ארבעה מיני פרפרים פולשים הגיעו לישראל בשנים האחרונות. הם יפים ומושכים תשומת לב. ומאידך, הגעתם היא פלישה שמעלה את הסוגיה האם ואיך פולש יפה כזה עלול להזיק ?
התשובה אינה פשוטה ולא תהיה בלשון ישראלית "פרפרים, אז מה הבעיה ?"

פלישות ביולוגיות

מבין  הגורמים הישירים לאבדן ההולך ומתגבר של המגוון הביולוגי בעולם, פלישות ביולוגיות נחשבות לאחד מן הגורמים הבולטים והחמורים. גורמים נוספים שהוכרו כבעלי השפעה והשלכות מכריעות הם זיהום, שינוי האקלים, הרס בתי גידול, זיהום-אור וקיטוע אקולוגי. על כל אחד מן הגורמים האלו ומרכיביהם הרבים קיים וזמין מידע, מחקרים ומאמרים בשפע.

ההסבר לנזק ממין פולש מתחיל מעצם ההגדרה של המושג:

מין פולש (Invasive species) הוא אורגניזם (יונק, חרק, זוחל, צמח, אצה) שחרג מתחום תפוצתו הטבעי ומפתח אוכלוסייה באזור החדש.

כיצד מתרחש המעבר, הפלישה, של מין  מאזור אחד  (ארץ, יבשת, ים ) לאזור אחר  ?
מינים רבים הוחדרו כתוצאה מפעילות אדם מכוונת כגון הברחת ציפורים, זוחלים, צמחים או בעקבות פעילות בלתי מודעת כגון מעבר אניות בין נמלים, שינוע סחורות, מכולות ואפילו העברה של אצות שנדבקות למעטפת אניות ועוגנות בנמלי הימים השונים.

משבר האקלים מעודד נדידת מינים

משבר האקלים הוא ככל הנראה גורם משמעותי לתנועה של מינים אל אזורי מחייה ובתי גידול חדשים כולל נטישה והכחדה עקב אבדן בתי גידול, בגלל בנייה למשל, ומאבק הישרדות של מינים לאיתור תנאי מחייה.

עדויות על השפעת משבר האקלים על חברת הפרפרים בארץ הוצגו בדו"ח 2023 על מצב הטבע של ישראל שהוצג במאי 2024 והתבססו על תוצרי מחקר (ד"ר אור קומאי, המאר"ג)  ממאגר הנתונים ומערכות המידע של "תכנית לאומית לניטור הפרפרים" (מיזם מדע-אזרחי קהילתי)  שהקמתי ומנהל  מאז  2009.

המחקר חושף גם תוצאות מדודות של בעיה הולכת המחמירה של שינויים בתקופת הצמיחה של פונדקאי פרפרים מול איחור לכדי חודש של תקופת הבקיעה של זחלים מגלמים. זהו שיבוש בסינכרון שגורם לאובדן מקורות המזון לזחלים המוביל להכחדה ונגרם ישירות ממשבר האקלים.

פולשים קטנים נזקים עצומים

ככלל, מין חדש שמצליח ליצור גרעין של אוכלוסייה באזור חדש חייב להתבסס על מקורות מזון לקיומו וכאן טמונה סכנת נוכחותו בסביבה החדשה. אוכלוסיותיהם מתרבות, מתפשטות ולעיתים קרובות משתלטות ודוחקות עד כדי הכחדה של מינים בסביבתן החדשה. זהו אירוע מדרדר ללא שליטה והשפעתו על התפקוד של המערכות האקולוגיות מגיעה לכדי תגובת שרשרת עם נזקים בלתי הפיכים.

קיימות דוגמאות אין ספור למינים פולשים בעולם וגם בארצנו, והרי כמה מהן:

• הגירת מאות מינים ימיים לים התיכון החלה ונמשכת מאז נחשף אגן הים התיכון לים האדום ב-1869 דרך תעלת סואץ (ארוע אקולוגי המכונה "הגירה לספסית" על שם פרדינאנד דה לספס, יוזם ומתכנן התעלה).
• ציפור המיינה ההודית שברחה/שוחררה מן הספארי בארץ ידועה כאוכלת-כל, כדוחקת ומתחרה במינים מקומיים על מזון ואתרי קינון וכגורמת נזק ליבולים חקלאיים. פעילותה דחקה את ציפורי השיר הקטנות שאליהן הורגלנו מאז ילדותנו, דרור, חוחית וירגזים, שכמעט נעלמו ממרחבי צפון הארץ .הגירת מאות מינים ימיים לים התיכון החלה ונמשכת מאז נחשף אגן הים התיכון לים האדום ב-1869 דרך תעלת סואץ (ארוע אקולוגי המכונה "הגירה לספסית" על שם פרדינאנד דה  לספס, יוזם ומתכנן התעלה).

