"המלחמה חידדה את חשיבות פינוי המפעלים ממפרץ חיפה" • יובל אדמון

(חי פה) – חודש לאחר שממשלת ישראל אישרה את תוכנית תמ"א 75 לפינוי המפעלים ממפרץ חיפה, אומר ראש המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה יובל אדמון: "המלחמה חידדה לנו את חשיבות התוכנית ויש לזרז את הוצאתה לפועל עוד יותר".

אומנם האישור במועצה הוא שלב חשוב בתהליך, אבל הוא לא סוף התהליך הסטטוטורי

כזכור בחודש ספטמבר האחרון (2023), אושרה תוכנית פינוי התעשייה המזהמת במסגרת תמ"א 75 במועצה הארצית, שאותה מובילים רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) ומנהל התכנון. עם אישור התוכנית במועצה אמר יובל אדמון, ראש המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה בראיון מיוחד לחי פה, כי אומנם האישור במועצה הוא שלב חשוב בתהליך, אבל הוא לא סוף התהליך הסטטוטורי.

המשמעות של האישור היא שלראשונה באופן פורמלי במוסדות התכנון, מפרץ חיפה הולך להיראות אחרת – התעשיות הפטרוכימיות לא יהיו ושיהיה פיתוח עירוני במרכז המפרץ פארק מטרופוליני של 6000 דונם. האישור מתחבר ליישום החלטת ממשלה 123/1 לפיתוח מפרץ חיפה שהעברנו לפני שנה וחצי. לפני חודש (דצמבר 2023) באמצע מלחמת ׳חרבות ברזל׳ הממשלה אישרה את התוכנית.״

היום 15/1/24 חודש לאחר התוכנית אומר אדמון לחי פה: ״המלחמה חידדה לנו את חשיבות תוכנית תמ"א 75 לפינוי המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה וכמה חשוב לסגור את המפעלים עוד יותר מהר. במלחמה אנו רואים את החשיבות של פיזור ומיגון תשתיות האנרגיה תוך כדי חישוב אחזקת תזקיקים לפחות לחודשיים במקרה ולא תהיה אפשרות כניסת אוניות. כי הרי עם נפט גולמי לא ניתן לעשות כלום והנפט המזוקק חיוני להתנהלות המדינה.

על כן, נושא אחזקת התזקיקים באתרים שהם מפוזרים, מוגנים, תת קרקעיים ורחוקים ממקומות מאוכלסים, מאפשר לתפקד באופן רציף. יש שיש לזרז את ביצוע ההחלטה עוד יותר ובשביל זה צריך התגייסות מטורפת של בעלי ההשפעה. אנו מקווים כי בעזרת מאמצים של כל הגורמים ייתכן ונוכל להוציא לפועל את התוכנית תוך חצי מהזמן המיועד.

אדמון גם התייחס לפיצוץ שאירע אתמול ראשון 14/1/24 בבז"ן

לדבריו: "הפיצוץ הזכיר לכל תושבי האזור שראו את פטריית העשן השחור מעל מתחם בתי הזיקוק כי מדובר במפעל ייצור גדול, מורכב, הכולל חומרים דליקים ומסוכנים. מיקומו הנוכחי אולי התאים כשהבריטים הקימו אותו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, אבל עכשיו כשחיים סביבו מעל חצי מיליון תושבים, הוא מהווה מפגע וחסם להתפתחות המטרופולין".

בראיון הקודם שנערך עם אדמון הוא מסביר על התהליך של התוכנית.

יובל אדמון בראיון לחי פה ◄ צפו

משק האנרגיה אמור להיות ערוך להפסקת התעשיות בשנת 2029

על פי תוכנית העבודה שגובשה בממשלה בהובלת המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה משק האנרגיה אמור להיות ערוך להפסקת התעשיות בשנת 2029. אדמון מסביר: ״על מנת להפסיק את התעשיות בשנת 2029 צריך להקים תשתיות אנרגיה ברחבי הארץ כדי שמשק האנרגיה יוכל להמשיך לתפקד גם בלי בז"ן ועל זה אנחנו עובדים מאוד קשה. במקביל המדינה צריכה לנהל משא ומתן עם בז"ן ועם הגופים הרלוונטיים שצריכים להפסיק את הפעילות שלהם כדי שמשק האנרגיה יהיה ערוך בזמן.

ההערכה היא שהדבר הראשון והפשוט לפינוי יהיה חוות המיכלים בקריית חיים כי מדובר בחווה שמחזיקה נפט גולמי עבור בז"ן וברגע שבז"ן יפסיק לפעול אין בה צורך. ניתן אף לעשות מאמץ ולצמצם את החווה עוד לפני 2029 ובכך לשחרר את החוף. בתוך המתחם של בז"ן המשתרע על 2000 דונם עוד מוקדם לדעת איזה חלקים ניתן לפרק ראשונים.״

מה לגבי ההיתרים והסעיף שנמחק לגבי אישור הקמת מתקנים בתקופה שלפני סגירת בז"ן?

