מרכז זיו, השוכן בפינת שדרות טרומפלדור ורחוב כצנלסון בחיפה, הוא הרבה יותר מנקודת מפגש. הוא הלב הפועם של נווה שאנן, וסיפורו שזור בסיפורי היזמות של שני אנשים יוצאי דופן.
אבא זיו: אבי השכונה
שכונת זיו קרויה על שמו של אבא זיו, יזם יהודי מליטא. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1932 והתיישב בחיפה. בראייה עסקית נדירה לאותה תקופה, הוא רכש בכספו כ-300 דונם של קרקע באזור המבודד של נווה שאנן. בשנת 1936, החלו לקום בנייני המגורים הראשונים במה שהפכה להיות שכונת זיו, התחומה בין הרחובות ברל כצנלסון, טרומפלדור וגורדון. אבא זיו לא זכה לראות את צמיחתה המרשימה של השכונה, שכן נפטר בשנת 1946. חשיבותה של שכונת זיו אינה במימדיה, אלא בכך שבליבה צמח המרכז המסחרי שהפך ברבות הימים למרכז העסקי של כל נווה שאנן.
יצחק קולטון: היזם שמאחורי המרכז
מי שעמד מאחורי הקמתו של "מרכז זיו" המודרני היה יצחק קולטון, יזם ברוך כישרון שעלה מפולין ב-1929 והתיישב בחיפה. לאחר שעבד כנהג מונית ואוטובוס, הוא החליט לעבור לעסקים. בשנות ה-50, קולטון, יחד עם שותפים, יזם את בנייתם של בנייני מסחר ומגורים בשדרות טרומפלדור 54 ו-56. במבנים אלו נפתחו חנויות, סניף של בנק דיסקונט וסופרמרקט, ובכך נולדה גרסתו הראשונית של מרכז זיו. גולת הכותרת של המרכז הייתה קולנוע ״זיו".
קולנוע זיו: עלייתו ונפילתו
בנייתו של קולנוע ״זיו״ החלה בשנת 1963, על פי תוכניותיו של האדריכל דני חבקין, ששימש לימים כדיקן הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. לאחר שנתיים של בנייה, נחנך הקולנוע בטקס חגיגי ביולי 1965, בו התכבדה חנה חושי, רעייתו של ראש העיר, אבא חושי, בגזירת הסרט. המבנה תוכנן עם שלושה מפלסים: מפלס כניסה, מפלס מזנון ומפלס אולם, שהכיל כ-600 מקומות ישיבה. העצוב החיצוני הבליט קונסטרוקציה של בטון חשוף לצד טיח גס.
אולם, שלוש שנים בלבד לאחר פתיחתו, בשנת 1968, החלה הטלוויזיה הישראלית לשדר. יצחק קולטון, בחושיו היזמיים, חזה את המשבר הבלתי נמנע שיגרם לענף בתי הקולנוע ע״י הטלויזיה והחליט למכור את קולנוע ״זיו״. ואכן, שלוש שנים נוספות לאחר מכן, בשנת 1971, הקולנוע נקלע למשבר כלכלי ונסגר לצמיתות. המבנה שינה את ייעודו למסחרי. כיום, בנק מזרחי טפחות תופס את מרבית שטחו, ולצידו פועלים בר-בשר ועסקים נוספים, הנפתחים אל הכיכר הנעימה שנוצרה במקום.

אדריכל דני חבקין (1925–1993)
דני חבקין, יליד חיפה, היה אדריכל ומחנך מוביל. את השכלתו רכש בטכניון, שם סיים את לימודי האדריכלות בשנת 1950. הוא נשאר קרוב למוסד שבו למד, לימד בו במשך שנים רבות, ואף כיהן פעמיים כדקאן הפקולטה לארכיטקטורה.
חבקין נודע בשיתוף הפעולה הפורה שלו עם האדריכל הנודע פרופ' אל מנספלד, שותפות שנמשכה בין השנים 1964–1974. בין עבודותיו הבולטות בחיפה, רבות מהן בשיתוף פעולה:
- קולנוע זיו: גולת הכותרת של מרכז זיו, אותו תכנן חבקין, ובנייתו הושלמה ב-1965.
- שכונת שערה עלייה (1976): פרויקט מגורים רחב היקף בשיתוף עם אל מנספלד.
- בניין האודיטוריום במרכז הכרמל, גם הוא בשיתוף עם מנספלד.
- בניין מגורים "N" ברמת הדר, בשיתוף עם האדריכל ש. גלעד.
- מעונות בקמפוס הטכניון בנווה שאנן, בשיתוף עם אשתו, עכסה חבקין.
גלוי נאות: זכיתי להמנות עם תלמידיהם של הפרופסורים אל מנספלד ודני חבקין גם יחד.
