"אם נעצור את העבודה מחיר הלחם יזנק בכל המדינה" • מחאת עובדי 'דגון' בחיפה

(חי פה) – עובדי ממגורות 'דגון' מוחים על תנאי ההעסקה הרעים ועל חוסר הביטחון התעסוקתי המתמשך ממנו הם סובלים.

"מבקשים רק את מה שמגיע לנו"

יו"ר ועד עובדי 'דגון', שמעון עמר, מספר לחי פה כי כל מה ש-61 עובדי הממגורה מבקשים, הוא שכר הוגן שישקף את העבודה הקשה והאינטנסיבית אותה הם מבצעים מידי יום, ותנאים הולמים, כפי שמבחינתם מגיעים להם.

"אנחנו עכשיו בסכסוך עבודה, כשההסתדרות הולכת איתנו יד ביד. אני עובד כאן 4 שנים. יש כאן עובדים של 10 ושל 15 שנה. חשוב מאוד להבין באיזו עבודה מדובר. אנחנו עובדים בעבודה פיזית קשה, ועם הרבה מאוד אבק. מגיעות אוניות עם המון אבק ואנחנו, העובדים מתמודדים עם זה".

הממגורה הגדולה ביותר בישראל

"ברור לנו שצריך להכניס את הדגן למדינה", אומר עמר, "זה קריטי, וחשוב לנו מאוד לא לעכב שום פריקה של אף אוניה, כי מדובר בעלות של עשרות אלפי דולרים לכל יום עיכוב. אנחנו באמת עושים פה את המקסימום. צריך להבין שהממגורה שלנו היא הממגורה הגדולה ביותר במדינה. לתומנו חשבנו שבתקופת הקורונה עבדנו בלי סוף, אבל נראה לי שהשנה פרקנו אפילו יותר סחורה".

כל עיכוב בעבודה עלול לייקר את הלחם

כל חיפאי מכיר את המבנה הייחודי הענק שנמצא בעיר התחתית, סמוך לנמל חיפה. ממגורות דגון הוקמו בשנת 1955 על ידי ד"ר ראובן הכט. עבור החיפאים דגון הוא המבנה הגדול שחולפים על פניו בדרך למקום כלשהו בעיר, זה שהמוני ציפורים נמשכות אליו בזכות התבואה המאוחסנת בו ומעטרות אותו דרך קבע. האנשים שזהו מקום העבודה שלהם, מכירים את העבודה הסיזיפית והקשה שמתנהלת בתוכו במשמרות של 8 שעות, שלעתים קרובות נמשכות גם הרבה יותר מזה.

80% מהתבואה של מדינת ישראל עוברים דרך הממגורה והמפעל בחיפה, שנחשב מפעל חיוני, כשכל עיכוב משמעותי בעבודה, עלול להביא לעליית מחירי הלחם במדינה כולה.

עובדים עוזבים – ולא מגיעים חדשים

"אנחנו עובדים עם כוח אדם מצומצם. אנשים פרשו ולא נכנסו חדשים, גם אם מגיע מישהו חדש, לוקח הרבה זמן ללמד את העבודה. אנחנו הממגורה הכי גדולה, קשה מאוד למצוא מישהו מנוסה שיתחיל לעבוד אצלנו".

"מצלמות שמשקיפות עלינו בעבודה ובמנוחה"

"אנחנו 61 עובדים, עד חודש אפריל 2019 היה לנו המעסיק הקודם (דגון). באפריל 2019 יצא מכרז ודגון לא רצה לחתום על הסכם שכר איתנו, כי הם ידעו שעומד להיות מעסיק חדש. ברגע שגדות הפכו להיות המעסיק שלנו, עשינו איתם הסכם מעבר (הסכם זמני) לחצי שנה. סיכמנו איתם שעד חודש יולי אנחנו צריכים לחתום על הסכם. יום קודם הם הודיעו שהם לא יכולים לחתום איתנו על הסכם, ואם זה לא מספיק, הם התחילו להביא לנו עובדי קבלן ולשים מצלמות שמשקיפות על העובדים בזמן העבודה ובזמן מנוחה".

"מבקשים זכויות מינימליות"

"אנחנו בסכסוך עבודה פתוח. אנחנו אחראים ולא רוצים לעצור את הממגורה, אנחנו לא ועד כוחני. מצד שני, אנחנו רוצים לקבל את הזכויות המינימליות שמגיעות לנו. יש לנו עובדים בדור ג', שמרוויחים שכר נמוך מאוד. אנחנו רוצים משהו מכבד לכלל העובדים פה, מה שאנחנו דורשים זה ממש לא בשמיים, אנחנו לא מחפשים להקשות, פשוט להרוויח שכר שמשקף את העבודה הקשה שלנו".

עומס על העובדים שנשארים

"ברגע האחרון השאירו אותנו תלויים ולא הסכימו לחתום איתנו על הסכם עבודה, אנחנו בלי ביטחון. שלשום עובד ותיק הודיע שהוא עוזב, עובד שהיה איתנו 15 שנה. הוא גם היה אמור להתחיל להכשיר עובד חדש, כך שהעזיבה שלו גרמה לנו הפסד כפול. אנחנו נכנסים לגירעון של עובדים, והעבודה נופלת על העובדים שנשארים, וזו עבודה מאוד קשה".

"מנצלים את זה שאכפת לנו"

"יש כאן עובדים של הרבה שנים, עם משפחות, שרוצים להתפרנס ושאכפת להם מהמגורה, ואנשים מנצלים את זה. צריך להבין שמי שעובד כאן, זה מה שהוא יודע לעשות, אין לו מקום עבודה אחר ללכת אליו".

נכון לעכשיו חברת 'גדות' מנהלת את הממגורות. בהמשך חברת נמלי ישראל אמורה להוציא מכרז חדש, אך עד שזה יקרה לא יוכל להיחתם הסכם עבודה שיאפשר לעובדים לקבל את התנאים שהם דורשים. מבחינתם, אחרי כל כך הרבה זמן ללא הסכם וללא תנאים מינימליים, הם לא מוכנים לחכות יותר.