״הפסקת הפעילות מכוונת ל 2029 אבל מעכשיו ועד 2029 המפעל צריך להמשיך לעבוד וצריך לתחזק דברים. כך שאיפה שצריך להפחית זיהום ולהשתמש בכלים יותר חדשים ראוי ונכון לעשות את זה. אני אפילו אבהיר שאם המפעל יבוא למדינה ויגיד שמחר יפסיק את הפעילות המדינה תגיד לא ויש לה זכות להגיד את זה כי צריך להמשיך להפעיל את משק האנרגיה. ישנן יוזמות להקמת תחנת כוח ויש שיח על זה. המדינה לא יכולה למיטב הבנתי להגיד מראש לא והיא צריכה להתנהל בזהירות פתוחה ושקופה מול בז"ן.״

נדאג שלעובדי התעשייה הפטרוכימית יהיה מענה וביטחון

אדמון מסביר כי בכל הקשור לעובדי בז"ן והתעשייה כבר סימנו את הנושא בדו"ח מקינזי והדגיש כי בשונה ממפעל חיפה כימיקלים שנסגר מעכשיו לעכשיו, כאן אנחנו מסתכלים קדימה וזה יהיה חלק מהסיכומים שיהיו עם הממשלה. בבז"ן יש יותר מ 1300 איש שעובדים ומגיע להם ביטחון, לכן נדאג שיהיה להם מענה.

יובל אדמון מספר על תהליך הפסקת הפעילות והפינוי ◄ צפו

ההערכה – יקח 5 שנים לפירוק הברזלים ו 5 שנים לניקוי הקקעות

לאחר סגירת בז"ן ההערכה הראשונית היא שלפי הבדיקות של מיטב המומחים ייקח סדר גודל של 5 שנים לפרק את הברזלים מהמפעל ו- 5 שנים לניקוי הקרקעות. לאחר שידגמו את הקרקע אחרי הפירוק נוכל לדעת בצורה מדויקת את לוחות הזמנים.

כך הוא מספר: ״מבחינת תחילת עבודות יש כבר עכשיו אזורים שאפשר להתחיל לעבוד עליהם במסגרת תוכנית תמ"א 75 אזורים שאינם צמודים למפעל, כמו האזור של נחל סעדיה והשיקום שלו ופיתוח פארק הייטק בסביבתו והתחדשות של הצ'ק פוסט מאגמי נשר ועד פארק הקישון ומעגן שביט. הפארק שיוקם יהיה יותר גדול מפארק הירקון והוא יהיה מוכן בעוד 10 שנים. כתוצאה מכך יהיה לנדל"ן ערך יותר גדול.

אחת הנקודות החשובות בסיפור וחלק בעד וחלק נגד הוא המתחם הלוגיסטי. מדובר בנקודה מאוד חשובה במיוחד עכשיו – עם הסכמות של אברהם והסכם השלום שאולי יבוא עם הסעודים. המתחם יהיה יותר רלוונטי כי מדברים על נתיב סחר יבשתי מחיפה למערב לדובאי לנמלים של סעודיה ואפילו הלאה להודו וחיפה יכולה להיות נקודה מרכזית עם משמעותיות גיאו אסטרטגיות לישראל ולמפרץ חיפה עצמו וזה דברים שאני מקווה שיתחילו להתפתח בשנים הקרובות.״

בעוד שנתיים שלוש – היתכנות לתוכניות מפורטות בתוקף

כך יובל ממשיך לספר: ״לאחר שהתוכנית אושרה בממשלה, רשות מקרקעי ישראל ומנהל התכנון שהם אלה שיזמו את התוכנית והובילו אותה יחד עם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, המשמש כיו"ר וועדת ההיגוי לתוכנית האסטרטגית למפרץ חיפה, יעברו לשלב של תוכניות מפורטות ויתחילו לתכנן את המתחמים השונים ברמה שממנה אפשר להוציא היתרי בנייה ובעוד שנתיים שלוש יהיו תוכניות מפורטות בתוקף.

המטרה היא לפתח את המטרופולין הצפוני של ישראל כך שכמות האנשים תוכל להכפיל גודלה, כמו גם כמות העסקים. הפיתוח ישפיע על כל הצפון – ואנשים רבים ירצו לעבור צפונה.

רמ"י ומנהל התכנון אישרו סדר גודל של 10-12 מיליון מטר מרובע של אולמות לוגיסטיקה, תעשייה נקייה, משרדים, מסחר וכן תיירות ומלונאות בשטחים סמוכים לנחל ולים. האתגר הגדול הוא לממש את התוכנית. תוכניות סטטוריות לא יכולות להישאר ״על הנייר״. כדי שיתממשו צריך לפעול בצורה אינטנסיבית לפתח כלכלית ועסקית את האזור.

למרות הנטייה לסקפטיות, אני מבקש מהאנשים להאמין שאנחנו עובדים על זה מאוד קשה. מאוד חשוב לנו לשתף בכמה שיותר מידע על מנת שאנשים ידעו מה קורה״.