אחרי חודש מלא חדשות רעות בעקבות שני אירועי הרעלה בדרום הארץ שהביאו למותם של יותר כ-20 נשרים, נעשו ביום רביעי 27.3.24 פעולות המפיחות תקווה. רשות הטבע והגנים יחד עם מתנדבים מיחידת חילוץ גלשו לקיני הנשרים שמצאו את מותם באירוע ההרעלה הגדול שהתרחש בתחילת השבוע, על מנת לנסות להציל את הביצה והגוזל שנותרו לבדם בקן.
אחד הקינים שהטרידו מאוד את עובדי הרשות הינו הקן של הנשרה 25A אשר דגרה לבדה במשך כמעט חודש, לאחר שבן זוגה כנראה מצא את מותו בהרעלה שהתרחשה בסוף חודש פברואר 2024 ומצאה עצמה את מותה בהרעלה האחרונה. זכות המשדר והניטור, עובדי הרשות זיהו כי הביצה עודנה בקן ולקחו אותה מיד להמשך טיפול.
אריה רוזנברג, פקח ערבה דרומי ברשות הטבע והגנים:
בסקר הקינון האחרון שהתקיים באזור הערבה הצפונית אותרו 6 קינונים של נשר מקראי. באירוע ההרעלה לפני שלושה ימים התקבל דיווח מהמשדר של A25 שמקנן באחד הקנים הללו, שהוא לא מראה תנועתיות. בסיוע יחידת חילוץ ערבה בוצעה גלישה לקן וחולצה מתוכו ביצה, אשר הועברה למדגרה.
את הגלישה לקן עצמו ביצעה אור פלד, מתנדבת ברשות הטבע והגנים אשר הגיע לנקודה והוגלשה על ידי צוות חילוץ והצלה.
פלד מספרת:
״כשהגענו לנקודה לא היינו בטוחים בכלל שנמצא משהו בקן, האופציות נעו בין ביצה לגוזלים (לא ברור אם בחיים או לא). ירדתי לנקודה תוך כדי הנחיות מהתצפית, הקן היה כ-30 מטר משפת המצוק והייתי עם סקרנות וציפייה לראות מה נמצא. כשראיתי את הביצה היו לי דמעות בעיניים, אספתי אותה בעדינות ועטפתי אותה עם המון אהבה והתרגשות. עלינו למעלה וראינו שהביצה מוגנת ושלמה אחרי החילוץ, כששמעתי מהמדגרה שיש דופק והעובר חי – ממש הרגשתי שהצלתי חיים."
פלד, שכבר הספיקה להשתתף בכמה חילוצים בחייה מוסיפה בכנות:
"יצא לי בצבא להתעסק בחילוצים למיניהם, אבל דבר כזה לא יצא לי לחוות. מקווה בכל ליבי שהיא תבקע ודור חדש של נשרים ישראלים יגיע בעקבותיה."
למרות ההתרגשות הגדולה, אריה רוזנברג מזכיר כי הגענו אליה בגלל המצב העגום שנוצר מההרעלה האחרונה:
"אני פקח באזור הערבה הצפונית כבר 7 שנים, לצערי זה כבר אירוע ההרעלה הרביעי שחוויתי בגזרה. מאז שהופעל נוהל ההרעלה ביום ראשון, בוצעו סריקות אינטנסיביות על מצוקי הקינון בניסיון להבין את השלכות האירוע. לאחר שזוהו נשרים מתים ואחרי שהבנו שיש ביצה שניתן להציל מאחד הקינים, פנינו לסיוע ליחידת חילוץ ערבה שנענו מיד.
אחרי שהביצה הוצאה מהקן, כל הצוות היה במתח עד לידיעה שהתקבלה שהביצה פורייה, אלו היו כמה שעות מורטות עצבים. הידיעה התקבלה בהתלהבות ובהתרגשות רבה, הנחמה היא שלפחות הצלחנו להציל ביצה שבתקווה תגדל להיות נשר בוגר שיקנן במצוקי הערבה בעתיד".
החילוץ המרגש, לא היה יכול להתבצע ללא עזרתם המיידית והמסורה של יחידת חילוץ והצלה ערבה
אורי לב, מפקדת יחידת החילוץ מספר:
"אנחנו מאוד מתרגשים לסייע לרשות הטבע והגנים לעשות את העבודה החשובה של הצלת ביצי הנשרים, אנחנו תמיד מוכנים לסייע בכל מה שצריך."
