מרכז זיו: סיפורו של המרכז המסחרי של נווה שאנן

מרכז זיו, השוכן בפינת שדרות טרומפלדור ורחוב כצנלסון בחיפה, הוא הרבה יותר מנקודת מפגש. הוא הלב הפועם של נווה שאנן, וסיפורו שזור בסיפורי היזמות של שני אנשים יוצאי דופן.

אבא זיו: אבי השכונה

 שכונת זיו קרויה על שמו של אבא זיו, יזם יהודי מליטא. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1932 והתיישב בחיפה. בראייה עסקית נדירה לאותה תקופה, הוא רכש בכספו כ-300 דונם של קרקע באזור המבודד של נווה שאנן. בשנת 1936, החלו לקום בנייני המגורים הראשונים במה שהפכה להיות שכונת זיו, התחומה בין הרחובות ברל כצנלסון, טרומפלדור וגורדון. אבא זיו לא זכה לראות את צמיחתה המרשימה של השכונה, שכן נפטר בשנת 1946. חשיבותה של שכונת זיו אינה במימדיה, אלא בכך שבליבה צמח המרכז המסחרי שהפך ברבות הימים למרכז העסקי של כל נווה שאנן.

יצחק קולטון: היזם שמאחורי המרכז

 מי שעמד מאחורי הקמתו של "מרכז זיו" המודרני היה יצחק קולטון, יזם ברוך כישרון שעלה מפולין ב-1929 והתיישב בחיפה. לאחר שעבד כנהג מונית ואוטובוס, הוא החליט לעבור לעסקים. בשנות ה-50, קולטון, יחד עם שותפים, יזם את בנייתם של בנייני מסחר ומגורים בשדרות טרומפלדור 54 ו-56. במבנים אלו נפתחו חנויות, סניף של בנק דיסקונט וסופרמרקט, ובכך נולדה גרסתו הראשונית של מרכז זיו. גולת הכותרת של המרכז הייתה קולנוע ״זיו".

קולנוע זיו: עלייתו ונפילתו

 בנייתו של קולנוע ״זיו״ החלה בשנת 1963, על פי תוכניותיו של האדריכל דני חבקין, ששימש לימים כדיקן הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. לאחר שנתיים של בנייה, נחנך הקולנוע בטקס חגיגי ביולי 1965, בו התכבדה חנה חושי, רעייתו של ראש העיר, אבא חושי, בגזירת הסרט. המבנה תוכנן עם שלושה מפלסים: מפלס כניסה, מפלס מזנון ומפלס אולם, שהכיל כ-600 מקומות ישיבה. העצוב החיצוני הבליט קונסטרוקציה של בטון חשוף לצד טיח גס.

אולם, שלוש שנים בלבד לאחר פתיחתו, בשנת 1968, החלה הטלוויזיה הישראלית לשדר. יצחק קולטון, בחושיו היזמיים, חזה את המשבר הבלתי נמנע שיגרם לענף בתי הקולנוע ע״י הטלויזיה והחליט למכור את קולנוע ״זיו״. ואכן, שלוש שנים נוספות לאחר מכן, בשנת 1971, הקולנוע נקלע למשבר כלכלי ונסגר לצמיתות. המבנה שינה את ייעודו למסחרי. כיום, בנק מזרחי טפחות תופס את מרבית שטחו, ולצידו פועלים בר-בשר ועסקים נוספים, הנפתחים אל הכיכר הנעימה שנוצרה במקום.

אדריכל דני חבקין (1925–1993)

דני חבקין, יליד חיפה, היה אדריכל ומחנך מוביל. את השכלתו רכש בטכניון, שם סיים את לימודי האדריכלות בשנת 1950. הוא נשאר קרוב למוסד שבו למד, לימד בו במשך שנים רבות, ואף כיהן פעמיים כדקאן הפקולטה לארכיטקטורה.

חבקין נודע בשיתוף הפעולה הפורה שלו עם האדריכל הנודע פרופ' אל מנספלד, שותפות שנמשכה בין השנים 1964–1974. בין עבודותיו הבולטות בחיפה, רבות מהן בשיתוף פעולה:

• קולנוע זיו: גולת הכותרת של מרכז זיו, אותו תכנן חבקין, ובנייתו הושלמה ב-1965.
• שכונת שערה עלייה (1976): פרויקט מגורים רחב היקף בשיתוף עם אל מנספלד.
• בניין האודיטוריום במרכז הכרמל, גם הוא בשיתוף עם מנספלד.
• בניין מגורים "N" ברמת הדר, בשיתוף עם האדריכל ש. גלעד.
• מעונות בקמפוס הטכניון בנווה שאנן, בשיתוף עם אשתו, עכסה חבקין.

גלוי נאות: זכיתי להמנות עם תלמידיהם של הפרופסורים אל מנספלד ודני חבקין גם יחד.

קריאה להנצחה

לאור תרומתם הברורה והמוכחת של היזמים אבא זיו ויצחק קולטון לפיתוחה של שכונת נווה שאנן, עולה השאלה המתבקשת:

האם לא הגיע הזמן שעיריית חיפה תכיר במורשתם ותנציח את זכרם?

הצבת שלטי זיכרון או קריאת הרחבה המרכזית על שמם תהיה מחווה הולמת לאנשי החזון הללו, שבזכות פעולתם נוצרו שכונת זיו ומרכז זיו, הלב הפועם של נווה שאנן כולה.

תודות

תודתי נתונה לידידי, יורם כץ, מחבר הספר "בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה. ספר זה, המגולל את עלייתם ונפילתם של בתי הקולנוע בחיפה וקולנוע זיו ביניהם, היה מקור המידע העקרי לכתיבת כתבה זו.

קוראים יקרים,

הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.