את מקומה הראוי במרחב הציבורי. אך השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא באיזה מחיר והאם לא ניתן היה למצוא דרך מידתית יותר, שתשמור על החוק מבלי להכביד יתר על המידה על בעלי העסקים.

תגובת עיריית חיפה:

"עיריית חיפה פועלת בהתאם לחוק העזר העירוני, המחייב כפי שראוי וצריך להיות במדינת ישראל, הצגת שילוט בעברית בכל עסק, לצד כל שפה אחרת, ולא משנה איזו. מדובר באכיפה של חוק קיים ולא בהחמרה חדשה".

חברת מועצת העיר סאלי עבד מתנועת רוב העיר מסרה לחי פה בתגובה להחלטה ראש העיר: " יונה יהב מתעסק בשלטים במקום בעיות האמיתיות של חיפה ניקיון, עסקים קורסים וזיהום מסוכן מבז"ן.
זו לא רק החלטה גזענית שפוגעת במרקם הרב־תרבותי של העיר, היא פוגעת כלכלית בבעלי עסקים חיפאים במיוחד דוברי ערבית, רוסית ואמהרית. אנחנו ברוב העיר ניאבק בהדרה הזאת ונדרוש מראש העיר לעבוד בשביל התושבים לא בשביל פוליטיקה זולה".