אלמוג טל, בן 20 מקריית מוצקין הוא לוחם שנפצע בקרבות ברצועת עזה. אביו אייל קיבל את ההודעה על פציעת בנו בשעה שהתנדב בכיתת הכוננות העירונית 'בני המקום'.
בשיחה מרגשת סיפר אלמוג על אירועי הקרב הקשים, על החברים שאיבד ועל המעטפת שקיבל מעיריית מוצקין ומתושביה.
אלמוג טל היה פעיל בתחום הכושר והספורט מאז שהוא זוכר את עצמו, החל מגיל 5 ועד לגיוסו לצה"ל. הוא שיחק באופן פעיל במכבי קריית מוצקין והשתתף בתחרויות מרכזיות אשר הובילו לניצחונות והישגים.
בעקבות הרצון לתרום למדינה ולהמשיך את המורשת המשפחתית, ויתר על התואר 'ספורטאי פעיל' והתגייס לצה"ל כלוחם הנושא קל"ע וקטלן בחטיבת גבעתי, גדוד שקד 424.
איפה תפסה אותך הבשורה כי ישראל נמצאת כעת במלחמה?
ביום הבשורה המרה כי ישראל נמצאת במלחמה, הגדוד שלי היה בשירות פעיל ביהודה ושומרון. התעוררנו למראות קשים, תמונות מזוויעות ודיווחים כי הולכת להתפתח מערכה רצינית, עוד לא עיכלנו והבנו שמדובר במלחמה. ללא יותר מידי עיכובים הקפיצו את הגדוד שלי ממחסום רנתיס לאל פוראן הנמצא בצפון. שם זיוודנו והכנו את הכלים המלחמתיים שלנו לקראת ההגעה לשטחי הכינוס והכניסה הקרקעית לעזה.
ליוו אותנו רגשות מעורבים: פחד, לחץ ביחד עם מוטיבציה גדולה לנצח ולהיכנס כמה שיותר מהר לעזה. לאחר כל ההכנות נכנסנו קרקעית ב-27/10/24 ומשם הגדוד פעל ללא הפסקה.
מה דעתך על התגייסות האזרחים בעורף ועל קהילת מוצקין בפרט? כיצד זה בא לידי ביטוי והורגש אצלך?
"אני חייב להגיד שלא נראו דברים כאלה, זה מרגש ומחמם את הלב לראות את כל האזרחים וקריית מוצקין בפרט מפעילה יוזמות מבורכות כמו פתיחת חמ"ל תרומות ועד הפעלת משמר אזרחי וחמ"ל טלפוני. המחשבה על הלוחמים, הטיפול בפרטים הקטנים וההתגייסות של תושבי העיר, אני יכול להגיד בלב שלם שהתרומות הגיעו ליעדם ועשו לנו כל-כך טוב, זה הפך את השהות שם לקלה יותר".
איך הרגשת עם זה שגם אביך גויס למילואים וביצע תפקיד ב"בני המקום" בעיר?
"שמחתי מאוד, התמלאתי גאווה שהוא חלק מהמערך גם כשלא היה חייב. הרגשתי תחושת ביטחון ומשמח שיש אנשים שרוצים לתרום לעיר ועל שמירת הסדר בעיר.
הוא ועוד רבים אחרים שינו את כל אורח היום שלהם כדי להעניק תחושת שקט ורוגע לתושבים בעיר, הרגשתי שהוא שומר על הבית לא פחות ממני. ועל זה אני מעריך אותו אפילו עוד יותר. מלח הארץ".
חיים צורי ותושבים רבים התקשרו ודאגו לשלומך, איך הרגשת ברגעים אלו?
"התרגשתי שחיים צורי התקשר ושוחח איתי ועם משפחתי, הוא שאל לשלומי, בדק האם אנו זקוקים למשהו ושאל כיצד העירייה יכולה לעזור.
אני לא רגיל להיות בפרונט, פתאום כולם שואלים לשלומי, דואגים לי ורוצים שאגיע לבתי הספר להרצות לתלמידים ולשתף בסיפורי האישי. לא רואים את הדבר הזה בכל מקום, הרגשתי עטוף מכל כיוון גם מהעירייה, מהתושבים וגם מהצבא.
הרגשתי חשוב ומוערך, שמחתי שהתקשרו, נתנו לי את הבמה לספר את הסיפור שלי".
מה המסר שתרצה למסור לצעירים בעיר שעומדים להתגייס בקרוב?
"שכל אחד יתגייס לאן שמתאים לאופי שלו, לא להקשיב לקולות רקע אלא למה שאתם מרגישים בלב. ללכת אחרי מה שאתם מאמינים בו. כל עוד ישנה תרומה ואתם מביאים את עצמכם ברמה הכי מיטבית לשם תחתרו".
מה תרצה לאחל לחיילי צה"ל שעדיין פועלים בחזית ובעורף?
"אני מאחל לאחים שלי שנמצאים בעזה, בקצה הלחימה, שעובדים קשה בשבלינו ולמעננו, שישמרו על עצמם, שיהיו בטוחים, נתראה בבית. אנחנו ננצח.
אני יודע שקשה אבל תזכרו שכולם מעריכים אתכם ברמה הכי גבוהה שיש. אוהב אתכם".
בקריית מוצקין פלח רחב של משרתים בצה"ל, בסדיר ובמילואים, מצטיינים רבים, לוחמים/ות, בעלי תפקידים מסווגים ועוד. בימים אלו ישנן אף משפחות שלמות אשר מגויסות בצו 8.
עיריית קריית מוצקין עוטפת את בניה ובנותיה המשרתים בצה"ל, מעניקה חבילות שי והטבות לחיילים בודדים ונרתמת לכל פעילות ומיזם למען המשרתים בצה"ל, בסדיר ובמילואים. בימים אלו, על רקע מלחמת 'חרבות ברזל', מתקיימות פעילויות והענקת מארזים למען חיילים בסדיר ובמילואים, נשות צו 8, ילדיהם ומשפחותיהם.
בתפילה ותקווה לימים של שקט ושלום.
אלמוג היקר, כל הכבוד לך על התרומה.
מאחלת לך רפואה שלמה.
בהצלחה בהמשך.
מאחלים לך שמחה ואושר
אוהבים אותך ושולחים לך חיבוק גדול אתי ואלי שכטר
גאווה גדולה בבן ובכל יתר לוחמינו..