רחוב מונטיפיורי: רחוב שלם שהעירייה הפכה לחצר אחורית מוזנחת

http://www.haifatv.co.il/2010/08/tlunot/" onclick="window.open(this.href);return false;

רחוב מונטיפיורי הוא רחוב קטן המונה 11 בתים נמוכים ומעט דיירים, החיים עשרות שנים מול חומה מכוערת שבית החולים בני ציון (רוטשילד) בנה להם מול הבית, ולפני כמה שנים הגביה אותה בכמה מטרים. מדובר בחומה ברוטלית חשופה שגורמת לרחוב פנורמי ופסטרולי להיראות כמו חזית של חומת ההפרדה, או בית סוהר.
שנים של בקשות לייפוי החומה על ידי שתילת מטפסים הניבו לבסוף שתילת כמה עצים, לאחר שהופצצה הכיכר הסמוכה ברחוב הס במלחמת לבנון השניה. מדובר בעצים דקים הנטועים במרווחים של כמה מטרים אחד מהשני. מה שלא עשה תפנת מיוחדת בחזות הקשה של החומה החולשת על הרחוב.
ראש העיר יהב הבטיח כי זוהי תחילתו של תהליך שתילה וייפוי שיהווה מפנה לאחר הזנחה של קודמו בתפקיד, אולם מאז לא קרה דבר. כמה מטפסים שנשתלו במקום, נעקרו תדיר על ידי אנשי ניכוש עשבים ממחלקת הגינון של העיריה עצמה,ולא ניתנה במקומם חלופה. תלונות בנושא לעירייה ולכל הגורמים הקשורים לכך נדחים כי מדובר בשטויות חסרות תועלת. הם מתגנדרים בעובדה כי שיקמו את כיכר הס המופצצת, וכי שיקמו את גן המשחקים שהיה הרוס שלוש שנים בגלל שיפוצים בבית ספר אורים. כאילו עשו לנו טובה.
במהלך חורפים קשים, נעקרו כמה עצים, והעירייה מעולם לא יצרה להם חלופה, כך שחלקו העליון של הרחוב, במקומות בהם החומה גבוהה במיוחד, קרחים וחסרי כל עלה ירוק להפגת התחושה האלימה שיצרה החומה. ניתן לראות את הבורות היבשים של העצים, וכל אלו תעודת עניות גדולה למחלקת הגנים של עיריית חיפה.

מדוע תנופת הגינון המסיבית של חיפה דילגה לחלוטין על הרחוב? מדוע מתקיים סירוב עקשני מצד המחלקה והעירייה לשתול משהו במקום? מדוע כל פיתרון הגיוני שמוצע על ידינו נתקל בסירוב?
כנראה שהרחוב הזה כמו הסביבה כולה (הס, בר גיורא, טוביה דוניה, רש"י, רמב"ן, המדרגות החוצות את הרחובות הללו) אינם מעניינים את עיריית חיפה.

לאחר מלחמת לבנון הונחו על הקרקע ללא כל חיבור וחיזוק, לוחות בטון מסיביים השוקלים טונות, המקיפים מיכלי חמצן הנמצאים בחזית האחורית מול מספרים 11-13, ומדי פעם משחררים לחץ המלווה באדים עזים ורעשים. הטענה היא כי מדובר בצעד בטחוני מוכתב. הלוחות קבעו עוד שיא של כיעור וזלזול בחזית הנשקפת אל הרחוב. לנו התושבים נותר לתהות כמה מסכנים אותנו הדוודים הללו, אלו עוד חומרים מסוכנים נמצאים בשטחו האחורי של בית החולים ומאיימים על התושבים, ומה יגרום לאחד הלוחות הללו ליפול יום אחד ולהרוג כל מי שנמצא תחתיו. (וזה לא מופרך)

אין ברחוב חניה למרות שהמכוניות בבעלות התושבים הינן מעטות. הרחוב עמוס במכוניות של מבקרי ועובדי בית החולים, עובדי מכון חנה חושי, בית ספר אורים וגם של בית שבתאי לוי. לכאורה העירייה פתרה זאת על ידי סימון צד אחד בכחול לבן אולם זהו צחוק מהעבודה. לתושבם פשוט אין היכן לחנות בשעות הבוקר. מדובר באנשים עם מקצועות חופשיים, אנשים העובדים במשמרות, אנשים מבוגרים הנמצאים בבתיהם בשעות הבוקר, שאם הם מעזים לצאת לצורך הבאת ילדיה לבית הספר או לסידורים, אין להם סיכוי למצוא חניה חזרה בביתם.
לבית החולים יש עוד שטחי חניה רבים פנויים, אולם עובדיו חונים ברחוב ויוצרים עומס נוסף.
ביקשנו מהעיריה שתקצה מקומות חניה מיועדים לתושבים אולם הם שולחים אותנו לנסוע בשכונתיות או לבנות חניות. (אם בונים חניה מבטלים את היכולת לחנות בפתחה, מדוע העיריה לא יכולה פשוט לשרין את המקום הזה לטובת התושבים?)
בהתחשב כי מדובר ברחוב צדדי וקטן שכולו משועבד לצרכי מוסדות ציבוריים עירוניים, ובית ספר מחוזי, אין שום סיבה שהתושבים ישלמו מחיר כה גבוה.
התושבים, כרגיל, הם הדבר האחרון שמישהו חושב עליו בכלל. הם מכונת מזומנים לעירייה, אבל לא גורם להתחשב בו.

יש לציין כי הפקחים עובדים ברחוב בחריצות רבה . אולם הם מקומבנים עם גורמים מסויימים החונים בחניות אדום לבן ועל המדרכות, המעניקים להם ככל הנראה תגמולים עבור אי קניסתם. פקחים נראו וצולמו יוצאים ונכנסים בבית הקפה המצוי ברחוב, שרכבו חונה באופן המתואר מזה שנים והם אינם קונסים אותו.

הרחוב מוזנח כי בית החולים עושה שיפוצים כבר עשרות שנים המקנים לו את התואר בית החולים היפה ביותר בארץ, אך משפיעים על הנראות של הרחוב לרעה. ההזנחה היא חלק מתוצאות המשאיות הכבדות והחומרים שמונחים ברחוב. המדרכות שחוקות ומפוצצות והרחוב כחלק מהאזור כולו לא נמצא בתודעת העיריה. לאחרונה שפצו קטע של מדרכה ממספר 15-11. כך שיש קטע קטן של מדרכה משופץ לא ברור ההיגיון מאחורי שיפוץ חלקי כזה.

היו פניות רבות של אנשי הרחוב, פניות של למעלה מעשרים שנים. חשבנו כי יונה יהב יהיה אחר לאור תשוקת הגינון שלו והבטחותיו ליפות את המקום. היחס של העירייה בראשותו הוא מבטל ומספק תשובות ללא תשובות. הן נעות בין הטענה כי מדובר בסכומים גבוהים או עד אי יכולת לבצע את הפרוייקטים. בתמימותנו חשבנו כי גם לנו, כתושבי העיר חיפה, משלמי מיסים, ובעלי זכות להיות מפוצים על התנהלות הגורמים העירוניים הללו ברחוב, מגיע להיות רחוב ראוי לתשומת לב, מכייוון שהרחוב הוא נכס מניב (תשלומי חניה בתשלום וארנונה, והעירייה הוכיחה כי כשהיא רוצה לגנן מקום מסויים שום פרוייקט אינו מסובך דיו עבורה) ברור כי הפכנו חצר אחורית שאפשר לזרוק אליה את כל הגרוטאות, ולא להשקיע בה דבר.