• נמלת האש הקטנה, שעקיצתה כואבת וצורבת ככווית אש, הגיעה מברזיל דרך תרמילאים או עציצים מיובאים, התפשטה בכל הארץ ובונה קינים בקצב מדהים, גם היא אוכלת-כל טוטאלית שמחסלת את כל דבר חי בשרשרת המזון בסביבתה. התגלתה גם בכרמל לחרדתנו. 
  נמלת האש וגם המיינה הוגדרו על ידי האו"מ בקבוצת מאה הפולשים המזיקים והמסוכנים בעולם.

• אַיְלַנְתָּה בַּלּוּטִית – מין עץ שהובא לישראל מסין  ונשתל בשנות ה- 60 70  לאורך רחובות ושדרות בעיקר בירושלים. מאז הופץ העץ בכל הארץ ובכרמל ניכרים כבר סימני השתלטות בכל מקום ובמיוחד בוודיות בתוך ומחוץ לעיר. זהו עץ בעל יכולת עמידות והפצה גבוהה ביותר וקשה ביותר לחיסול עקב כישורי צימוח מהירים ביותר.

• וידועה כמובן חדקונית הדקל האדומה שתפסה טרמפ על גזעי עצים שהובאו מן המזרח הרחוק ונפוצו ממשאיות שנשאו אותן לאורך כבישי אירופה והכחידו את מירב שדרות הדקלים ביבשת (מחקר של ד"ר ויקטוריה סורוקר). החדקונית גרמה שתוניסיה עמדה בסכנת חיסול ייצוא התמרים במדינה ואבדן מקור הפרנסה למאות אלפי משפחות.

מינים פולשים – נזק כלכלי עצום למדינה

נכון שלא כל מין פולש מהווה סכנה אבל האיום בנזק לחקלאות, למים, לבריאות ולתפקודי ושירותי המגוון הביולוגי מחייב בקרה הדוקה. במקרים של איתור נזק עלויות הטיפול מגיעות לכדי נזק כלכלי עצום למדינה. לכן במדינות רבות קיימים שורת איסורים בהקשר עם נושאים אלו, חלקם מחמירים ביותר בענישה.

הפרפרים הפולשים שמתפרפרים אלינו

כחליל הציקס (Chilades pandava)

כחליל הציקס הוא מין פולש, שמקורו בדרום מזרח אסיה והגיע כנראה דרך מצרים והתגלה והתרבה באילת במהלך שנת 2015 על שיחי דקל הציקס התרבותיים, ונעלם ללא שוב, ככל הנראה, עקב ריסוס של גינות נוי.

בשנת 2019 נתגלתה אוכלוסייה קטנה ויציבה סמוך לאשקלון אשר לא חרגה מגבולות האזור. בספטמבר 2023 נתגלתה אוכלוסייה חדשה בגליל העליון ובתוך חודשים ספורים נצפתה התפשטות מהירה של המין עד דרומה לבאר-שבע וכמובן שגם על חיפה לא פסח.
זחלי הפרפר ניזונים ופוגעים בעלים הצעירים של שיחי הציקס אבל מידת ניזקו לשיחי הדקל אינה נחשבת, בינתיים, לחמורה. 

כחלון הפלרגון (Cacyreus marshalli)

כחלון הפלרגון התגלה ודווח לראשונה בנובמבר 2019 בשכונת ציפורי בירושלים ע"י ידי מנטר פרפרים צעיר ומוכשר (שלם קורמן) ועד אמצע 2023 לא חרגה אוכלוסיית הפרפר מסביבות ירושלים. מכאן ואילך גדלה מפת התפוצה לכל הארץ עד מצפה רמון. נצפה כמובן גם בכרמל.
פֵּלַרְגּוֹנְיוּם הוא צמח גינה נפוץ ממשפחת הגרניים וככל הנראה מקור המין בגלמי הפרפר שנישאו על גבי שתילים שיובאו מחו"ל. מקורו של הפרפר בדרום אפריקה משם הובא והתפשט באירופה בסוף המאה ה-20. כחלון הפלרגון מזיק מעט למינים של צמחי הגרניון והפלרגוניום המתורבתים.

פולשים שהגיעו בדרך של הגירה אקולוגית

בעוד שהגעתם של כחלילי הציקס והפלרגון לישראל מיוחסת לפעילות אנושית, שני המינים הבאים הגיעו לישראל בדרך של הגירה אקולוגית דרך היבשה, ונראה שהם משקפים שינויים במפת התפוצה של המינים בהשפעת משבר האקלים.

