מגדל אשכול – ״מגדל השן״ של אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת חיפה שוכנת על הר טללים, אחת מפסגות הר הכרמל ומשם היא צופה אל הים בדרום-מערב ואל מפרץ חיפה ועמק זבולון בצפון-מזרח.

קיצור תולדות האוניברסיטה

תחילתה של האוניברסיטה היתה ביוזמתו של ראש העיר אבא חושי להקמת מכון מחקר צנוע ב-1963 בחסות האוניברסיטה העברית. 
באוקטובר 1965 נכתבה מגילת אבן הפינה לקמפוס במקומו הנוכחי על הכרמל.
אחרי 9 שנים, ב-1972 הוכרזה אוניברסיטת חיפה כאוניברסיטה עצמאית והיא היתה לרביעית שהוקמה בישראל.
כיום לומדים בה כ-18000 סטודנטים בקמפוסים שונים, ברחבי חיפה, המסונפים אל האוניברסיטה.

הקמפוס על הר הכרמל

ראשית הבניה של הקמפוס היתה ב-1966, כשנה לאחר הנחת אבן הפינה, עם בניית הבניין הרב-תכליתי ע״פ תכניותיו של האדריכל החיפאי שלמה גלעד. בשנים 1974-1978, נבנה מגדל אשכול, ״מגדל השן״ של האוניברסיטה.

מגדל אשכול

בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת, שהה בארץ תקופה קצרה האדריכל הברזילאי רב- המוניטין אוסקר נימאייר. הוא הציע תכנית רעיונית למבנים אחדים של הקמפוס והחשוב שבהם – גורד שחקים שיתנשא מעל מבנה בסיס אופקי רחב מימדים. בשל סיבות שונות, נימאייר לא המשיך בתכנון המפורט של המגדל.

המשך התכנון נמסר לידיו של האדריכל פרופ’ שלמה גלעד. גלעד שמר חלקית על תכניות הבניין הראשי והמגדל שמעליו שלימים נקרא ״מגדל אשכול״ ע״ש ראש הממשלה לוי אשכול. למגדל 30 קומות והוא מתנשא לגובה 102 מ׳ כשראשו מגיע לגובה של כ-600 מ׳ מעל פני הים. במגדל שוכנים משרדי האוניברסיטה כולל חדרי אנשי סגל ההוראה.

בגלל צורתו הצרה מאוד (13 מ׳ בלבד!) וגובהו הרב, הרוחות העזות המתחוללות במקום זה בחורף יכולות לגרום לתנודות בקצהו העליון לכדי 40 סמ׳ לכל צד. בימים כאלה, נסגרת הגישה לקומות העליונות.

אדריכל אוסקר נימאייר

האדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר (1907- 2012) הוא אחד המשפיעים ביותר בזרם המודרניסטי בארכיטקטורה וממשיכו של אחד מאבות האדריכלות המודרנית, לה קורבוזיה. הוא מחלוצי האדריכלים שהשתמשו בבטון החשוף (beton brut) כחומר הבניה העקרי. בעת שהותו הקצרה בארץ בשנות ה-60 היה מעורב במספר פרויקטים שלא התממשו כלל או התממשו חלקית בלבד, כגון מגדל האוניברסיטה בחיפה וכיכר המדינה בת״א. תרומתו החשובה ביותר היתה בתכנון רבים מבנייני העיר ברזיליה, עיר הבירה החדשה של ברזיל.

אדריכל שלמה גלעד

שלמה גלעד (1922-2005), יליד פולין, עלה ארצה עם משפחתו ב-1933 והתגורר בחיפה. למד אדריכלות בטכניון (1944). החל מ-1955 ניהל משרד תכנון עצמאי אך גם עסק בהוראה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון (מרצה בכיר). 

משרדו עסק בפרויקטים רבים באזור חיפה ובמסגרת התנועה הקיבוצית, ברחבי הארץ, ממרגליות בצפון ועד שדה בוקר בדרום.

מלבד ״מגדל אשכול״ (בשותפות עם אדריכל א. נימאייר), עם הפרויקטים שלו בחיפה נימנים: התיאטרון העירוני וספריית פבזנר, בניין המדרגות באוניברסיטת חיפה, בית הסטודנט בטכניון ובית בירם בבית הספר הריאלי.

קמפוסים נוספים

במרוצת השנים קמו בניינים נוספים בקמפוס הראשי על הכרמל וכמו כן הצטרפו קמפוסים נוספים ברחבי העיר כגון:

• קמפוס הנמל שבעיר התחתית, במבנה ההיסטורי של מס ההכנסה (2009)
• המכון לחקר הימים האגמים (2015) 
• קמפוס העיר ע״ש לארי לוקי (2019)

בשנת 2015 נחתם הסכם עם האוניברסיטה הגדולה ביותר במחוז שאנגחאי בסין על הקמת מרכז אוניברסיטאי משותף סיני- ישראלי. היתה זו יוזמה ראשונה מסוגה של מוסד ישראלי ומוסד סיני. ואכן, המכון החל לפעול ב-2016, לקידום הידע בשני המוסדות.

״מגדל השן״ של האוניברסיטה

מגדל אשכול היה לבניין הגבוה ביותר בחיפה עד להקמתו של ״מגדל המפרש״ בקרית הממשלה (2002). בנייתו של המגדל על רכס הכרמל עוררה בקורת עזה, הן מצד חוגים מקצועיים והן מצד רשות שמורות הטבע. אולם, על אף הבקורת על הקמתו, המגדל הפך במהרה לסימן ההיכר של אוניברסיטת חיפה (זוכרים? כבר היו מקרים כאלה בהיסטוריה: למשל, מגדל איפל בפריז…)

קוראים יקרים,

הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.