שוב האשמות בין צד לצד
שוב לא ניתן להבין כיצד
שוב השחור עולה על הלבן
שוב העסקה מתרחקת
במסלול הזמן.
שוב נראה האור הולך וכבה
אך ישנו עוד שביב של תקווה
שלא יכבה.
גם השביב הזה הולך ומותש,
גם השביב הזה חוסנו נחלש,
החיבוק בו הולך ונרפה
נאחז בציפורניו כקול קורא
מתי לחטופים יבוא מרפא
שבתוכנו אותם נראה
כפי שהיו כתמול שלשום
האם יאיר להם היום?
או שוב חלמנו חלום?
האם ישנה בזאת רצינות
או שגם החלום הבא
יתנפץ בקיר המציאות.
וששאלנו על החלומות
מה חושבים עליהם
אנשים חכמים,
תשובתם הייתה
"חלומות מתגשמים".
שיר מעולה יוסי וולך.לילה טוב ומבורך לכולם.
כל עוד הפוסקים האחרונים הם הבוגד, המטורללת והילדז לא תהיה שום עיסקה.