סוף העולם, התפעמות וברוטליזם • מחשבות על אוניברסיטת חיפה, עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית • עומרי זילכה

אני לא טיפוס של האוניברסיטה. אני יותר טיפוס של הטכניון. זו כנראה העובדה שלמדתי חמש שנים בטכניון, שלימדתי שם, שאני חוקר את המקום, ובכלל, אוהב אותו. לאוניברסיטה יצא לי להגיע מספר מועט של פעמים במהלך השנים שאני בחיפה, למרות שמגדל אשכול מישיר אליי מבט בכל פעם שאני יוצא מהבית.

ובכל זאת, מחקר שאני עורך על הטכניון, הוביל אותי לכמה ביקורים בספריית האוניברסיטה, דבר שעורר אצלי כמה מחשבות עליה, ובעיקר על מגדל אשכול.

אז לכבוד פתיחת שנת הלימודים האקדמית, הנה כמה נקודות:

1 • הרגשת סוף העולם

בחיפה יש הרבה מאוד מקומות בהם מרגישים שמגיעים לסוף העולם ובאוניברסיטה זה בהחלט מרגיש כך. כבר בירידה מהאוטובוס עם השקט מסביב והרוחות הערות שנשבו אפילו בשיא הקיץ הרגשתי במקום אחר. תוסיפו לזה את העובדה שהיא בקצה העיר, עם יערות מסביב ועם עננים שנוגעים לעיתים במגדל אשכול ותחושת סוף העולם היא בלתי נמנעת. לפעמים האוניברסיטה מרגישה לי כמו המבצר האחרון לפני היציאה מהציוויליזציה אל הפרא. 

2 • ברוטליזם

ברוטליזם זו מילה ארוכה כזו של אדריכלים שרוב האנשים לא מכירים, ואם מכירים – לא אוהבים את הסגנון. בגדול, מדובר בסגנון שהיה נוכח בעיקר בשנות החמישים-שבעים של המאה הקודמת, הרוצה "לחשוף את האמת של החומר", הוא הבטון שנשאר חשוף ומראה את יכולותיו ההנדסיות והפיסוליות.

מגדל אשכול הוא בהחלט יצירה ברוטליסטית. שורת הקשתות התומכות במבנה ונראות ברחבת הכניסה המרכזית למבנה ממחישות בדיוק את מה שהברוטליזם מדבר עליו – הנדסה ופיסוליות שהבטון מעניק לנו. 

3 • הפירמידה

את הסיפור של מגדל אשכול שתכנן האדריכל אוסקר נימאייר בשותפות האדריכל הגדול (ומשלנו) שלמה גלעד, הכרתי. תערוכה בתוך המבנה חשפה בפניי עוד כמה צדדים חדשים לגבי המבנה, ואחד מהם היה "הפירמידה". מסתבר שגולת הכותרת של התכנון הייתה אמורה להיות מבנה בדמות פירמידה הפוכה, כאשר חלקה הרחב הוא בגודל 50/50 מ' והיא יושבת על פיר בטון בגודל 7/9 מ' ובגובה של 13 מ' מעל פני הגג. המבנה היה מיועד לשמש כאולמות הרצאה, אך מעולם לא נבנה. גם כאן השימוש בבטון וביכולותיו מורגש מאוד.

4 • הספרייה

הוכיתי בתדהמה. אני רגיל לספריות של הטכניון, אבל כאן מדובר על משהו אחר לגמרי. זהו היכל של ספרים ובו כשני מיליון פריטים, בהם גם כאלה מקוונים. מעברים אחרי מעברים של ספרים, אזורים שלמים שמוקדשים לנושאים שלא ידעתי שכל כך הרבה נכתב עליהם, וכמה קומות וחצאי קומות הפכו את הביקור בספרייה לחוויה. מצד אחד זו חוויה מרגשת, בעיקר בעידן בו הספרים הופכים לפחות רלוונטיים בתחום הלימוד והמחקר, והמצד השני, זו היתה חוויה קצת מתישה, עד שמצאתי את הספרים שהייתי צריך.

5 • הקומה ה30

לא יכולתי להתאפק והייתי חייב לעלות לתצפית בקומה ה-30 של המגדל. להסתכל משם על העיר זה מרתק. ניתן לראות במבט אחד את הים, את הירוק של פארק הכרמל ואת העיר באמצעם. יש בחיפה אינסוף מבטים, אבל המבט מהקומה ה-30 הוא אחר. זה מבט "הורי", מלמעלה, שמשקיף כמעט על הכל, ודרכו אפשר להבין קצת יותר טוב איך העיר בנויה וכמה היא מורכבת. כדאי גם לכם לבקר שם, המצפור פתוח תמיד ובחינם. יחד עם הרכבלית, שאמורה להיפתח בימים אלו ממש, זה יכול להיות בילוי נהדר, רק חבל שהזכוכיות שם לא נקיות…

בהצלחה לכל הסטודנטים והסטודנטיות! שתהיה שנה אקדמית מוצלחת!