קריאה להנצחה
לאור תרומתם הברורה והמוכחת של היזמים אבא זיו ויצחק קולטון לפיתוחה של שכונת נווה שאנן, עולה השאלה המתבקשת:
האם לא הגיע הזמן שעיריית חיפה תכיר במורשתם ותנציח את זכרם?
הצבת שלטי זיכרון או קריאת הרחבה המרכזית על שמם תהיה מחווה הולמת לאנשי החזון הללו, שבזכות פעולתם נוצרו שכונת זיו ומרכז זיו, הלב הפועם של נווה שאנן כולה.
תודות
תודתי נתונה לידידי, יורם כץ, מחבר הספר "בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה. ספר זה, המגולל את עלייתם ונפילתם של בתי הקולנוע בחיפה וקולנוע זיו ביניהם, היה מקור המידע העקרי לכתיבת כתבה זו.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.


זיו הוא לא בדיוק שכונה במובן המילולי. זה יותר מרכז מסחרי.
מה שאתה עושה בציורים היפים ובטקסטים המלווים ממש ראוי לכל שבח! כל הכבוד לך.
אני מקווה שתוציא לאור ספר שיכלול את הכל
זוכרת שמרכז זיו היה צומת פשוטה עם מדרכות כורכר. היינו הולכים יחפים למכולת של גניה ובעלה בידרמן. שנות ה 50 המאוחרות.
היתה גם קונדיטוריה של צילי נדמה לי, ממש צמודה לקולנוע. היינו קונים אצלה קרם שניט. ליד צילי היתה חנות לבגדי נשים. קניתי שם שמלה של לולה בר, מעצבת ידועה
שמחנו שקם עוד קולנוע בנווה שאנן. עכשיו הלכנו פעמיים בשבוע לסרט. אחד ב"זיו" ואחד ב"עממי".
היו לנו קונצרטים לימודיים בקולנוע בימי שישי בצהריים. הבנים מהכיתה היו מעיפים אווירונים מנייר באמצע הקונצרט. נענשו ולא חזרו על התנהגות זו
תודה על תגובתך, זכרונות ילדות מתוקים. שבת שלום!
בזמני היה מרכז לפעילות בני הנוער בנוה שאנן ויזכר ככזה לטובה בלב של כולנו
תודה דויד (ואורי כץ) על הכבה היפה על אבינו יצחק קולטון. איש גדול, יזם, פעיל ואוהב השכונה. הלוואי ונצליח להנציח את פועלו.
תודה לך עמי על התגובה, מקווה שתרמתי תרומה צנועה להנצחת זכרו של אביכם, יצחק קולטון.
מעל קולנוע זיו גרה משפחת המהנדס יעקב אלעזר ואשתו נצחונה ושלושת ילדיהם, יקוטיאל, לאה ואבשלום. האדריכלים עכסה ודני חבקין גרו בצריפים השבדים לא רחוק מבית בירם. כולם מכרים חברים לסגל הטכניון גם אבא שלי היה איתם מיודד
תודה על המידע החדש.
כל הכבוד לעריית חיפה ובעיקר למחלקת תאורה שהחליפה את כול התאורה בחלק הזה של מרכז זיו לתאורת לד דקורטיבית חדשה שמאירה באופן יוצא מן הכלל את האזור…
תודה על הכתבה היפה. למה איך רחוב על שם יצחק קולטון סביב זיו?
תודה על תגובתך, גם אני שאלתי את השאלה הזאת, לכן קראתי לתיקון המצב.
תודה לד״ר דויד בר און. שמי עמי (קולטון) דותן, אלי קולטון ואני בניו של יצחק קולטון ושל שרלוטה קולטון. חםק בלתי ניתן להפרדה כשאתה הבן של יצחק קולטון היא העשייה מגיל צעיר. עבדנו כילדים איתו וחווינו את חווית היזמות שלו. יצחק קולטון הקים עוד כמה פרויקטים בשכונת זיו, כולל הבית שלנו בשלום עליכם 3, את המבנה שממולה ששימש כמשרד של אגד בשנות ה 60, עם השוקולטרית צילי, ועוד. את השכונה עם הסופר במעלה רח מנדלה מוכר ספרים, את כיכר זיו והקולנוע כפי שציינת ועוד. לא הצלחנו להנציח את זכרו ופועלו ונשמח לכל עזרה בנושא. אמנו שרלוטה היתה יזמית גם כן בעסקי אופנת הנשים. תודה!
כבנו של יצחק גם אני שואל. לא הצלחנו ואולי לא פעלנו מספיק להנציח את פועלו בשכונה. תודה על השאלה
הסרט הראשון שהוקרן בקולנוע זיו היה: 55 יום בפקינג עם צ'רלטון הסטון.
שירת הפרח והתוף או הגשר על הנהר קוואי. נדמה לי מזכרוני כבנו של יצחק קולטון שהיה זה שירת הפרח והתוף
שירת הפרח והתוף.
תודה על המידע.