לאחר שחילוץ הביצה מהקן הושלם, נשארה לאנשי הרשות המלאכה המסובכת לקחת אותה בדרך הארוכה מעלה צפונה על גרעין הרבייה של פרויקט 'פורשים כנף' הממוקם בחי בר כרמל.
אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים:
"נדרשה העברה מהירה של הביצה מהערבה למדגרה למרות שלא ברור היה האם הביצה פורייה והאם העובר שרד ולצמצם ככל הניתן את זמן הנסיעה בתנאים שאינם תנאי הדגרה אופטימליים."
הביצה הועברה למדגרה בגרעין הרבייה בשמורת חי-בר כרמל
הצופה:
"לפי מדדי הביצה נקבע גילו של העובר. נמצא כי הדגירה של 25A במשך 23 ימים לא הייתה לשווא והצליחה לדגור לבדה ולהבטיח התפתחות עובר תקינה, בעודה מרעיבה את עצמה ולא משה מן הקן. אנחנו נמשיך לדאוג לביצה ונקווה שהעובר יתפתח כהלכה ובבוא העת יבקע בהצלחה עוד כ-32 ימים. נעשה הכל על מנת שהגנים של A25 ימשיכו להתקיים ולתרום להישרדות המין בישראל ובמזרח התיכון."
נדרשים 57 ימי הדגרה רציפה לעובר של נשר על מנת להתפתח ולבקוע בהצלחה, כך שהעובר שנמצא כבר עבר כמעט את מחצית הדרך, אבל לפניו עוד כחודש ימים בתוך הביצה. ברשות הטבע והגנים מקווים מאוד שהעובר יוכל לשרוד את תקופת הבקיעה ויגיח לאוויר העולם בחודש הבא. אוכלוסיית הנשרים בארץ הייתה בסכנת הכחדה חמורה עוד טרם אחרי שני מקרי ההרעלה האחרונים. מוערך שנותרו בארץ קרוב ל-170 פרטים. צוותי הרשות יחד עם שותפיה לפרויקט פורשים כנף, עושים לילות כימים כדי להציל את מלך העופות, אך הם זקוקים לעזרה.
קריאה להחמרה על הגבלות המכירה
ברשות הטבע והגנים קוראים להחמיר את ההגבלות על מכירה, אחזקה ושימוש בחומרי הדברה מסוכנים ולהגביר את האכיפה כנגד המשתמשים בחוסר אחריות ברעלים המסוכנים ביותר לחיות הבר. לצד זאת, בתחילת השבוע לאחר היוודא ממדי האסון, התחייב במשרד להגנת הסביבה להעביר 15 מיליון ₪ כתקציב חירום על מנת להתחיל וליישם את התוכנית למאבק בתופעת ההרעלות שגיבשה הרשות ואושרה בספטמבר אשתקד מתקציב קרן הניקיון.
ברשות מקווים שהכסף יועבר בהקדם כדי למנוע את מקרה ההרעלה הבא, אך מציינים שלא די בכך. דו"ח מבקר המדינה התריע בעבר על הסכנה בחומרי הדברה מהסוג שהרגו את הנשרים והדורסים האחרים במקרה הרעלה זה, כמו בעשרות מקרים אחרים. הרשות קוראת למשרד החקלאות להגביר אכיפה במסגרת החוק הקיים כנגד הגורמים המתעקשים להשתמש בחומרים האסורים לשימוש בהדברה חקלאית ולבוא דין עם העוברים על החוק.
יש לנו ארוע הכחדת טבע בואדי שיח עם כביש כבביר
יצרו מכתשים לכל אורך גב ההר וגילחו הכל.
זה העתיד של חיפה. ואדיות מתים, מערכות אקולוגיות הרוסות וקטועות והכל עבור עוד פקקי רכב פרטי.
אולי הגיע הזמן להתחיל לגבות לא רק קנסות אלא גם מס למגדלי בקר, אם הם מזהמים את הסביבה בשביל הרווח הכלכלי שלהם אז או שאינם ראויים לנהל את העסק שלהם או שישלמו בדרך עקיפה לתיקון כל הנזק וההרס והמוות שהם גורמים לו.
עד שהם או ילדיהם לא יורעלו בעצמם בטעות או לא (למשל זיהום מקור מים בגלל גוויה מורעלת) הם כנראה לא ילמדו את הלקח.
כתבה חשובה, מיה