לקראת שינוי מיוחל במזרח התיכון – האיראנים לא נרגעים: ציטוטים מנאומו של האייתוללה חמינאי מלמדים על כוונותיו

(חי פה) – בכל מקום שבו איראן מתערבת במזרח התיכון, כפי שניתן לראות בסוריה, לבנון, עיראק, תימן ובאזורים נוספים, היא מביאה איתה אלימות, מהומה, עוני והפרת זכויות אדם. התמיכה שלה בקבוצות מיליטנטיות כמו חיזבאללה בלבנון, חמאס בעזה והח'ותים בתימן תרמה להחרפת הקונפליקטים, לשפיכות דמים ולהרס התשתיות המקומיות. למרות ההשפעה השלילית הברורה, המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, מציג את עצמו כמגן העם הלבנוני והפלסטיני. בהמשך הכתבה תמצאו מספר ציטוטים חשובים מהדרשה שנשא אמש (3/10/24) לפני מעריציו הפנאטים.

איראן מהווה פטרון אידיאולוגי וצבאי לארגוני הטרור והפתרון לשקט במזרח התיכון עובר דרך שינוי הסטטוס שלה

בקרב מנהיגים ברחבי העולם מתגבשת ההבנה כי איראן היא כוח מרכזי שמספק לגיטימציה ותמיכה לפעולות אלימות ולשפיכות דמים במספר אזורים ברחבי העולם, בעיקר במזרח התיכון. איראן ממלאת תפקיד כפטרון עבור ארגונים מיליטנטיים וטרוריסטיים, כמו חיזבאללה בלבנון, החותים בתימן, משטר אסד בסוריה וחמאס בעזה. איראן מפיצה את השפעתה, לא רק באמצעות תמיכה צבאית אלא גם באמצעות אידיאולוגיה דתית ופוליטית.

מכה משמעותית שתפגע באיראן ותביא אותה להכרה בכך שהיא אינה יכולה להמשיך לשמש כפטרון לעמים ולקבוצות שהיא תומכת בהם, עשויה להביא לשינוי משמעותי בזירה המזרח-תיכונית. עמים כמו סוריה, לבנון ואפילו העם הפלסטיני עשויים לחפש דרכים חדשות, נטולות השפעה איראנית, ולפנות לעבר שלום יציב יותר. תחת פטרונות אמריקאית או גורם בינלאומי אחר, ייתכן ויתאפשר ליצור נתיב חדש של שיתוף פעולה ושלום במזרח התיכון.

רעיון זה מתבסס על הנחה כי הוצאת איראן מהמשוואה האזורית עשויה לשבור את מעגל האלימות ולקדם יציבות אזורית, תוך מתן הזדמנות למדינות ולאוכלוסיות לשחרר את עצמן מהשפעה איראנית חזקה ולהשתלב בתהליכי פיוס ובניית מדינה.

לכן, כדאי להכיר כמה מהציטוטים העיקריים של ראש הנחש – מנהיג איראן, האייתוללה חמינאי, ציטוטים שנלקחו מהדרשה שלו לעמו אמש (3/10/24):

• אויב האומה האסלאמית הוא האויב של תושבי פלסטין, לבנון ותימן.
• "אלה שעוזרים לעם הפלסטיני ממלאים את חובתו הדתית ואף אחד לא יכול למחות מדוע אתה מגן על עזה".
• ההגנה האמיצה של העם הלבנוני נגד העם הפלסטיני היא לגיטימית וחוקית, ולאיש אין זכות לבקר את ההגנה המגוננת שלו על עזה.
• המבצע "סערת אל-אקצא" הוא מהלך הגיוני ונכון ואת זכותו של העם הפלסטיני והוסיף: מי שעוזר לעם הפלסטיני ממלא את חובתו הדתית ואף אחד לא יכול להתנגד לכך שאתה מגן על עזה.
• אני רואה במבצע הטילים האחרון של איראן נגד המשטר הציוני לגיטימי.
• כיום האומה האסלאמית התוודעה ויכולה להתגבר על התוכניות של אויבי המוסלמים.
• מדיניות אויבי האסלאם מבוססת על פילוג וסכסוכים בין מוסלמים. אויבי האומה האסלאמית זהים לאויבי לבנון, פלסטין, איראן וסוריה.
• לעם הפלסטיני יש את הזכות להתייצב נגד הכיבוש הציוני.
• כדי להגן על האומה האסלאמית מאפגניסטן ועד תימן ומאיראן לעזה ולבנון, עלינו לקשור את חגורות ההגנה שלנו.
• ההגנה על חיזבאללה ועזה והתמיכה במסגד אל-אקצא מהוות שירות חיוני לאזור כולו. כל מכה למשטר הציוני היא שירות לאזור ולכולם.
• המשטר הציוני, שקיבל סיוע נרחב מארצות הברית ומהמערב, הובס על ידי כמה אלפי מוג'אהדים ולוחמים.
• האויבים לעולם לא ינצחו את חמאס וחיזבאללה. ההתנגדות באזור לא תיסוג עם מות הקדושים של מנהיגיה ואנשיה והניצחון יבוא איתה.

האינטרס של הקהילה הבינלאומית כולה

לסיכום, הוצאת איראן מהמשוואה של פטרון כל-יכול במזרח התיכון היא אינטרס משותף למדינות המערב, למדינות המזרח התיכון ואף לקהילה הבינלאומית כולה. איראן ממלאת תפקיד מרכזי בהעצמת קונפליקטים אזוריים, תוך תמיכה בארגוני טרור ובתנועות מיליטנטיות, מה שמערער את היציבות באזור. פעולה להגבלת ההשפעה האיראנית תוכל לסייע ביצירת סיכויים לשלום במזרח התיכון, לשיפור היציבות האזורית ולהפחתת מעגל האלימות.

מדינות המערב רואות בכך אינטרס ביטחוני ואסטרטגי, בעוד שמדינות המזרח התיכון שואפות להסיר את האיום הישיר שמציבה איראן. בעיני רבים, מדובר במהלך בעל השפעה חיובית על כל הקהילה הבינלאומית, השואפת לשלום וליציבות עולמית.

הזדמנות בלתי-חוזרת לשינוי דרמטי במזרח התיכון – לגיטימציה כלל-עולמית לתגובה חזקה נגד איראן

בעת הזו, כאשר ישנה לגיטימציה כלל-עולמית לתגובה חזקה נגד המתקפות המשוגרות מאיראן לעבר ישראל, ובעוד איראן מתקרבת לכושר ייצור של פצצה גרעינית, עולה החשיבות של התערבות מערבית מאוחדת. זוהי ההזדמנות וזהו הרגע בו מדינות המערב צריכות להתלכד, לסייע ולתמוך במתקפה שתפגע בעוצמה באיראן ותוביל לקריסתה כגורם משפיע במזרח התיכון.

פעולה זו עשויה לא רק להחליש את השפעתה ההרסנית של איראן במזרח התיכון, אלא גם לפתוח פתח לשינוי פוליטי פנימי בתוך המדינה. קריסת המשטר הנוכחי עשויה לעודד את הופעתו של ציר ליברלי יותר באיראן, שיאפשר מעבר מדיקטטורה דתית למשטר המכוון לחירויות אישיות ומדיניות שלום. שחרור מאחיזת משטר האייתולות יכול להוביל לשינוי משמעותי בזירה הבינלאומית, בה איראן תחדל מלהיות מקור לאלימות וטרור, ותחזור לדרך של דיפלומטיה ופיוס.