אם זה הלב הפועם אז המצב בנווה שאנן וחיפה בכי רע.
המקום נראה שבור, מוזנח ומלוכלך 😞
קצת תשומת לב תשפר מעט את המצב
אך זה גם לא מספיק. המקום זקוק ל- Make-over
אני שמח שסוף סוף מכירים בתרומה של דני ועכסה חבקין לארכיטקטורה המקומית בחיפה, ומעלים את זיכרם, הרבה אחרי שהם עזבו אותנו.
דני חבקין ניפטר 1993 ועכסה נפטרה 2012, הרבה שנים אחריות, בשיבה טובה
יואב חבקין
תודה על תגובתך. זאת כתבתי השלישית שבה אני מעלה את זכרו של מורי ורבי פרופ׳ דני חבקין.
כבנו של יצחק קולטון, אני זוכר את הוריך היטב והביקורים בביתכם (היתה חוליה של עצם של לויתן בכניסה?) במהלך התכנון והבניה של קולנוע זיו.
זוכר את שניהם. ביקרנו אצלכם בכרמל בזמן תכנון ובנית הקולנוע
תודה על הכתבה היפה
תודה לך על הפרגון, שבוע טוב!
מעניין מאד. למרכז יש גם גבעה והוא נעים מאד.
הקומפלקס המסחרי במרכז זין הוא פספוס בקנה מידה עירוני. עיריית חיפה צריכה ליזום תוכנית חדשה ליצירת כיכר פי 3 מגודלה, כולל שטח הבניינים הקיימים ככה שתהיה כיכר מלבנית שטוחה בין רחובות גורדון, טרומפלדור וכצנלסון
הקמת מרכז מסחרי גדול 3-4 קומות לצד הכיכר החדשה ובו תשולב גם ספרייה עירונית ומרכז ציבורי, כשאת החניון הגדול הצמוד לטרומפלדור 52-54 יחליף חניון רב-קומות תת-קרקעי ומעליו המרכז המסחרי ו-2-3 מגדלי מגורים ומשרדים.
בכיכר הגדולה לייצר מקום שיהיה כיכר עירונית מרכזית ופעילה עם מזרקות, גינות, פינות ישיבה, שורות עצים, פסלים, כמו כיכר הבימה בתל אביב. הכיכר הזו תהפוך את מרכז זיו למרכז עירוני אמיתי.
ההמשך שלה יהיה בצד השני של טרומפלדור. פינוי המרכז המסחרי ויצירת כיכר שנייה מעבר לצומת
עם מגדל מגורים מעל קומות חנויות ומסעדות צמודות לכיכר.
זו התוכנית הראויה למקום. אפשר להצטער רק שתוכנית אדר אירית צרף נתניהו בתקופת קליש חשבה בקטן ולא השכילה לתת אופק למרכז זיו להיות כיכר עירונית גדולה וחשובה
הבנין, בשלום עליכם 1 היום מרופט, היה יפיפה עדיין אפשר להבין בפרטים כמו מעקות המרפסות תוכנן עני אדריכל סולל בונה, יצחק פלטרר שבשכונה תיכנן כמה וילות
תודה על תגובתך. כרגיל, יש לך הצעות מעניינות. הצעתך היא פרוגרמה לפרוייקט ״טכניוני״, תיאורטי. . לא די ליזום תוכנית, דרושים כוחות כלכליים כדי לממש אותה ואלה לא יבואו למקום אם אין בו יתכנות רווחית. כפי שנראה לי, זה המצב בנוה שאנן, לצערי.
מה עם מק דיוויד האגדי ששכן שם משנות ה80 עד שנת 2000 והצליח לשרוד והמצא באזור עד היום
אגם לבריכה היה כינוי אישה-פישה ,מהשם ניתן להבין למה
מק דויד ממוקם בחנות של אמנו, שרלוטה קולטון
מק דיוויד נמצא בחנות של אימנו, שם החנות ״שרלוטה״ שגם אבינו, יצחק קולטון בנה במסגרת בנית טרומפלדור 56
אחת האטרקציות של מרכז זיו בריכת השחייה (נו טוב, לא ממש שחייה אלא יותר שיכשוכית), בהן נהגנו כילדים לבלות.
עד ההשתלטות החרדית על השכונה, המרכז היה מקום המפגש בימי שישי של הנוער מכל השכונה. לאחר הפעולות בתנועות הנוער כולם היו מגיעים לשם ונהנים מפלאפל, פיצה, פיצוחים או גלידה שהיו פתוחים בערב יום שישי עד 23:00, שעה שלפי חוק היו חייבים לסגור.
תודה על תגובתך, אכן פני השכונה השתנו. שבת שלום!
לא רחוק מהקולנוע לנוכח השכוננ ממול ( רמז ? ) היה מגרש כדורסל, בו התאמנו כהפועל נווה שאנן ילדים…….
המגרש עדיין קיים.
תודה על המידע, שבת שלום!