מי אחראי לחישוף שדה הכלניות באגמי נשר? פרויקט השיקום מעורר ביקורת על פגיעה בערכי טבע

(חי פה) – פרויקט לשיקום שני אגמי מחפר ישנים בנשר, שנועד לחזק את הבטיחות ולשמר מרחב אקולוגי עשיר, מעורר ביקורת חריפה מצד פעילי סביבה. לטענתם, במסגרת העבודות נחרש שדה כלניות טבעי, באזור האגמים, אתר פריחה עונתי מרשים, למרות שניתן היה לדבריהם, לבצע העתקה מבוקרת של הצמחים בליווי אקולוגי. כעת עולה השאלה: מי אישר את הפעולות בשטח והאם נעשה כל שנדרש כדי להגן על ערכי הטבע במקום?

בשטח אגמי המחפר בנשר, מקודם בימים אלה פרויקט שיקום ביוזמת עיריית נשר ובמימון הקרן לשיקום מחצבות. מטרת הפרויקט היא להסדיר את המרחב מבחינה בטיחותית ולשקם אזור טבע ייחודי, הכולל שני אגמים שנוצרו במחצבות ישנות. עם השנים הפך המקום למוקד משיכה לעופות מים רבים ולבית גידול מגוון לצמחייה מקומית עשירה.

אלא שלצד מטרות השיקום, פעילי סביבה מצביעים על פגיעה שנגרמה לאחרונה בשדה כלניות שפרח במקום. לדבריהם, במהלך העבודות נחרש האזור שבו צמחו הכלניות, פעולה שלטענתם בוצעה ללא ניסיון אמיתי להציל את הצמחים.

אריק דרובוט, המעורב בפעילות למען שמירת הטבע באזור, סיפר ל"חי פה": "למרות שהיה אפשר, ולמרות שביקשנו אישור לבצע העתקה התנדבותית של הכלניות, בליווי אקולוג בחרו שלא לעשות זאת. כל השטח כבר נחרש והבצלים נחשפו".

לדבריו, החשיפה של בצלי הכלניות באדמה אכן עשויה להקל על פעולת העתקה, אך במקביל גם חושפת אותם לסיכון מוגבר. "מצד אחד זה יכול לעזור למי שמנסה להציל את הבצלים ולהעביר אותם למקום אחר, אבל מצד שני הם עכשיו הרבה יותר פגיעים לשמש, לייבוש ולפגיעה נוספת".

השטח שבו מתבצע הפרויקט נחשב לאזור בעל ערכי טבע משמעותיים. מעבר לאגמים עצמם, המושכים אלפי עופות מים בעונות שונות, קיימת במקום גם צמחייה טבעית מגוונת. בשל כך, על פי חוק, רשות הטבע והגנים אמורה להנחות את היזם, כיצד לפעול בשטח שבו קיימים ערכי טבע, במטרה לצמצם פגיעה במערכות האקולוגיות.

הביקורת שמעלים פעילי הסביבה אינה מכוונת רק לעצם העבודות, אלא גם לאופן שבו בוצעו. לטענתם, ניתן היה לשלב בין שיקום האתר לבין הגנה טובה יותר על הצמחייה המקומית, באמצעות תיאום מוקדם עם גורמי מקצוע ומתנדבים שהציעו לבצע העתקה מבוקרת של הכלניות.

פרויקט שיקום מחצבות נועד במקור להחזיר לאזורי כרייה לשעבר את ערכם הסביבתי והנופי, ואף להפוך אותם למוקדי טבע ונופש לציבור. אולם במקרה של אגמי נשר, יש מי שסבורים כי דווקא במהלך העבודות לשיקום, נגרמה פגיעה מיותרת בטבע המקומי.

כעת מצפים פעילי הסביבה להסברים מצד הגורמים המעורבים בפרויקט, האם נבחנה האפשרות להצלת הצמחים לפני החריש, מי קיבל את ההחלטה בשטח, והאם ניתן עדיין לבצע פעולות שיצמצמו את הנזק שנגרם?.

מעיריית נשר נמסר לחי פה:

"חשוב להדגיש כי פרויקט פארק האגמים הוא מהלך אסטרטגי לשיקום מחצבת החרסית ההיסטורית של מפעל "נשר", שהייתה אתר כרייה פעיל ותעשייתי במשך עשרות שנים. המטרה המרכזית היא להפוך "פצע" נופי ותעשייתי, לשטח ציבורי פתוח, בטוח ונגיש לכלל הציבור, תוך השקעת משאבים אדירים בשימור ערכי הטבע המקומיים.

באשר לטענות על חישוף הקרקע, מדובר בהכרח הנדסי בלתי נמנע. הקרקע במחצבה מורכבת ברובה מסוללות עפר וחומרי טפל שאינם יציבים. כדי לאפשר את הפיכת האתר לפארק בטוח למבקרים, התוכנית מחייבת ביצוע עבודות תשתית נרחבות לייצוב המדרונות ויצירת גישה בטוחה לגדות האגמים. ללא פעולות אלו, השטח נותר מסוכן מבחינה בטיחותית.

מעבר לשימור: תכנון אקולוגי שמייצר מערכת טבעית יציבה

התפיסה האקולוגית של הפרויקט אינה מסתכמת בשימור הקיים, אלא בפיתוח מערכת אקולוגית יציבה ובת-קיימא לטווח ארוך:

בדיקה וסקר סביבתי: התכנון התבסס על סקרים מקצועיים מקיפים. במסגרת זו הוחלט על שימור של 4,340 עצים קיימים בשטח, מאמץ תכנוני כביר שנועד להגן על שלד הצומח המשמעותי.

ניהול הצמחייה: רוב מוחלט של הצמחייה שהוסרה (כ-85% מהעצים המיועדים לכריתה) היא צמחיית פרא (עצי אשל צעירים) שהתפתחה באופן אקראי על פסולת תעשייתית.

שיקום ופיתוח: כחלק מהחזון הירוק, התוכנית מחייבת נטיעה של כ-1,500 עצים חדשים שיחליפו את צמחיית הפרא ויבטיחו פריחה וצמיחה מוסדרת בתוך פארק מטופח.

לסיכום, הפרויקט מאזן בין צורכי הבטיחות וההנדסה לבין השאיפה לייצר פנינת טבע עירונית. התוכנית עברה את כל שלבי האישור הנדרשים, קיבלה היתרי בנייה ורישיונות כריתה כדין, והעבודות בשטח כבר מצויות בעיצומן. המטרה הסופית היא להעניק לתושבי נשר והסביבה פארק פורח, בטוח ומוסדר, שיחליף את המפגע התעשייתי שהיה במקום בעבר".

מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה:

"הפרויקט הינו מימוש של תוכנית מאושרת לפארק מטרופוליני (אגמי נשר), במסגרתו יבוצע שיקום נוף ויוטמעו עקרונות של שמירת טבע. רשות הטבע והגנים עובדת מול המתכננים והיזם למזעור הפגיעה בטבע כתוצאה מהפיתוח. במסגרת כך, בוצעו העתקות של עשרות אלפי גיאופיטים מהשטח, שחלקם ישמשו לשיקום הנופי במסגרת הפרויקט. בנוסף, נערכו סקרים מקדימים על ידי היזם, כמו בכל תוכנית, ובמסגרת העבודות נתגלו עוד ערכי טבע ראויים לשימור ואנחנו פועלים מול המתכננים והקבלן להגנה עליהם".