דוגמאות בולטות לתהליך ההגירה האקולוגית כוללות את עליית הטמפרטורה הממוצעת, אשר גורמת לתנועה של אוכלוסיות לאזורים קרים יותר.

דוגמה חמורה במיוחד נצפית כיום בהתנהגות הדגים בים התיכון:
התחממות השכבה העליונה של פני הים גורמת לדגים להעמיק לשכבות בטמפרטורה קרה יותר המתאימה להם. כמו כן, ישנם מקרים רבים של ציפורי-ים שמתות ברעב, מכיוון שהן אינן מצליחות לצלול מספיק עמוק כדי ללכוד דגים למזונן.

פרפרים פולשים במסלול הגירה אקולוגית

כחלילון אמריקני (Brephidium exile)

כחלילון אמריקני הוא מין פולש שמקורו באזורים יבשים, מדבריים במערב ארה"ב. ככל הנראה הובא לאירופה והגיע משם לארצות המפרץ הפרסי ודרך ירדן/סעודיה לאזור מלונות ים המלח.

הוא נצפה, לראשונה (ע"י יובל עברון 2021) על גבי הפונדקאי ססוביום רגלתי, צמח סוקולנט תרבותי, ליד קניון ים המלח. הוא מקיים שם מאז אוכלוסייה קבועה וככל הנראה בלתי-מזיקה.
פרפר קטן יפה וזריז. תפוצתו של הפרפר בארץ עדיין מוגבלת לאזור ים המלח ולדרום.

זנב סנונית הלימון (Papilio demoleus)

זנב סנונית הלימון הוא פרפר פולש חדש יחסית בארץ, שנצפה לראשונה בקיבוץ אפיק שבגולן (מירי הכט 2021) והותיר חותם בסביבת דרום הגולן באוכלוסייה מצומצמת. מאז יוני 2024, הוא החל להתפשט במהירות דרומה ומערבה, ונצפה לראשונה בחיפה באוגוסט השנה.

הפונדקאים של המין הם עצי ההדר, בדגש על עץ הלימון, ולכן יש פוטנציאל לנזק לעצי ההדר. עם זאת, אויביו מקרב הצרעות הטפיליות עשויים לשמר מצב של איזון, ולכן עדיין מוקדם לקבוע. חשוב לעקוב אחרי התפשטותו.

זהו פרפר גדול ויפהפה, ובניגוד לשאר מיני זנב הסנונית במשפחה, אין לו את הזנבונים האופייניים.

יש להזכיר כי זנבוני הפרפרים, בצירוף עינית קטנה וצבעונית בתחתית הכנף לידם, יוצרים מעין חיקוי של "ראש מדומה" שנועד להטעות טורפי קרקע.

האם פרפרים שבאים לביקור הם פולשים?

בהתייחס להגדרה של פולש, כל עוד לא החל תהליך של התאקלמות והקמת אוכלוסייה מקומית, פרפר ממין חדש שנצפה בארץ אינו נחשב לפולש. כמעט בכל שנה אנו עדים להופעות של ביקורי פרפרים שלא נראו קודם בארץ, ולעיתים אף חוזרים מינים שנראו בעבר הרחוק ונעלמו במשך עשרות שנים.

מכיוון מדבריות ערב ואפריקה, פגשנו את נמפית הריסן, נימפית הרגלה ואת הנימפית הכחולה, שאף התאקלמה במשך מספר שנים בדרום, אך שוב נעלמה.

בצפון, על פסגות החרמון, מגיעים מינים רבים מן הצפון; חלקם שורדים וחלקם נכחדים עקב פעילות נמרצת ולא מבוקרת של בנייה ורעייה, הגורמת פגיעה אנושה לבית הגידול הנדיר שנמצא באזור.

גלריית המינים, ומיהם מיני הפרפרים שנצפו היום

אתם מוזמנים להכיר מקרוב את רשימת פרפרי ישראל באתר שמתעדכן באופן דינאמי ישירות ממאגר ומערכות המידע של מיזם מדע-אזרחי קהילתי שמאות נאמני/ות פרפרים מדווחים ומתעדים אליו תצפיות יום יום: "תכנית לאומית לניטור הפרפרים" בישראל.

כאן תוכלו לראות מי הם הפרפרים ש"נצפו היום" בכל יום בשנה וגם לצפות בגלריית תמונות של כל המינים מצילומי מיטב צלמי הפרפרים והטבע בארצנו שאצים בהתלהבות להנציח כל גילוי ואירוע פרפרי.